בתקופה הזו של השנה הורים עסוקים בבחירת ישיבות ואולפנות לילדיהם. פה ושם אפשר למצוא רשימות של עצות טובות לאיתור מוסד חינוכי מעולה, שמתאים לילד שלכם. אך מההתנהגות שלנו, ההורים, נדמה לפעמים שאנחנו מחפשים דווקא את המוסד החינוכי הגרוע ביותר. הנה עשר עצות שיסייעו דווקא במשימה הזו.
1. שימו לב לשֵם. המוסד שפעם נקרא פשוט "בית הספר כפר גדליה" נושא היום את התואר הנכבד "בית החינוך הגבוה למנהיגות תורנית־טכנולוגית בשילוב אמנויות על שם הרמב"ם ואילן רמון". זה ודאי הקפיץ את הרמה בשתי דרגות לפחות.
2. אל תפספסו את הלוגו. אוניברסיטת ייל לא החליפה מעולם את הסמל העתיק שלה, שעליו כתוב באותיות עבריות ארכאיות "אורים ותומים". מוסדות החינוך שלנו, לעומת זאת, ממהרים בעצת יחצניהם לשדרג את הלוגו ולהחליף את האיור המיושן של לוחות הברית בכמה אבחות צבע דינמיות ומופשטות. מקום כזה אתם צריכים.
3. חפשו מוסד יוקרתי. מה זה משנה מה "מתאים לילד שלכם"? חינוך זה כמו קוקה קולה: המותג שהכי יוקרתי בעיני כולם ודאי טוב גם בשבילכם.
האם יש לישיבה תזמורת? איך האתר של האולפנה ברשת? כמה חוגים יש בערב? האם יש בניין חדש לפנימיות? כמה חדישים המסכים במעבדת המחשבים?
4. חפשו מנהל שמדבר יפה. שהרי זה, מן הסתם, הכישרון החשוב ביותר שיכול להיות למנהל חינוכי: לדעת לשבות את ליבם של ההורים בלהט דיבורו. מי שמחפש מוסד חינוכי טוב יעדיף לבדוק מה באמת קורה בבית הספר, אבל זו לא המטרה שלנו.
5. התעלמו מרמתם של לימודי הקודש. הם רק הזדמנות להיפגש עם התורה ועוצמתה, עם הקדושה והמסורת, עם ה' ודברו. לימוד תורה במיטבו הוא בסך הכול מפגש עם התכנים הכי עמוקים, בשלב הכי גורלי של התפתחות האישיות. מה זה נותן לנו, תכלס?
6. התמקדו בדברים שחשובים באמת. האם יש לישיבה תזמורת? איך האתר של האולפנה ברשת? כמה חוגים יש בערב? האם יש בניין חדש לפנימיות? כמה חדישים המסכים במעבדת המחשבים?
7. האם לוחצים על התלמידים להשתתף בשיחות נפש? אנחנו נוטים להתבלבל בין "יחס אישי", כלומר: ליווי מתמיד של הצוות, שיודע תמיד מה עובר על כל תלמיד, לבין "שיחות נפש", שהן פלישה שיטתית לעולמו האינטימי של כל תלמיד, אחת לחודש או לחודשיים. למען מטרתנו האנטי־חינוכית ברשימה זו, חשוב מאוד לוודא שלוחצים על כל התלמידים להשתתף בשיחות נפש תקופתיות.
8. חפשו חדשנות חינוכית. אנחנו העם המשכיל ביותר בהיסטוריה, עם מערכת חינוך עתיקה ומפוארת. אבותינו ניסו הכול, ולמדו לא מעט על מה שעובד בחינוך ועל מה שלא. מה טבעי מאשר להתעלם מהמסורת הזו ומִלקחיה, ולאמץ במקומם אופנות מפוקפקות שהגה איזה פרופסור מאוניברסיטה רדיקלית בארצות הברית, שאולי אף פעם בחייו לא עמד בפני כיתת תיכוניסטים. לכו על זה.
9. זִכרו: בעידן הגוגל כבר לא צריך מאמץ וידע. נאמר שיום אחד הילד שלכם ייתקל בקושי מכאיב. למשל: יקבל ציון גרוע בפסיכומטרי, או משהו גרוע מזה. הוא ירצה אז להיעזר בכוחות הנפש שמסייעים לאנשים להתמודד עם משברים, וגם לקבל פרופורציה מתוך ניסיון החיים של אבותיו. הילד פשוט יוכל לכתוב אז בגוגל: "איך מפתחים כוחות נפש להתמודדות עם משברים ו/או אילו מסרים מועילים אפשר ללמוד מתולדות היהודים". על זה לבזבז ארבע שנים בתיכון?
10. אטרקציות אטרקטיביות. חפשו מוסד שמדגיש את האטרקציות, אלו שפעם נימרו את השגרה החינוכית ושהיום מחליפות אותה. חפשו מוסד שמדלג מסמינריון להתוועדות, לשבת גיבוש, לסיור סליחות, לגלגול מחילות, לערב לימוד הורים וילדים, להרצאה מרגשת, להכנות להכתרת רב פורים, להכתרה עצמה ירום הודה, לימי ההתאוששות מההכתרה, לאפיית מצות חווייתית עם ליצנים שחזרו בתשובה על חבל שנמתח מעל גיא בן־הינום בזמן מופע של ישי ריבו והתעויוט על רקע סרטון חווייתי שהכינו התלמידים עם ברכה מוקלטת מעמית סגל ואנדרדוס. כמה שפחות לימוד אמיתי, על המאמץ המתמיד והאפור הכרוך בו, וכמה שיותר הרפתקאות.
חשוב מאוד להקפיד על הרשימה הזו. רוב המורים והמנהלים מצייתים לכללים הללו רק באופן חלקי מאוד, וגם אז רק כמי שכפאם שד. בדרך כלל הם היו מעדיפים לעשות דברים אחרים לגמרי. הם מאמצים באופן מקוטע חלק מהעצות שהובאו כאן, רק אחרי שלוחצים עליהם בטענה שזה מה שההורים של היום רוצים. אם אנחנו ההורים נתרשל ולא נדרוש את כל אלו – המורים יחזרו מיד ללמד את הילדים שלנו באמת, כמו שצריך, וכמו שגם היום עושים בהרבה מקומות. ראו הוזהרתם.
motzash.navon@gmail.com
