הכרזתו של שר התקשורת, שלמה קרעי, על כוונתו לסגור את תאגיד השידור הציבורי, אשר הומרה בהמשך בכוונה לקצץ את תקציבו במאות מיליוני שקלים, לא נפלה על עולם התקשורת כרעם ביום בהיר. עמדותיו של קרעי היו ידועות, וכך גם עמדתו של ראש הממשלה נתניהו, אשר ניסה למנוע את עליית התאגיד לאוויר עוד טרם השקתו. אך דומה שלמרות זאת, החיפזון במקרה הזה הוא מן השטן.
שוק תקשורת ההמונים במדינת ישראל סובל מבעיות רבות. ההטיה האידיאולוגית לטובת השמאל היא רק אחת מהן. השוק ריכוזי מדי, סובל מהומוגניות רבה, נותן ביטוי תרבותי לחלקים מאוד מסוימים בחברה הישראלית, ומותיר רבים מאוד עם תחושה של הדרה מהמסך ומגלי האתר. כך נראה השוק כולו, ללא הבדל בין גופי השידור השונים. התקשורת המסחרית והציבורית מתנהגת באורח דומה מאוד, וללא כמה אילי הון שלקחו על עצמם לייצר אלטרנטיבות, גם האיים המעטים של תקשורת אחרת לא היו קיימים. בעיותיו של שוק התקשורת הישראלי עמוקות בהרבה משאלת קיומו של התאגיד או של סגירתו.
מנגד, אף שתאגיד השידור הציבורי קיים זמן קצר מאוד אפילו במונחים ישראליים, הוא כבר תפס מקום משמעותי בשדה התרבות הישראלי. שיעור ניכר מהיצירה הטלוויזיונית האיכותית המקומית מופק עבורו, וכדרכו של שוק תחרותי, אדוותיה של היצירה הזן משפיעות גם על המתחרים. אכן, לא בכל המקרים מדובר ביצירות מופת. לעתים בדיוק להיפך, אך בסך הכול מדובר ביבול מרשים, ודאי ביחס לתקופת הקיום הקצרה. סדרות דרמה כמו פמת"א, טהרן ומנאייכ; שעשועונים אינטליגנטיים מהמקובל כדוגמת המרדף; קומדיות משעשעות מסוגן של המפקדת ושישו ושמחו; ואף יצירות דוקו משמעויות ומרשימות רבות מספור. קשה לשכוח את הסרט 'רב הנסתר' ששודר בתאגיד, והיה זה שהביא לפיצוח פרשיית רצח הנער ניסים שטרית לאחר עשרות שנים, ולחשיפת הסוד האפל של קהילת "שובו בנים".
כל אלו רק דוגמאות, ולא בהכרח הבולטות ביותר, המדגימות את משקלו של התאגיד בזירת התרבות הישראלית. אכן, אף אחת מהן לבדה לא מצדיקה את קיומו של גוף השידור הזה, אך הצטברותן יחד מצדיקה לפחות דיון רציני בעתידו, במקום שליפות מהשרוול. שוק התקשורת זקוק לרפורמה מקיפה, שבמסגרתה יש לבחון גם את שאלת נחיצותו של שידור ציבורי בכלל והתאגיד בפרט. אך כל שינוי חייב להיעשות מתוך ראיית רוחב של השוק כולו. האם הרפורמה תייצר תקשורת בריאה יותר ומאוזנת יותר, או שמא דווקא תקשורת נכה ומונוליטית? האם הציבור הישראלי יקבל סל תרבות יותר רחב ומגוון, או שמא ניקלע לדיאטה תקשורתית של תכניות בישול וריאליטי נחות? רפורמה מקיפה היא צעד מבורך ונדרש, אך למרבה הצער נראה שפניה של הממשלה לא לרפורמה אלא לחיסול חשבונות. לא לרפורמה בשידורים אלא לניסיון נקמה במשדרים.
