אתם בטוחים שאתם רוצים לשנות את שיטת בחירת השופטים? ומה תעשו כאשר תשתנה הקואליציה? אלו השאלות העיקריות שעולות בעקבות פרסום רפורמת השר לוין בהקשר של בחירת השופטים. אך למען האמת בחירת השופטים היא לב הרפורמה שלה זקוקה מערכת המשפט. המטרה היא לא לאפשר לימין להשתלט עליה. זה כלל אינו העניין. המטרה היא, קודם כל בשביל לגוון את המערכת ולמנוע את המצב שבו מערכת המשפט משכפלת את עצמה.
בעייתה המרכזית של מערכת המשפט היא האמון, וחלק ניכר מאובדן האמון נובע מכך שרבים מאזרחי המדינה לא רואים אנשים כמותם בתוך המערכת. הם לא מרגישים שמהמערכת הזו, כפי שהיא נראית היום, הם יקבלו משפט צדק כאשר יבקשו אותו. שינוי השיטה, לצד ההבנה שפוליטיקה אינה המערכת יציבה, תאפשר למערכת קודם כל להתגוון. בקדנציה אחת ייבחרו מועמדים בעלי נטייה מסוימת בהשקפת עולמם ובקדנציה שלאחר מכן ייבחרו מועמדים בעלי נטייה שונה. כפי שקורה כבר שנים רבות בכל הדמוקרטיות המובילות בעולם. בית משפט לא צריך להתחלק לפי החלוקה הפוליטית, אבל הוא צריך להיות מגוון פוליטית, במיוחד כאשר הסוגיות בהן הוא עוסק הן פוליטיות במהותן.
גיוונה של מערכת המשפט נדרש אף יותר מכל הרפורמות האחרות, משום שמפרשי החוקים הם השופטים, וכך הוא הדבר בכל מדינה. בין אם תחוקק פסקת התגברות, ביטול הסבירות, חוק יסוד חקיקה וכל תיקון נדרש אחר, הפרשנות להוראות החוק תינתן בידי השופטים. ואלו כבר הוכיחו לנו פעמים רבות כי שערי פרשנות לא ננעלו. פרשנות תכליתית, כך מתברר, מאפשרת לפרש חוק לא רק נגד כוונת מנסחיו אלא אף בניגוד ללשונו המפורשת. ולכן שינוי השיטה לבחירת השופטים הוא היסוד והבסיס לכל רפורמה אחרת.
אכן, השינוי מצריך גם התאמות, למשל בנושא של פיטורי שופטים. אם הוועדה לבחירת שופטים נעשית יותר פוליטית, הצעד המשלים הבלתי נמנע הוא שינוי הליך פיטורי השופטים. בארה"ב, לשם משל, האפשרות לפטר שופט כמעט אינה קיימת. ביטול מלא של האפשרות הוא בעייתי, אך בהחלט יש מקום לשנות את השיטה ולהוציא את הפיטורין מתוך הוועדה. אך בין אם יכניסו את התיקון הזה ובין אם לא יכניסו, בחירת השופטים חייבת להיות לב המהפכה.
