ביומו האחרון בתפקיד, חתם שר הבריאות היוצא ניצן הורוביץ על צו שדוחה את עיקרי הרפורמה שאמורה להוזיל אלפי מוצרים לכל משפחה בישראל. רפורמת התמרוקים תוכננה להיכנס לתוקף במלואה ב־1 בינואר, אחרי שמשרד הבריאות כבר דרש וקיבל דחייה של שנה מאז שהיא עברה בכנסת, בנובמבר 2021. התירוץ התורן: המחשבים במשרד עוד לא ערוכים ליישום הרפורמה, ולכן מבקשים שם דחייה עד חודש מרץ כדי להטמיע את התוכנות. אלא שהיבואנים הקטנים למודי האכזבות חוששים שמדובר למעשה בטרפוד הרפורמה כולה.
רפורמת התמרוקים היא חלק מרפורמת הייבוא הכללית, שהעיקרון המנחה שלה הוא "מה שטוב לאירופה, טוב גם לנו". עִזבו רגע את יוקר המזון, אם אתם רוצים באמת לחטוף חררה מהשוואת מחירים – צאו לסיבוב ברשת הפארם החביבה עליכם והתחמשו בגישה אינטרנטית לאמזון. מוצרי ההיגיינה והתמרוקים: דאודורנטים, מי פה, משחות שיניים ושמפו – כולם יקרים בישראל עד 60% יותר בהשוואה לאירופה, על אותם מותגים בדיוק.
זה קורה משום שהרגולציה הישראלית עובדת בשירותם של היבואנים הגדולים. משרד הבריאות מחייב כל יבואן להנפיק אצלו מראש רישיון שיווק לכל תמרוק ותמרוק, עם פתק מהיצרן המקורי (דרישה שחוסמת אפשרות לייבוא מקביל), בדיקות שהיבואנים משלמים עליהן אגרות ענק, ודרישות התאמה לתקינה הישראלית הייחודית. מרוץ המכשולים הזה עולה מיליונים, שמגולגלים בסופו של דבר על הצרכן. המרוויחות מהמצב הן חברות ענק כמו שסטוביץ, שמפיצה בבלעדיות מותגים כגון ספיד סטיק, קולגייט ופלמוליב, או דיפלומט, שמפיצה את כל מוצרי פרוקטר אנד גמבל, למשל סכיני גילוח ג'ילט.
הצעד המרכזי של הרפורמה הוא לפתוח מסלול נוסף ליבואנים, כך שמשרד הבריאות לא ידרוש מהם רישיון שיווק על כל מוצר ואפשר יהיה להסתפק בהצהרה בלבד, וגם לאפשר ייבוא מקביל בלי "צעטלה" מהיצרן. עד כמה זה משמעותי? ההערכות היו שהרפורמה תחסוך במצטבר כ־650 מיליון שקל בשנה למשפחות ישראליות. עד כמה משרד הבריאות שונא את הרפורמה? כתבנו כאן בעבר על מדורי הגיהינום שהוא מעביר דרכם יצרני מזון, וכשמדובר בתמרוקים זה אפילו יותר חריף. נראה שפקידי משרד הבריאות עושים הכול כדי לטרפד בפועל את הרפורמה.
דאודורנטים, מי פה, משחות שיניים ושמפו – כולם יקרים בישראל עד %60 יותר בהשוואה לאירופה, על אותם מותגים בדיוק. זה קורה משום שהרגולציה בישראל עובדת בשירות היבואנים הגדולים
בחודש יולי הודיע שר הבריאות לכנסת שאף מעבדה לא מוכנה לחתום על ייבוא מקביל. אחר כך הופיעה דרישה חדשה מהיבואנים: להוסיף לחלק מהמוצרים חומרים מסוימים מטעמי בריאות הציבור, אף שריכוז החומרים במוצרים המקוריים בריא מספיק בשביל הגרמנים והבלגים. בהמשך הגיעה דרישה לסימון מוצרים בצורה שונה מהאיחוד האירופי, מה שיחייב לפתוח מכולות ולהחליף את התוויות שעל המוצרים בעלות של אלפי שקלים – ששוב, תגולגל כמובן עלינו. והתירוץ הטרי מהשבוע: יועמ"שית המשרד הסבירה שהם עוד לא ערוכים להתמודד עם הודעות היבואנים, מבחינת מחשוב. "לצורך אכיפת נוטיפיקציה (הודעת היבואן באתר משרד הבריאות על שיווק של תמרוק מסוים) נדרש לתכנן ולהפעיל שלוש מערכות מקוונות מורכבות, ובהן מערכת שיכולה לקלוט את ההודעות, לשמור אותן באופן דיגיטלי, לתעד אותן, למיין אותן ולקשר את המידע בהן עם מידע ממערכות שונות אחרות. טרם הושלמה הקמתן של מערכות אלו", כתבה היועמ"שית.
