הבינה המלאכותית הפכה בשנה שעברה למיומנת באופן מטריד בחיקוי התנהגות אנושית. פגשנו "בוטים" שמסוגלים לענות על שאלות, תמונות שיצרה בינה מלאכותית נעשו איכותיות עד כדי כך שאנשים טעו לחשוב שהן מעשה ידי אדם, תוכנה הצליחה לערוך הדמיה מקיפה של חלבונים אנושיים ועוד. "פתחתי את 2022 בציפייה שהיא תביא את אותו הדבר כמו השנה שלפניה", אומר פיטר קלארק, המנכ"ל הזמני של מרכז אלן לבינה מלאכותית, "אבל היו כמה התפתחויות מטלטלות למדי שלא צפיתי".
מומחים לבינה מלאכותית אומרים שפריצות הדרך הטכנולוגיות נראו אומנם פתאומיות, אך למעשה הן פרי שנים של מחקר. תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית – שבו תוכנה יוצרת תוכן כמו טקסטים או תמונות על סמך תיאורים בלבד – הפגין את פריצות הדרך הבולטות ביותר ב־2022, בעיקר משום שפיתוחים בתחום המתמטיקה ובכוח המחשוב סיפקו דרכים חדשות לאמן את התוכנות.
אבל ספקני הבינה המלאכותית ממשיכים לחשוש. הם טענו בעבר שבוטים ש"התחנכו" על בסיס מידע מעשה ידי אדם עלולים במקרים מסוימים לשקף גזענות וסקסיזם בחברה, וטענותיהם התבררו כנכונות. עלה גם חשש שהפעלת בינה מלאכותית צורכת אנרגיה רבה, ולכן עלולה לפגוע באקלים. הקרב בין בני האדם שיוצרים את התוכן המוזן למודלים של בינה מלאכותית ובין החברות שמרוויחות מהתוכן הזה הפך עיקש מתמיד, והגיע לבתי המשפט.
"אנחנו רואים רמזים לסערה שבדרך", אומרת מרגרט מיטשל, מדענית אתיקה ראשית ב"האגינג פייס", חברת הזנק בתחום הבינה המלאכותית שמבוססת על קוד פתוח. הנה כמה חידושים בולטים בבינה מלאכותית שהופיעו בשנה החולפת.
1. קול מכל קול
בוט נבון חדש כבש את הרשת בסערה לפני שבועות אחדים. הוא נקרא ChatGPT, ופותח בחברת OpenAI שהושקה לפני כמה שנים במימון אילון מאסק ואחרים. יותר ממיליון משתמשים חקרו את הבוט בימים הראשונים לאחר ההשקה, וסיפרו עד כמה התשובות שלו דמו לאלו של בני אדם.
חלק מהתשובות היו יצירתיות, אחרות שגויות לחלוטין, וכמה מהן כללו הנחות יסוד גזעניות וסקסיסטיות. לפי OpenAI הותקנו בתוכנה מסננים כדי להגביל את התשובות שהבוט פולט, אבל אנשים מצאו דרכים יצירתיות לעקוף אמצעי הגנה, וחשפו הטיות מסוימות.
זה לא היה הצ'אט־בוט היחיד שהכה גלים. כמה חודשים קודם לכן, מהנדס לשעבר של גוגל טען ש־LaMDA, הגרסה שפיתחה החברה, רכשה מודעות עצמית. הבוט Character.ai, שהושק גם הוא ב־2022, אפשר לכל אחד לדבר עם דמויות כמו דונלד טראמפ, אלברט איינשטיין ושרלוק הולמס.
ובכל זאת, ChatGPT התבלט בזכות הכתיבה המוצלחת שלו ויכולת השיווק של OpenAI. הוא מופעל באמצעות מודל שפה ענק: מערכת בינה מלאכותית שמאומנת לחזות את המילה הבאה במשפט באמצעות עיבוד כמויות אדירות של טקסטים מהרשת ומציאת דפוסים נכונים בשיטת ניסוי וטעייה. המודל שוכלל בדרך חדשה: בני אדם שוחחו עם הבוט, ודירגו את איכות התגובות שלו במטרה לחזק תשובות שנשמעות אמיתיות.
2. דמיון ללא גבולות
רוצים צילום של כלבלב חמוד בחלל בסגנון ויטראז'? בעבר הייתם צריכים כנראה לשלוח הזמנה לאמן כדי לקבל דבר כזה, אבל עכשיו אפשר להקליד את הבקשה במחולל תמונות מטקסט, והוא ייצר תוצאה באיכות גבוהה עד כדי כך שאפילו ספקני בינה מלאכותית יודו שזה מרשים – ומיד ימשיכו לפרט את דאגותיהם הרבות.
