הרמטכ"ל אביב כוכבי ייפרד ביום שני הקרוב מהמטה הכללי ויעביר את שרביט הפיקוד למחליפו, הרצי הלוי. החפיפה הסתיימה, הלוי כבר עובד והיום הוא אף ייפגש עם השר במשרד הביטחון שהוא גם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ. השניים ירצו להתחיל ברגל ימין כי קשר טוב בין הדרג המדיני לצבאי הוא כלי בסיסי לקדנציה של הרמטכ"ל הנכנס.
אתמול סקרתי בטור הראשון בסדרת טורי הפרישה של הרמטכ"ל כוכבי את ההישגים שלו בקדנציה בת ארבע השנים. אין ספק כי כוכבי לקח את צה"ל לעבר העתיד, חיזק אותו, הפך אותו לקטלני במיוחד וכזה שמוכן לעימות הבא. כוכבי גם שרטט לבא אחריו את המסלול להמשך חיזוק הצבא וקידומו.
זו הייתה קדנציה מוצלחת מאוד, אולי אחת המוצלחות ביותר בעשורים האחרונים, ובכל זאת יש תחושה ציבורית שהקדנציה מסתיימת בטעם מר. שלוש השנים הראשונות של כוכבי הפכו אותו לכזה שאנשים הזילו דמעות מנאומיו, העריצו אותו ברשתות החברתיות, קצינים ונגדים אמרו עליו שהוא מנהיג אמיתי כזה שבאמת סוחף את פקודיו. הצעירים מבין לובשי המדים שנפגשו איתו, וכוכבי הרבה להיפגש עימם בעיקר עם דרג מפקדי הפלוגות, אמרו שמעולם לא ראו כזה קשב של דרג בכיר מבין המפקדים בצה"ל. הם העידו שכוכבי לא רק בא לבקר, הוא בא להקשיב ובא להשמיע ואיך שהוא הוא תמיד התחיל בחלק של הקשב, ובדבריו ניתן היה להבין שהוא באמת הקשיב לדברים.
עבור קצין צעיר זה לא פשוט לעמוד מול רמטכ"ל שאתה יודע שכל מילה שלך נבחנת בקפידה ואמירה לכאן או לכאן יכולה להעמיד את הפקדים הישירים שלך במבוכה מול לא אחר מאשר המפקד מספר אחד. אבל הם לא חששו וביקרו, דרשו אמרו לו "תן לנו לנצח אנחנו מוכנים". הם הזילו מולו דמעות כי הרגישו בנח ושפכו את הלב ואת כעסם כי ידעו שכוכבי כאן לא רק כדי לסמן V על ביקור.
באחד הביקורים של הרמטכ"ל של פלוגת טנקים באימון משמעותי בדרום ביקש הרמטכ"ל שאצטרף. יחד עם עורך מקור ראשון ירדנו דרומה והזדנבנו אחר הרמטכ"ל. ראינו מפקד שמדבר אל מילואימניקים מאובקים בגובה העיניים. מדבר איתם קודם כל על החיים אחר כך על המשימה. הוא יודע שבלי להבין את מהות החיים אין למשימה שום משמעות. אלו היו שלוש שנים שהציבור חיכה לשמוע את נאומי הרמטכ"ל בערב יום הזיכרון ומיד לאחר נאומו זה היה השיח הכי מדובר בחברה הישראלית. אחרי הצפירה דיברו על מנהיגות ואיש ענק ולא על זיהוי תהליכים. ואז הגיע השנה הרביעית.
מדינת ישראל נקרעת בין ימין ושמאל, הבחירות החוזרות, הקורונה מאחור וכוכבי נוחל הפסדים בציבוריות הישראלית. בג"ץ נגדו, הכנסת נגדו והשיח הפוליטי רעיל ונוזל בתוך הצבא. כל הניסיון להוציא את צה"ל מהשיח נכשל בענק.
בניגוד לרוח הציבורית, בצבא לא הבינו על מה המהומה. אמון הציבור נשמר, המוטיבציה עדיין גבוהה, גל טרור פוקד את ישראל והציבור שוכח את מבצעי "שומר החומות" ו-"עלות השחר" שהיו מוצלחים. ברשתות מבקרים את צה"ל ואם לא די בכך, האוצר ופקידיו שולחים פיטבולים נגד המשרתים והם הופכים לחזירים שודדי הקופה הציבורית.
גם הניסיון של צה"ל לקצץ את תוספת הרמטכ"ל והפנסיות, מוצג לציבור הפוך כאילו מדובר בצבא שרוצה לגזור את הקופה עבור משרתיו המדושנים ופייק מנצח את צה"ל. כוכבי עומד בחזית וסופג. הוא הופך לאויב העם, עיתונאים מאשימים אותו בפוליטיזציה והוא מגיב מאוחר מידי אם בכלל. אם תפגשו את הרמטכ"ל ותשאלו אותו מה קורה לא בטוח שהוא ידע להסביר על מה המהומה. הצבא עובד על בסיס מדע מדויק, מודיעין ועובדות, ואלו פרוסים לפניו מציגים תמונה אחרת לאווירה הקשה שקיימת היום בציבור כנגד צה"ל.
בטורים הבאים של הרמטכ"ל היוצא ננסה לענות על השאלה האם הביקורת הציבורית תביא את צה"ל למודל שירות חדש כולל לאנשי הקבע ובשורה התחתונה איך ראה כוכבי את השירות של עצמו ואיזה צבא הוא משאיר לבא אחריו.