וכך, מה שנכנס לתוקף הוא אישור לייבוא מקביל של מספר מצומצם מאוד של מוצרים, ובהם שמפו, מרכך, פודרה, סומק, לק (לא כולל לק ג'ל) ודאודורנט רול נטול אלומיניום. המהפכה התפוגגה באוויר כמו בושם. החלק העיקרי שלה, שכולל אימוץ תקינה אירופית, נדחה ברבעון, בתרגיל מסריח במיוחד. לפי החוק, כדי לקבל דחייה נוספת ביישום הרפורמה, משרד הבריאות חייב לקבל את אישורה של ועדת הבריאות בכנסת. אז פקידי משרד הבריאות מצאו פרצה: הם ניצלו את העיכוב בהקמת הממשלה והוועדות, והפעילו סעיף נידח בפקודת הרוקחים שמאפשר לשר הבריאות לאסור שיווק מוצרים במקרה של "חשש מיידי לפגיעה בבריאות הציבור" או "צורך חיוני אחר". בקיצור, גרירת הרגליים של פקידי המשרד סיפקה להורוביץ תירוץ לחתום על סעיף עוקף כנסת, ולעכב את הרפורמה בשלושה חודשים נוספים. טיוטת התקנות פורסמה בחטף, פחות מ־48 שעות לפני הכניסה המיועדת לתוקף, מה שבוודאי תרם לדיון הציבורי האיכותי סביב הרפורמה.
עו"ד רחל גור מארגון "לובי 99" טוענת שמדובר למעשה ב"מסלול עוקף שמייתר את הדיון בצו הדחייה במסגרת הוועדה בכנסת. כך המחוקק לא יכול לדרוש ממשרד הבריאות להסביר האם אכן בתום שלושה חודשים המערכות צפויות לעבוד, או מדוע לא ניתן להסתפק באופן זמני באכיפה שלא דרך מערכות אלו".
השיטה פורחת
בתגובותיו טוען משרד הבריאות פעם אחר פעם שאין בכך כלום ושהרפורמה תצא לדרך, פשוט עם דחייה קלה. אבל גורמים בענף חוששים שהדחייה הזו קוברת למעשה קבורת חמור את רפורמת התמרוקים. כדי להבין מדוע, צריך להתמקד בדרישה אחת נוספת של הפקידים מהיבואנים: משרד הבריאות דורש לקבל את המרשם המלא של המוצרים. תאמרו אולי, דרישה הגיונית. משרד הבריאות רוצה לוודא מה מכילה משחת השיניים שלנו, לפני שהוא מאשר לה להיות משווקת בכל חנות. בפועל, מדובר בסודות מסחריים שיצרנים רבים פשוט לא יסכימו למסור. יש היום חברות מוצרי טיפוח לא מעטות שאינן משווקות בישראל אלא רק במדינות אירופה שבהן הדרישה הזאת לא קיימת, והן יעדיפו להישאר בחוץ ולא להסתכן בדליפת סודות מסחריים. את מי עוד זה דופק עד העצם? את היבואנים המקבילים. להם אין סיכוי להשיג מהיצרן את רשימת המרכיבים המלאה.
ומה שהכי מדהים בסעיף הזה, שנשלף משום מקום רגע לפני יישום הרפורמה, הוא שזה בדיוק אותו תרגיל שעשו במשרד הבריאות כדי לטרפד גרסה קודמת של רפורמת התמרוקים, שקודמה לפני חמש שנים. בשנת 2017 דנה הכנסת באריכות בתוכנית שכונתה "רפורמת קולגייט", והיו לה מטרות דומות מאוד. היא עברה בחוק ההסדרים בסוף 2016, והייתה אמורה להיכנס לתוקף ביולי 2017. שר הכלכלה דאז אלי כהן הציג במסיבת עיתונאים לוחמנית פערים של 30 עד 90 אחוזים במחיריהם של מוצרי הטואלטיקה, והכריז מלחמה על היבואניות הגדולות. אבל אז התחילו המריחות. לבקשת משרד הבריאות ניתנה דחייה של יישום הרפורמה עד חודש אוקטובר, ואחר כך הגיעה הדרישה שהרגה סופית את הרפורמה – כל יבואן רשמי יצטרך להציג למשרד הבריאות את תיק המוצר, שכולל את כל הפרטים עליו. כן כן, אותה שיטה בדיוק.
