ארגוני המחאה קראו להמונים להגיע להפגנות השמאל תחת הכותרת "המסע לעצירת ההפיכה המשטרית" או "מחאה נגד ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה, המאיימת לחסל את הדמוקרטיה, ולפרק את הפרדת הרשויות בישראל". לדבריהם, "זהו מאבק נחוש ובלתי מתפשר להצלת הדמוקרטיה", כשהם מציינים שבכוונתם של ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים יריב לוין "לסרס את מערכת המשפט".
בנוסף, אמירות כמו "דמוקרטיה שווה הפרדת רשויות", "בג"ץ מגן על כולנו", "צדק לכולם בין ירדן לים", "שלוש רשויות ולא אחת פחות", היו רק חלק ממה שנכתב על השלטים שהניפו המפגינים בתל אביב ובירושלים.
לכולם אותו מסר, ההפגנות הן התגובה לרפורמה המשפטית שמקדמת הקואליציה בלהט. נאומו של לוין לפני שבועיים בו הציג את המהלכים שהוא מבקש ליישם תחת משרדו, היווה את יריית הפתיחה להפגנות מצד האופוזיציה.
רבים וטובים אכן מתקוממים נגד לוין ומטרותיו, אך שלטים כמו "ממשלה רעה", או "די לכיבוש" הונפו גם הם בידי מפגינים. הם התבקשו להוריד אותם מאחר והם "פוגעים במטרת ההפגנה", שהיא כאמור, לפחות כלפי חוץ, המאבק נגד השינויים המשפטיים.
את הסיבה האמתית להפגנות אפשר להבין אם מסתכלים על הלחץ של האופוזיציה דאז, נגד ממשלת בנט-לפיד. אוהלים מול הבית של ניר אורבך, הפגנות קולניות מול הבית של איילת שקד ונסיעה רועשת אחרי הרכב של עידית סילמן, כל אלו במטרה לדחוק אותם לפינה ולהגביר עליהם את הלחץ. אנשי האופוזיציה של היום ראו שהלחץ עבד. סילמן פרשה מהקואליציה, אורבך פגע מהכנסת בעבודת הממשלה והכנסת פוזרה.
לכן המאבק על מהערכת המשפט הוא רק הטריגר: גנץ, מיכאלי, קריים מיניסטר, הדגלים השחורים ועוד ארגונים ופוליטיקאים מבקשים להגביר את הלחץ כנגד הממשלה, לארגן מחאות המוניות ורועשות. המטרה האמתית של מארגני ובאי המחאה היא להפיל בדרכים דמוקרטיות, על ידי לחץ והפגנות, את השלטון שנבחר אך לפני חודשיים. המטרה הראשית היא הפלת הממשלה, ביטול הרפורמה המשפטית היא רק תירוץ.
