חגיגות השחרור ההמוניות למחבל המשוחרר כרים יונס אינן רק מרגיזות ומקוממות. הן גם מצביעות על בעיית עומק הקשורה במדיניות הישראלית כלפי האסירים הביטחוניים.
במשך 40 שנה ישב יונס בכלא. במקום להשתחרר מבית הסוהר לאחר תקופה כה ארוכה – קרוב למחצית חייו של אדם בוגר – ולשוב למשפחתו בשקט, הוא יוצא מהמאסר כגיבור לאומי, בכיר בארגון טרור ומי שמשלהב את ההמונים ומחדיר בהם מסרים לאומניים קיצוניים. יונס, שנכנס לכלא על חטיפה ורצח של החייל אברהם ברומברג בשנת 1980, ללא מוכרות ציבורית ומעמד חשוב, יצא ממנו כשהוא חבר בועד המרכזי של פת"ח, המועצה המובילה את פעילות הארגון.
זהו מקרה אחד המצביע על מגמה; מחבלים שנכנסים בשערי הכלא הישראלי יוצאים ממנו מתוחכמים יותר, מלומדים יותר, אחרי שפגשו את בכירי המחבלים, המסיתים וראשי הארגונים. ולאחר שהתאבקו בעפר רגליהם, הם זוכים מהם לקידום. את מעמדו הנישא קיבל יונס דווקא בתוך הכלא ולמינויו לתפקיד החשוב בארגון זכה בעודו אסיר, מתוך השיקולים של האסירים שהיו איתו מאחורי הסורגים.
יונס איננו היחיד. יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, נכנס לכלא כשהיה בן 17 בלבד אחרי שרצח 12 פלסטינים בעזה בחשד ששיתפו פעולה עם ישראל ואחרי עדויות שלא היו מוסלמים אדוקים מספיק. סינוואר לא נחשב אז למנהיג או לדמות בולטת, אך בבית הסוהר התחכך עם מנהיגי חמאס ודרך הקרבה איתם הגיע למעמדו ושוחרר כמנהיג הארגון. כבר בכלא קרבתו לראשי חמאס אפשרה את מעמדו בולט והוא היה ממגבשי רשימת הדרישות של חמאס באשר לשמות האסירים שישוחררו בעסקת שליט, כאשר מי שלא הסתדר איתו במאסר הוצא מרשימת המשוחררים.
בבתי הכלא יושבים המחבלים לפי שיוך ארגוני; אגפי חמאס, פת"ח, הג'יהאד האיסלאמי והחזית העממית. בכל אגף ישנו "דובר" שהוא נציג האסירים אל מול מפקדי בית הסוהר. במרבית אגפי האסירים הביטחוניים ישנם תנאים שלא ניתנים באגפים הפליליים, כמו יכולת לבשל ארוחות באופן עצמאי וחוסר תלות בחדרי האוכל.
בשנת 2017 כונסה ועדה במשרד לביטחון הפנים בראשות ניצב בדימוס שלומי קעטבי. הועדה גיבשה שורת המלצות שמטרתן להפוך את המאסר לתקופה שלא תעצים את השאיפות של הטרוריסטים. אחת מהן הייתה "להפסיק להחזיק את המחבלים באגפים לפי שיוך ארגוני, כך שהתנהלות האסירים לא תהיה כקולקטיב בפני שב"ס וההתייחסות לכל אסיר תהיה פרטנית". כמו כן, הומלץ על ביטול מוסד "דובר" ושהקשר בין בתי הסוהר והמחבלים לא יתנהל יותר באמצעות הדובר האגפי, וצמצום הכספים שמועברים לאסירים. על אף שהשר דאז, גלעד ארדן, אימץ את המלצות הועדה, הן לא נידונו בישיבת ממשלה או קבינט.
גורמים בשב"ס אומרים כי המצב בכלא לא תלוי בהם אלא בשיקולים ביטחוניים נרחבים יותר. לדבריהם, שינוי מערך הכוחות בתוך אגף ביטחוני יכול להביא להתלקחות מעבר לכותלי הכלא, כלומר ביהודה ושומרון, בעזה ובמגזר הערבי בישראל. אותם גורמים אמרו לא פעם כי הם מוכנים לבצע את השינוי אך במערכת הביטחון צריכים להיות ערוכים להתמודדות עם השפעות המהלך ושההחלטה צריכה להיות ברמה מדינית.
לפני כשלושה שבועות אמרה נציבת שב"ס רב גונדר קטי פרי בשיחה עם מקור ראשון כי היא מקווה שעם כניסתו של איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי – אותן ההמלצות יובאו לדיון מעמיק ואף ייושמו בפועל.
