מאמר מערכת – עולם אחד ומאוחר מול האיום האיראני
מה ביקשנו? כתוב את מאמר המערכת של הניו־יורק טיימס לאחר שאיראן הכריזה על ניסוי מוצלח בפצצת אטום. חשוב על ההשלכות הגיאופוליטיות של ההתפתחות.
אתמול התעורר העולם לחדשות שאיראן הצליחה לייצר פצצת אטום, פיתוח בעל השלכות עצומות על הנוף הגיאופוליטי של המזרח התיכון ומעבר לו. זהו אירוע רב השפעה, שיהיו לו השלכות עמוקות על הביטחון האזורי והעולמי. כעת ברור שהקהילה הבינלאומית חייבת להתאחד כדי להתמודד עם האיום של איראן חמושה בגרעין.
האתגר שמציבה איראן חמושה בגרעין הוא כפול. ראשית, יש לה פוטנציאל לערער את היציבות באזור. אם מדינות אחרות במזרח התיכון ירגישו שגם הן מוכרחות להשיג נשק גרעיני, האזור עלול להידרדר במהירות למרוץ חימוש, שהשלכותיו יהיו הרסניות.
שנית, שאיפות הגרעין של איראן עשויות לעורר מרוץ חימוש עולמי, ולגרום למדינות ברחבי העולם לשדרג את הארסנל הגרעיני שלהן. זה עלול להוביל להגברת התפשטות הנשק הגרעיני, ועשויות להיות לכך השלכות הרסניות.
הקהילה הבינלאומית חייבת כעת להתכנס כדי להתמודד עם האיום הנשקף מאיראן החמושה בנשק גרעיני. ההתמודדות צריכה לכלול פתרון דיפלומטי מקיף, כזה שמבקש לטפל בבעיות הבסיסיות שהובילו למצב הנוכחי. זה יכול לכלול הסכם להגבלת היכולות הגרעיניות של איראן, כדי להבטיח שהיא לא תמשיך בתוכנית נשק גרעיני בעתיד.
חשוב גם להבטיח שאיראן תישא באחריות למעשיה. מהלך כזה יכול לכלול עיצומים או אמצעים אחרים, כמו גם מנגנון פיקוח בינלאומי כדי להבטיח שאיראן עומדת בכל ההסכמים שחתמה.
הקהילה הבינלאומית חייבת גם להבטיח שתישלל מאיראן כל גישה למשאבים ולטכנולוגיה הדרושים לניהול תוכנית נשק גרעיני. זה יכול לכלול הגבלות על ייצוא חומר גרעיני, ומאמצים בינלאומיים לפקח על העברת טכנולוגיה הקשורה לגרעין.
לבסוף, על הקהילה הבינלאומית לעבוד יחד כדי לפתח אסטרטגיה משותפת להתמודדות עם האיום הנשקף מאיראן החמושה בנשק גרעיני. זה יכול לכלול דיאלוג מוגבר בין כל בעלי העניין הרלוונטיים, כמו גם מחויבות מוגברת לשיתוף פעולה רב־צדדי.
ההכרזה על התחמשות איראן בנשק גרעיני היא סיבה לדאגה כבדה. הקהילה הבינלאומית חייבת כעת להתאחד כדי להתמודד עם האיום שמציבה איראן חמושה בגרעין, ולהבטיח שהאזור והעולם יישארו בטוחים.
***
לגבי מנגנוני פיקוח, הגבלות וחתימת הסכמים עליהם כתבה הבינה המלאכותית, למרבה הצער, ברגע שמדינה השיגה נשק גרעיני, התמריץ שלה לוותר עליו הוא חלש מאוד. דוגמה מצוינת היא צפון קוריאה, שמשתמשת בגרעין שלה כקלף מיקוח מול המערב כדי לקבל מעת לעת הקלה בעיצומים נגדה – מה שמאפשר לה להמשיך בפיתוח תוכנית הנשק.
אם לאיראן יהיה נשק גרעיני זה אומר שהיא הפרה את כל ההסכמים איתה, ובמיוחד את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. לפיכך אין טעם במנגנון פיקוח בינלאומי. כן יש טעם בתגובה חריפה של הקהילה הבינלאומית, ובהטלת סנקציות.
הבינה המלאכותית צודקת, אך לא מתקדמת הלאה. מי עלול להעביר ידע גרעיני מסוכן לאיראן? שני שמות עולים במחשבה: קים ג'ונג און, ובמידה רבה והולכת גם פוטין. על אף העיצומים הקשים על צפון קוריאה, פיונגיאנג וטהרן משתפות פעולה בתחום הגרעין. סביר להניח שגם מוסקבה וטהרן יצליחו לעשות זאת, אם רוסיה תחליט ללכת בנתיב הזה. כלומר, משטר סנקציות לבדו לא יעבוד כאן – הקהילה הבינלאומית תצטרך לנהל דיאלוג עם צפון קוריאה ועם רוסיה, אם היא רוצה להקפיא את תוכנית הגרעין האיראנית.
בסוף המאמר נאמר: "הקהילה הבינלאומית חייבת כעת להתאחד כדי להתמודד עם האיום שמציבה איראן חמושה בגרעין, ולהבטיח שהאזור והעולם יישארו בטוחים". מילים כדורבנות. הבינה המלאכותית אולי לא יכולה להחליף אנליסט, אך היא בהחלט תוכל לכתוב את הנאומים של שר הביטחון.