בשנה שעברה נפתחו לקהל מחוללי תמונות רבים כאלה. Dall-E 2, שפיתחה OpenAI ונקרא על שם הצייר סלבדור דאלי והדמות הרובוטית WALL-E של פיקסאר, הושק ביולי והרעיד את הרשת. באוגוסט, הסטארט־אפ Stable Diffusion העלה גרסה משלו, מעין אנטי־Dall-E עם פחות מגבלות על אופן השימוש בו. מעבדת המחקר Midjourney השיקה בקיץ מחולל נוסף, שהיה אחראי לשערורייה כאשר תמונה שנוצרה באמצעותו זכתה במקום הראשון בתחרות אמנות שהתקיימה בקולורדו.
מה שהמודלים האלה עושים אינו חדש, אבל מומחים מסבירים שבשנה שעברה נרשמה עלייה חדה באיכות התמונות. המחוללים אומנו בדרך חדשנית, בשיטה הנקראת "דיפוזיה": התוכנה מפרקת תמונות, מאומנת עליהן, ואז הופכת את התהליך כדי ליצור את התמונות מחדש. הבוטים נעשו מהירים יותר, גמישים יותר ומוצלחים יותר בייצוג ריאליזם.
כצפוי, השימוש ההמוני במודלים עורר בעיות. אמנים טענו שהתוכנות האלה מתאמנות על תמונות שהם יצרו ופרסמו ברשת, בעוד הם לא מקבלים תשלום על כך. מלבד זאת, לפי עדויות שנאספו ברשת, אנשים השתמשו במחוללים כדי ליצור תמונות של אירועי טבח בבתי ספר, ואפילו תכנים פדופיליים.
3. מהפכה על בסיס חלבון
דיפ־מיינד, חברה־בת של אלפאבית (גוגל) העוסקת בבינה מלאכותית, הודיעה במהלך הקיץ שהצליחה ליצור הדמיה של כמעט כל חלבון בגוף האדם, וכי היא מעמידה את התוצאות לבחינתם של מדענים. זו התפתחות חשובה, משום שקשה לפענח את פעולתם של החלבונים בלי לדעת כיצד הרכבם מגדיר את צורתם, או את אופן ה"התקפלות" (fold) שלהם; הדמיה מוחשית עוזרת למדענים להבין את פעולת החלבונים, ויכולה לסייע בפיתוח תרופות.
בעבר טכניקת ההדמיה הייתה מסורבלת, ודרשה צילומי רנטגן מדוקדקים ובדיקה מיקרוסקופית. ההכרזה על ההדמיות החדשות נבעה מסדרת פריצות דרך של דיפ־מיינד בתחום. בשנת 2020 המעבדה הודיעה לראשונה שיש לה יכולת לחזות את צורת החלבונים באמצעות תוכנת בינה מלאכותית. שנה לאחר מכן היא הכריזה על "אלפאפולד", כלי עזר שפותח כדי לעשות זאת, ובישרה שכ־350 אלף חלבונים עברו הדמיה, כולל כל החלבונים בגנום האנושי.
4. שוד הקוד הגדול
חברת גיטהאב שבבעלות מיקרוסופט פתחה לציבור הרחב במהלך 2022 את "קו־פיילוט" ("טייס משנה"), כלי שבנוי על טכנולוגיית OpenAI ומסוגל לתרגם הוראות בסיסיות לקוד מחשב שימושי. הכלי פועל באופן דומה לתוכנות בינה מלאכותית אחרות, כמו ChatGPT או Dall-E 2: הוא מנתח אוסף נרחב של נתונים, שחלק גדול מהם נאסף מהרשת. התוכנה הזו מעוררת הדים רבים מכיוון שהיא עומדת במרכזה של תביעה שמבקשת לקבוע שלמידה כזאת היא למעשה גנבה.
מתיו באטריק, מתכנת ועורך דין, חבר בצוות של תביעה ייצוגית נגד מיקרוסופט וחברות אחרות שעומדות מאחורי הבוט. באטריק וצוותו טוענים להפרת זכויותיהם של מיליוני מתכנתים – מחברי שורות הקוד המקוריות שקו־פיילוט אומן עליהן. גיטהאב, המפעילה גם אתר פופולרי שמאפשר למתכנתים לפרסם את קוד המחשב שחיברו ולשתף פעולה בפיתוחו, טענה שהיא "מחויבת לחדש מתוך אחריות, ותמשיך לפתח את קו־פיילוט כדי לשרת את המפתחים בצורה הטובה ביותר".
מיטשל מ"האגינג פייס" אומרת שזו "אחת התביעות החשובות ביותר שמתנהלות כרגע", מכיוון שהיא עלולה להשפיע על חוק זכויות היוצרים בארה"ב וליצור תקדים בתחום השימוש בנתונים גלויים לציבור בלי הסכמה מדעת של יוצרי המידע. "זה רגע האמת", היא אומרת, "וחשוב שנשים לב לכך".
