כל יוצר בעולם הטלוויזיה, מכיר היטב את תחושת הפחד שמופיעה ביום בו הסדרה שכתב או ביים יוצאת לאוויר העולם, היישר אל ציפורניהם החדות של הצופים ומבקרי הטלוויזיה, שחורצים את דינה ללא רחמים. אבל מי שמפחד אפילו יותר, הוא תסריטאי כמו קרייג מאזין, שנטל בידיו יצירת מופת עם מעריצים מושבעים, והמיר אותה לדרמה הפוסט אפוקליפטית: האחרונים מבינינו (the last of us).
למי מכם שאינו בקיא בעולם הצבעוני של משחקי הווידאו, נזכיר בקצרה שמדובר במשחק שבנה ישראלי אמריקאי בשם ניל דרוקמן, והיווה נקודת מפנה משמעותית בעולם הגיימינג . לפתע משחק הוידאו מעניק לשחקן סיפור נרטיבי עמוק, עם מסר ומשמעות ולא רק הפעלה מהנה. זו גם הסיבה שגיימרים רבים חיכו בציפייה לסדרה, שאולי הפעם תצליח לעשות את מה שכמעט ולא קרה עד כה: להפוך משחק וידיאו מרהיב, לסדרה טובה לא פחות. וכאן מגיעה השאלה הגדולה – האם זה הצליח?
לפני התשובה, הנה סיפור העלילה בקצרה: מגפה קטלנית, שמקורה בפטריה, החריבה את האנושות כמעט לגמרי. אחד מהשורדים האחרונים – אדם בשם ג'ואל (כוכב "משחקי הכס", פדרו פסקל) איבד את בתו, ויחד איתה את צלם האנוש והמוסר שלו. חייו משתנים שוב, כשהוא פוגש צעירה בשם אלי (בלה ראמזי, "המכשפה הכי גרועה") ונאלץ לחבור אליה למסע לחיפוש התקווה האחרונה לעתיד האנושות. קשה לדמיין סיפור כל כך עשיר כמשחק וידיאו, ובכל זאת הסיפור הוא מה שהביא להצלחתו המשמעותית של המשחק, ולמשענת שיכלה הסדרה להשתמש בה בדרך למסך הגדול.
את השלב הראשון עוברת הסדרה בהצלחה, כאשר היא עוטפת את הסיפור הדמיוני בריאליסטיות מבעיתה. בסצנה הפותחת, יושב מומחה מול מצלמות אולפן ישנות ומסביר באדישות ליושבים באולפן, ובעצם לצופים, שהאיום הממשי על האנושות הוא לא רובוטים או חייזרים פולשים (כפי שעושים בסדרות חורבן מסורתיות), אלא פטריות הזיה שנכון לעכשיו עוד לא השתלטו לבני האדם על המוח, כי כדור הארץ לא התחמם מספיק. אבל מה יקרה כשהוא יתחמם? שואל המנחה בעיניים ריקות. אנחנו נפסיד, משיב המומחה ומחייך.
וזהו, כבר בדיאלוג הפשוט הזה קרה קסם שסדרות אפוקליפטיות רבות היו משוועות לו – הצופים, כמו שחקני וידיאו, הם כבר חלק בלתי נפרד מהסיפור. החורבן, ההיסטריה, הסוף לא רחוקים כמו מוצגים במוזיאון עתידני, אלא אמיתיים כמו פריטים בסלון. ולמה זה? כי הכול הגיוני.
השנה בה נאמרה התחזית האיומה, הזלזול של המנחה, העדינות, והדמיון לאזהרות שכבר נשמעו עשרות פעמים ונשכחו בין דפי ההיסטוריה, הם רק חלק מרכיבי המתכון שעושים את הסדרה לאמיתית ונוגעת כל כך.
הקסם ממשיך גם הלאה אל הנפילה הגדולה של האנושות. בדיוק מרשים מתארת הסדרה את ההתעלמות האנושית והצפויה מתחזיות הרס, והחזרה המהירה לחיים. האב ג'ואל ובתו חיים בהרמוניה, שמתפוגגת בקצב איטי על ידי סירנות משטרה, מבזק חדשות, שכנה מפחידה במיוחד, וחנויות שנסגרות באמצע היום. האירועים הקטנים האלו נרקמים לזוועות שקמות לתחייה בין לילה בדמות זומבים אנושיים. מכאן והלאה הכל מוכר וידוע: המראות, הדרמה, והפחד מפני המוות האורב בכל פינה. אבל המציאות נשמרת היטב, והעבודה הקשה שנעשתה על מנת לשמור עליה, מדויקת ונכונה, ניכרת בכל פרט.
בעזרת ניאונסים קטנים, שחקנים מוכרים ומילים גדולות, יקום הסדרה מקבל צורה הגיונית, ולמרות ההפרדה על ידי מסך, הוא קרוב מתמיד. גיימרים – אתם יכולים לנשום לרווחה. "האחרונים מבינינו" אינה נופלת ממשחק וידיאו מהפכני כמו זה שהיא מבוססת עליו, ואמנם שלט הטלוויזיה אינו יכול להחליט איך יפעלו הדמויות, אך הוא יכול להעביר לפרק הבא של הסדרה, ואצל רוב הצופים – זה מה שהוא יעשה.
"האחרונים מבינינו" משודרת ב-yes, HOT וסלקום TV
