לא תפרוץ בישראל מלחמת אחים. איש גם לא יעצור פה בכירים באופוזיציה. זה פשוט לא יקרה. כל ישראלי יודע זאת, בין שהצביע לעוצמה יהודית, למרצ או לכל מפלגה אחרת.
אך הידיעה המשותפת הזאת אינה מפריעה לנבחרי הציבור ולגיבורי מקלדת מטעם עצמם להשחיז התבטאויות, להעלות את הטונים ולדרדר עוד את השיח הציבורי בישראל. קל מאוד להצטרף לחגיגה וללבות את האש. "אלְכַּלַאם מַא עַלֵיהוֹש גֻ'מְרֻכּ", אומר הפתגם הערבי, שתרגומו העברי הוא "אין מכס על דיבורים". התחושה היא שכל הצדדים לעימותים המסלימים בתקשורת וברשתות רק מרוויחים מההסלמה. איש אינו משלם מחיר על העצמת הקיטוב והפיכת השיח הציבורי למוקצן ומזוהם.
אך זו אשליה: כולנו משלמים את מחיר הסגנון המטומטם של השיח הציבורי. איש אינו חסין מהנזק העצום שגורמת טיפשות השיח. כשהחלל מתמלא הבלים, לא נותר בו מקום לוויכוח ענייני על השאלות המפלגות באמת את החברה הישראלית. קשה אפילו למתוח ביקורת עניינית על הממשלה החדשה ודרכה – ולא שאין מה לבקר שם.
האם בבליל ההתלהמות של הימים האחרונים שמעתם משהו על המדיניות התקציבית המסתמנת של הממשלה, שאינה מותאמת לסביבת האינפלציה הגוברת? או אולי מילה או שתיים על תופעת "משרדי הארנק", שכוללים תקציבי פעילות שמנים אך אינם מופקדים על תחום ביצועי ממשי – מגמה שתפחה בממשלה הנוכחית לממדים מבהילים? ומה עם חוק הגיוס שיעלה בקרוב על השולחן, או תקצוב מוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה? בכל הסוגיות הללו, וגם רבות אחרות, איש אינו עוסק. ייתכן שגם אין צורך בכך – הלוא עוד רגע כולנו ממילא יוצאים למלחמת אחים.
אין דמוקרטיה בריאה בלי שוק דעות פעיל ומפותח. כדי שלהצבעה בקלפי אחת לארבע שנים – או פעמיים בשנה, תלוי מתי – תהיה משמעות, אזרחי המדינה צריכים להבין על מה הם באמת מצביעים. הרי ההכרעה אינה בין מי שנערכים למלחמת אחים ובין תומכי מעצר ראשי האופוזיציה. ההתבטאויות הללו, שאיש מאומריהן אינו מאמין בהן, יוצרות מסך עשן המונע דיון פוליטי ממשי. הן גם יוצרות חשש מוגזם אצל אזרחים רבים מפני הבאות. הפוליטיקאים יודעים שדבריהם חלולים, אך לא כל שומעיהם מסוגלים להבחין בדברי הבל.
בטווח הארוך, הסלמת השיח לא משרתת אפילו את הפוליטיקאים. אכן, ברגעים הראשונים הכותרות נראות לעיתים מרשימות ולהקות הצייצנים מעודדות ומפרגנות. אולם אהדה שבאה במהירות הולכת בקלות. תדמית של פוליטיקאי רציני, הראוי להנהגה, נבנית במשך שנים, בעיקר על בסיס "קבלות" של עשייה. קריירה שבנויה על פרובוקציות מתפוגגת במהרה.
לכן החזרת השפיות לשיח היא האינטרס של כולנו – אזרחים ונבחרים, ימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה. אם לא נעשה זאת במהרה, בעוד כמה חודשים יהיה קשה להשיב את הגלגל לאחור.
