בתום 15 סבבי הצבעה מפרכים, בית הנבחרים האמריקני בחר אתמול בשעה טובה יו"ר חדש, קווין מקרתי. היו"ר החדש ייאלץ לשרוד מאבקים, כמו זה שהביא לבחירתו, בכל שבוע עד שהרוב הרפובליקני בקונגרס יגדל או עד שהוא יתייאש ויפרוש מתפקידו בדומה לשני חברי מפלגתו האחרים שהחזיקו בתפקיד בשנים האחרונות. הדרמה סביב בחירת יו"ר בית הנבחרים – הליך שבדרך כלל מסתיים לאחר סבב אחד, כמעט פורמלי – הלכה והתעצמה עם כל יום שעבר. האמריקנים רגנו על "פארסה", ורבים בעולם הערבי ניצלו את ההזדמנות לעשות קצת צחוק מארה"ב שאפילו לא מצליחה להתניע את בית המחוקקים שלה.
הביקורת על ההליך הממושך לא במקום. אם כבר, ההפך הוא הנכון: העובדה שבמשך כל כך הרבה שנים בחירת יו"ר חדש לבית הנבחרים נעשתה פעולה טכנית שכמעט שלא כללה דיון, היא הבעייתית פה. בית הנבחרים האמריקני נועד להיות בית לדיון ער, לוויכוחים מרים, לחילוקי דעות שידרשו שיתוף פעולה אמיץ מצד צדדים שונים ולעיתים ניצים. האבות המייסדים של ארצות הברית לא היו רוצים שהזרוע המחוקקת תיפול לתרדמה טכנוקרטית, והם ודאי היו שמחים לראות את הניצוצות שעורר מאבק בין שני זרמים מפלגתיים בשאלה מי יוביל את הבית התחתון של הקונגרס.
המאבק הזה היה פוליטי, כמובן, אך גם אידיאולוגי. לבחירתו של מקרתי נדרשו 15 סבבים כי סיעה של כעשרים רפובליקנים – חלקם אידיאולוגים אמיתיים והיתר פופוליסטים בלבד – ניצלו את הכוח המוגבר שניתן להם על ידי הפער הדחוק בין המפלגות בבית הנבחרים. הם הגישו סדרה של דרישות מרחיקות לכת, הן לעצמם והן לבית הנבחרים באופן כללי. מקרתי, שמנסה להיות יו"ר בית הנבחרים כבר יותר משבע שנים, השקיע מאמצים רבים כדי לנטרל את המכשולים בדרכו לתפקיד ולא היה מוכן להתנגדות העזה שפרצה פתאום בשבוע שעבר. הוא נאלץ לקחת צעד אחורה ולחשב מסלול מחדש.
התוצאה לא הייתה יפה, אבל מי צריך יופי בפוליטיקה? המאבק בין מקרתי והרפובליקנים ה"מתונים" לבין סיעת הימין המובהק (יש שיאמרו קיצוני) היה מכוער ומלא בבוץ, בתחמונים ובפוליטיקות קטנות. בשלב מסוים, חבר הקונגרס הרפובליקני לשעבר, ג'סטין אמאש, הפציע בבניין כדי להציע את עצמו כמועמד אלטרנטיבי. בלילה האחרון אף צולם חבר קונגרס מאלבמה מנסה להכות את אחד מסיעת המתנגדים מתוך תסכול וזעם. אירועים אלה הוצגו כמביכים, אבל באמת היו טובים וחשובים. מה שראינו בארה"ב בשבוע שעבר היה דמוקרטיה תוססת במיטבה, שבוע של תככים ומאבקים שהסתיים בתוצאה פוליטית חדשה (ומכריעה) שתוביל לשינויים קטנים וגדולים במערכת הפוליטית. זו השיטה, וכך בדיוק היא אמורה לעבוד. כן ירבו.
