המתח המתמיד בין הרשות השופטת, לרשות המחוקקת, שזרעי צמיחתו במהפכה החוקתית של אהרון ברק לפני כ-30 שנה, ושיאו בהצגת הרפורמה המהפכנית של לוין במערכת המשפט, יצר לאורך השנים הורדות ידיים רבות בין הכנסת לעליון. החיכוך בין הצעות חוק מסוימות שהגישה הכנסת, לביטולן על ידי בג"ץ, הציתו אש. המגזר החרדי המשוייך אוטומטית לצד הימני של המפה, הצטרף באופן אבסולוטי ובקול אחיד לקולות הקוראים לרסן את בג"ץ, אך אם לא ידהרו אוטומטית אל עבר הרפורמה, ייווכחו כי פעמים רבות החוקים בכנסת הופנו דווקא נגדם, ואילו המבצר האחרון עבורם היה בית המשפט.
ח"כ משה גפני שיתף במהלך ראיון ב"פגוש את העיתונות" שאהרון ברק אמר לו בעבר: 'אתם תהיו באופוזיציה, אתם תצטרכו את בית המשפט העליון'. ואילו הוא השיב לו כי "מאז קום המדינה לא הייתה פעם אחת שבית המשפט הגן עלינו בנושאים האידאולוגיים".
גפני התבטא לא פעם נגד בית המשפט "הכל זה הבג"ץ: מעמד בני הישיבות והגיור, זה הבג"ץ, שבת זה הבג"ץ, החמץ זה הבג"ץ. לכן, מיד עם תחילת הקדנציה, בטרם נסכים לעסוק בדברים אחרים, נצטרך לחוקק את פסקת ההתגברות", אמר לפני כשנה בראיון לעיתון יתד נאמן.
התיעוב העמוק שיש למפלגות החרדיות מבג"ץ, בא לידי ביטוי גם בנחישות להצליח להעביר פסקת התגברות ותמיכה נלהבת ברפורמות במערכת המשפט, אותן הציג יריב לוין. יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר ש"אנחנו רוצים בפסקת ההתגברות מה שקיים בהרבה מדינות בעולם". יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני חוזר שוב ושוב על האמירה ש"לא נשב בממשלה ללא פסקת התגברות".
אין ספק, בג"ץ נטל לעצמו סמכות החורגת מתחום הסבירות כאשר חרף החלטת הרשות המחוקקת, התערב בנושאים הנמצאים בציפור הנפש של היהדות כמו חמץ, גיור, שבת ועוד. החלטת בג"ץ שאת תוצאותיה מרגישים בזירה הפוליטית עד היום, היא ביטול חוק טל ופתיחת שערי הגיהינום לפולמוס הבלתי פוסק על שוויון בנטל.
מאידך, בג"ץ מעולם לא קבע כי יש לגייס בכפייה חרדים. ייתכן שבטרם ירימו חברי הכנסת החרדים בהתלהבות את ידם בעד הרפורמות הדרמטיות שמציע יריב לוין להחיל במערכת המשפט, כדאי שייזכרו בכל אותן הפעמים בהם העליון היה מבצרם האחרון. כאשר למרות המילים הקשות שהטיחו בו, ראו בו כתובת לבקשת סעד.
בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד מה שכונה 'גזירת המעונות' של ליברמן, בית המשפט קבע כי תהיה דחייה נוספת בשינוי שהציג שר האוצר. לפי הקריטריונים החדשים, זכאות לסבסוד תהיה רק במקרה ששני בני הזוג עובדים לפחות 24 שעות, אך לאחר שבית המשפט דחה בשנה את ההצעה, היא כבר לא תצא לפועל בממשלת הימין חרדים. ביולי 2021, התקבלה פסיקת בג"ץ, שהתירה הפרדה בין גברים לנשים במוסדות להשכלה גבוהה.
בג"ץ קיבל באוגוסט השנה את עתירת משפחתו של הילד בן הארבע שנחנק למוות על ידי דודו בירושלים וביטל את החלטת בית משפט השלום בעיר בה נקבע כי יש לבצע נתיחה שלאחר המוות בגופה. גם רפורמת הסלולר של שר התקשורת הקודם יועז הנדל, שהייתה כסדין אדום בעיניי חברי הכנסת החרדים, נבלמה על ידי העליון שהעניק צו ביניים המשהה את ההחלטה בשנה, ובעצם הלכה למעשה מבטל אותה.
כמיעוט, צריכים חברי הכנסת החרדים לזכור, שפוליטיקה היא מקום אכזר והפכפך. רגע אחד אתה ראש ממשלה עם שישה מנדטים בלבד, ורגע אחרי אתה נפלט מהמערכת. המטוטלת הפוליטית תמיד נעה. פעם למעלה ופעם למטה. פעם בחוץ ופעמים שבפנים.
כעת, אנו על הגלגל. גבוה למעלה. אך טיבו של גלגל להסתובב. השאלה, האם בזמנים שנהיה למטה, נדרסים על ידי חוקים הנוגדים את השקפת עולמם, יהיה שם המבצר כדי להגן?
