יריב לוין הבין שמודל "חמשת שלבי האבל" של קובלר־רוס לא יעבוד במקרה של התקשורת הישראלית; שקבלה רציונלית של הרפורמות במערכת המשפט לעולם לא תגיע; שהיא לא תתקדם משלבי המיקוח והכעס, וגם לדיכאון פסיבי של השלמה מכורח לא כדאי לחכות. לכן הוא החליט לפעול במהירות ובנחרצות. ניתוח בהרדמה מלאה לא אפשרי פה, אבל כן אפשר לנסות לסיים את זה כמו שמורידים מדבקות אק"ג וקיבוע אינפוזיה מגוף דואב של חולה, במשיכה מהירה ונחרצת. הפציינט ממילא יצעק, לפחות שהסיוט ייגמר מהר. זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה ישתחרר.
הרפורמות שעליהן הכריז שלשום מגשימות חלק ניכר מהפנטזיות של הימין בעשורים האחרונים. אם הוא ישלים אותן והן תשרודנה בספר החוקים הישראלי, לוין יהיה זכאי לשטח בחלקת גדולי האומה. זהו אירוע היסטורי שייחקק בפפירוסים, ודווקא בגלל זה חשוב לרדת מהר לפרטים. הרושם הוא שחלק מההצהרות של שר המשפטים נוסחו בחופזה מבלי לקחת בחשבון תרחישים שונים.
טבעי שיריב לוין ישאף למקסם את כוחו בוועדה למינוי שופטים, אבל בטווח הארוך הענקת כוח כה רב לשר המשפטים עלולה להפוך לחרב פיפיות
כך למשל, לוין מציע לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ובמקום שני נציגי לשכת עורכי הדין למנות שני נציגי ציבור שימונו בידי שר המשפטים. את הפגיעה במעמדה של הלשכה הרוויח ראש הלשכה אבי חימי ביושר. ההתבטאויות הפוליטיות החריפות שלו פגעו קשות במעמדו המקצועי הבלתי תלוי, והפכו את הלשכה למתווכת לא הגונה בין השופטים לנבחרי הציבור. אבל לא פותרים בעיה בבעיה. טבעי שלוין ישאף למקסם את כוחו בוועדה, אבל בטווח הארוך הענקת כוח כה רב לשר המשפטים עלולה להפוך לחרב פיפיות, אם שר המשפטים יהיה דמות כמו ציפי לבני, בני גנץ או אבי ניסנקורן.
ביטול עילת הסבירות נראית כמגה־מהפכה אולם מדובר במהלך מתעתע שקשה יהיה לאכוף. בריאיון שערכתי בזמנו עם אהרן ברק, טען הנשיא בדימוס שהוא בעד ביטול עילת הסבירות והחלפתה בעילת המידתיות. שופטי בית המשפט העליון הם אומני מילים, ואין להם שום בעיה לנצח במשחקי "כן לא שחור לבן". תפסלו להם עילה אחת, הם ימצאו עילה נרדפת אחרת.
הסעיף שעורר הכי הרבה רעש, ובצדק, עוסק בגבולות הביקורת השיפוטית: לוין מוכן להעניק לשופטים סמכות סטטוטורית לפסילת חוקים רגילים ומבקש למנוע מהם התערבות בחוקי יסוד בלבד. פסילת חוקים תהיה נדירה ביותר: היא תדרוש דיונים בהרכב מלא, שמעולם אגב לא נערכו בבית המשפט העליון, וכן רוב מיוחס. אם הפסילה לא תהיה פה אחד, תהיה לכנסת אפשרות התגברות ברוב של 61 ח"כים. סעיף היועצים המשפטיים מחזיר את היועמ"שים לתפקידם המקורי: עורכי הדין של הממשלה. מה שעובד בכל בתי המשפט יעבוד גם בבתי המשפט המנהליים: העותרים ייצגו את האינטרס שלטענתם נפגע על ידי הממשלה, עורכי הדין של הממשלה ייצגו את הממשלה, השופטים יבחנו את טענות הצדדים ויכריעו.