באיחוד האירופי לא דורשים מהמשווקים להציג "תיק תמרוק" מהיצרן. שם, רק במקרה של תקלה בריאותית מחויבים היצרנים להציג את התיק במלואו תוך 72 שעות. אבל במשרד הבריאות חשבו אז, וגם היום, שרמת התברואה באירופה פשוט לא מספיקה להם. אפילו את סכיני הגילוח של מותגים בינלאומיים כמו ג'ילט, הוציאו מרשימת המוצרים שמותרים בייבוא מקביל. אז, ב־2017, זה נגמר בקול ענות חלושה: חברות הענק באירופה ובארה"ב פנו לממשלות שלהן וביקשו עזרה מול הדרישה הישראלית הדרקונית. לירושלים התחילו לזרום שיחות טלפון מהעולם שקבלו נגד תקנות רפורמת קולגייט, ובסופו של דבר הודיע משרד הבריאות שהוא מושך את התקנות ודוחה את יישום הרפורמה לזמן בלתי מוגבל. אחר כך הגיעה הקורונה והכול התמסמס. מנכ"ל המשרד אז הוא גם זה שימנכ"ל אותו בשנים הקרובות: משה בר סימן־טוב.
אפשר להבין אפוא מדוע היבואנים למודי הניסיון חוששים שהדחייה החפוזה שהשיג הורוביץ תהפוך לקבורה סופית של הרפורמה בידי אריה דרעי. הקוסמטיקה בשני המקרים זהה: האם משרד הבריאות יצליח שוב להטביע את גלגלי הרפורמה בשכבה עבה של קרם לחות יקר מדי? רגע לפני שנכנס לתפקידו החדש כמנכ"ל משרד התקשורת, עסק אלעד מלכא בסוגיה, כמנכ"ל ארגון הלובי הציבורי "האינטרס שלנו". לדבריו, "משרד הבריאות עושה הכול כדי למנוע את הרפורמה. מאחורי המהלך הזה יושבות חברות גדולות שמרוויחות על האזרח הישראלי הקטן שממשיך לשלם ביוקר, וממשלת ישראל הולכת אחריהן".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אחרי חודשים של עבודה מאומצת, הרפורמה יצאה השבוע לדרך בצורה הדרגתית, כאשר בשלב הראשון ייכנס לתוקף הייבוא המקביל, שהוא החלק המשמעותי ביותר. בתחילת הרבעון השני של 2023, לאחר השלמת ההיערכות הארגונית, תיכנס יתרת הרפורמה לתוקפה. מדובר במהלך משמעותי ורחב היקף שהוקדשו לו משאבים רבים מצד כלל הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות, ואנו תקווה כי הוא יביא לירידת מחירים.
"בישראל כמו באירופה, נציג היבואן מחזיק בידיו את כלל הפרטים אודות התמרוק, ובהם הרכבו המדויק.בשונה מאירופה הוחלט כי בישראל כל פרטי התמרוק יוזנו על ידי הנציג האחראי במערכת מאובטחת, העומדת בכללי מערך הסייבר הלאומי. נוכח זאת, לא סביר כי יתעורר חשש מצד חברות בינלאומיות מעצם אחסון נתוני התמרוק במערכת הרגולטור הממשלתי.
"כבר בדיונים המקדימים הסביר משרד הבריאות כי המערכות הנדרשות לשם מימוש הרפורמה מורכבות ומצריכות זמן ארוך. למרות זאת נעשה מאמץ למימוש הרפורמה, שמרביתה יצאה לפועל. משרד הבריאות עשה שימוש בסמכותו, לאחר ששר הבריאות הורוביץ מצא צורך חיוני בכך. כאמור, המשרד כבר הודיע על כוונתו לדחיית יתרת הרפורמה, אולם מאחר שוועדת העבודה טרם מונתה, פורסם הצו להערות הציבור מעט פחות מ־48 שעות לפני כניסתו לתוקף, מפאת הדחיפות שבהתקנתו".
