להלן הצעדים הראשונים של השרים קרעי, מלכיאלי וסמוטריץ', עוד לפני שהתיישבו על הכיסאות: שלמה קרעי, שר התקשורת החדש, הודיע על ביטול הרפורמה של השר הקודם יועז הנדל, בשוק הסלולרי בציבור החרדי. מיכאל מלכיאלי, שר הדתות החדש, הודיע על ביטול הרפורמה בכשרות של השר הקודם מתן כהנא. ושר האוצר החדש סמוטריץ' ביטל את המס על המשקאות הממותקים ועל הכלים החד פעמיים שיזם השר הקודם אביגדור ליברמן.
הצעדים הללו הם תוצאה ישירה של ההסכמים הקואליציוניים והם משרתים את המגזרים שאותם מפלגות מייצגות. אין כאן שום התייחסות לציבור הכללי בישראל, שאותו נציגי הציבור אמורים לשרת. להפך: למעט ביטול הרפורמה בשוק הסלולרי בציבור החרדי, ביטול הרפורמה בכשרות וביטול המס על משקאות קלים וכלים חד פעמיים פוגע ישירות בציבור הכללי.
הרפורמה בכשרות הייתה אמורה להפריט את שוק הכשרות ולגרום להורדת עלויות לעסקים ולהורדת המחיר לצרכן. במקביל, הרפורמה הייתה מאפשרת לציבור לבחור את סוג הכשרות שהוא מעדיף לצרוך. אבל זה לא מעניין את נציגי הציבור החרדי: מה פוגע באינטרסים שלהם – יבוטל מיד.
המס על המשקאות הממותקים ועל הכלים החד-פעמיים הוריד בצורה משמעותית את הצריכה של מוצרים אלה ובכך סייע לבריאות הציבור שצרך פחות סוכר, ומנע פגיעה באיכות הסביבה. אבל אם זה פוגע באינטרסים של המגזר – נא לבטל, ומהר.
עיון במהלכים הללו מעלה שיש כאן קפיצת מדרגה: לא רק שהמהלכים הללו לא מסייעים לציבור הדתי או החרדי, אלא הם מיטיבים רק עם קבוצות אינטרסים בתוכם. הרפורמה בשוק הסלולרי בציבור החרדי הייתה אמורה להוריד עלויות לציבור הזה, אלא שזה היה גורם לביטול המונופול של וועד הרבנים, שכנראה מכניס מיליונים למקורבים. אותו הדבר בנושא הכשרות: ביטול הרפורמה משאיר על כנם את משגיחי הכשרות של ש"ס ואגודה, שהם קבוצת קטנה בתוך ציבור ענק. בנוסף, ביטול המס על הכלים החד-פעמיים ועל המשקאות הממותקים אומנם יוריד עלויות למשפחות החרדיות אבל יגרום לתחלואה מוגברת בקרב ציבור זה.
אי אפשר להאמין, אבל זאת המציאות: נציגי הציבור של המפלגות הללו באו לדאוג למקורבים שלהם, בשעה שהם משמשים כשרים בממשלת ישראל.
אבל זה עמוק מזה. צריך לשאול מהיכן חוסר השקט הזה, הבהילות, ציפוף השורות (איסור על לימודי ליבה, למשל) והפאניקה?
הכל נובע מתחושתם כי מערכת האמונות והדעות שלהן קורסת. הם, החרדים לסוגיהם וגם אנשי ישיבות הקו והציונות הדתית, חשים רעידת אדמה שמערערת אותם. העם היהודי הגיע לארץ ישראל וצריך לנהל מדינה – ואין להם שום כלים להבין את עומק העניין הרוחני שבמהלך הזה. אין להם שום יכולת לבצע את ההתאמות התאולוגיות הנחוצות. הם לא מבינים שיש צורך חיוני במהפכה רוחנית-אמונית והם פשוט קורסים תוך ביזוי היהדות והפיכתה לקריקטורה של שטעטל.
