ביום סתווי צונן בשנת 2025 התכנסו ראשי האופוזיציה באולם ועידות גדול בתל־אביב. על הפרק: הזנקת המאבק בממשלת נתניהו לקראת הבחירות לכנסת, שיתקיימו בסתיו הבא. יו"ר האופוזיציה שהה באופן מפתיע באותו היום בחופשה פרטית בפריז, אבל שלח ברכה מצולמת מגני ורסאי. בכל זאת, לא בכל יום מתרכזים יותר מחמישים גופים וארגונים כדי להחליט יחד על אסטרטגיה לקראת הבחירות.
"אנחנו עוד נחזור", סיים היו"ר את הברכה, ובחדר לא שררה הסכמה לגבי כוונתו, האם מדובר בחזרה מהחופשה בפריז או בחזרה לשלטון. כך או כך, במהרה החל הדיון החשוב בשאלה מהי הסיסמה שתלווה את הקמפיין להפלת ממשלת הימין.
"ברור שאנחנו צריכים לדבר על קץ הדמוקרטיה", אמרה בקול חמור אחת מהיושבות סביב השולחן. "אתם לא רואים מה קורה כאן?"
איש הפרסום האמון על המסרים כחכח בגרונו וענה: "זה מסר מצוין, אבל אנחנו משתמשים בו בערך מאז שהבחירות הקודמות הסתיימו, אפילו לפני כן. הבעיה עם מסרים כאלה היא שהם הופכים לשחוקים, הבוחר הממוצע שומע את צמד המילים הזה שוב ושוב עד שהוא הופך שקוף לעיניו ולאוזניו. משהו אחר?"
"אולי נשווה את המצב פה למדינות שהפכו לדמוקרטיות-למחצה, נניח פולין", נידב בחור צעיר עם משקפיים אופנתיים רעיון משלו.
"את קמפיין 'לוין זה פולין' השקנו כבר לפני שנתיים ומהר מאוד התברר שזה לא חרוז טוב והציבור לא התחבר", ענה הקמפיינר. "גם קיבלנו הרבה תלונות ממצביעי שמאל ותיקים שאוחזים בדרכון פולני וטענו שעכשיו אנחנו מאלצים אותם לוותר על האזרחות האירופית שלהם".
"אז אולי נלך על הונגריה?", ניסה הממושקף הצעיר את מזלו. הקמפיינר היסה אותו בתנועת ביטול: "כבר שכחתם את קמפיין 'לנטוש את הקיורטוש' הכושל שאיש לא הבין? הלכנו על השוואות להונגריה מיד אחרי פולין, זה לא עבד. נהפוך הוא, כמה פרחחי רשת מהימין עשו פוטושופ של הירקון עם שלטים של הדנובה ושל שדרות רוטשילד שהפכו לשדרת ואצי־אוצה בבודפשט, ואנשים אשכרה התחילו לומר שאולי הונגריה זה לא רעיון נורא כל כך".
"בסדר, חברים, הבנו", אמר יו"ר אחת מסיעות האופוזיציה. "להשוות למדינות אירופה לא יעבוד, יותר מדי מצביעים שלנו קשורים אליהן רגשית, משפחתית ונפשית. מה לגבי טורקיה?"
"לא הבנתי", אמר הקמפיינר, ובקולו ניכר שסבלנותו עומדת לפקוע. "באמת שכחתם את 'ארדואן זה כאן' מלפני שנה וחצי? אתם לא זוכרים את הרגע המביך שבו מישהו הזמין לישיבת סיעת יש עתיד עשרים קילו רחת לוקום, שכולם נאכלו בכמה דקות, ועשו מכל העניין צחוק?"
"אין ברירה", אמרה אישה בשיער כסוף, אחת התורמות הגדולות למאבק בממשלה. "נלך ישר על איראן. זה מסר פשוט וקל: 'איראן זה כאן'. קצת קיצוני אבל המדינה בצרות".
"לא, לא, ועוד פעם לא", הרעים בקולו הקמפיינר. "את איראן בזבזנו לפני שלוש שנים, כשדחפנו לכל הפרשנים בטלוויזיה את ההשוואה בין משמרות המהפכה לארבעת האנשים בלשכה של אבי מעוז. אתם לא זוכרים איך הובכנו אז?"
"אז מה אתה מציע, אם בזבזנו בעצם את הכול בשנים האחרונות", שאל את הקמפיינר חבר כנסת מהאופוזיציה, שנודע בעיקר בהצהרתו על הוצאת מיליון איש לרחובות, שגובתה בשלוש השנים שלאחריה בהפגנות של מאתיים איש לכל היותר על גשר תל־אביבי תורן.
"שאלה טובה", נאנח הקמפיינר. "כנראה נצטרך לשכנע את העם שהממשלה הזו גורמת לדמוקרטיה נזקים שלא יתוארו. הבעיה היא כזו", הוא הביט סביב בעשרות האנשים שישבו מולו וחיכו למוצא פיו, המתין כמה שניות, נאנח שוב ואמר: "הבעיה היא שכל מה שאמרנו עד היום לא כל כך קרה. אני אגיד את זה יותר ברור: לא קרה, נקודה. אני לא יודע אם אתם שמים לב, אבל אנחנו נמצאים שלוש שנים אחרי הבחירות ואחרי כינון הממשלה הכי ימנית והכי קיצונית שהייתה כאן. והנה, אנחנו יושבים בישיבה לא סודית באולם ועידה בתל-אביב ואיש לא מפריע לנו.
"כלומר, יש דמוקרטיה. הסכמי השלום עם האמירויות קיימים. אנשים לא הוציאו את הכסף שלהם מהמדינה. הקשרים עם ארה"ב טובים כהרגלם. להט"בים הולכים ברחובות יד ביד וכלום לא קורה להם. השקל חזק, ההתנחלויות פורחות, הכול מתנהל כרגיל. אתם מבינים, גם לקמפיינר הכי מוצלח בעולם יש בעיה להתמודד עם המציאות.
"הפחדנו את עצמנו, השתמשנו במילים הכי נוראיות, אבל אנשים שהתכוננו לרע מכול קיבלו המשך של חייהם הרגילים. לכו תשכנעו אותם עכשיו שבעצם לא התכוונתם אז, כשצעקתם סיסמאות שלא עמד הרבה מאחוריהן".
שתיקה כבדה השתררה בחדר. הפנים הנפולות של הנוכחים אמרו הכול. "אז מה, הפסדנו?", שאל אחד הנוכחים בקול צרוד מסיגריות שהוא חזר לאחרונה לעשן אחרי שנים של גמילה.
הבהוב ממסך המחשב העיר את החדר. "זה יו"ר האופוזיציה", אמר הקמפיינר, "אולי יש לו רעיון איך לחדש את המאבק".
דמותו של היו"ר הפציעה על המסך. "צץ הרגע איזה רעיון ואני אשמח שתגידו לי מה דעתכם עליו", אמר.
הנוכחים היטיבו את ישיבתם בכיסאותיהם. הנה, חשבו בליבם, יש לנו מנהיג שברגעים הכי קשים ידע לאסוף אותנו ולהתוות את הדרך. "תראו, אני כידוע בפריז עד מחר ואמור לחזור מפה, אבל מצאתי לפני כמה דקות דיל ממש טוב לעוד יומיים במדריד, ואז חזרה בקונקשן דרך ציריך. מצד אחד קצת יותר כסף, מצד שני ככה אני תופר שלוש ערים בשבוע. מה אתם אומרים, רעיון טוב?"
