השמאל הישראלי כל כך רגיל לראות את מוסדות המדינה מיישרים קו עם עמדותיו. הורגלנו לראות שבבג"צ, במערכות התקשורתיות, בצה"ל, בפרקליטות, באקדמיה ובמוסדות תרבות, האנשים שמובילים את המערכות הללו מזוהים עמוק עם עמדות השמאל. עד כדי כך התרגלנו, שכל חריגה מהמנהג הזה, מפתיעה ומעוררת תגובות.
כך קרה השבוע עם התאחדות הסטודנטים שיצא מהשורה וזכה לקיתונות של בוז וביקורת. יו"ר ההתאחדות, אלחנן פלהיימר, הוציא מכתב בשם המוסד הסטודנטיאלי ובו הקביעה שהמחלוקת המשפטית בין הימין לשמאל היא מחלוקת פוליטית-עקרונית ואל להתאחדות לנקוט עמדה בנושא. התאחדות הסטודנטים מייצגת את כל הסטודנטים בישראל, ימנים כשמאלנים, ועל כן התערבות חד צדדית בסוגיה פוליטית מובהקת היא מעשה שלא ייעשה. זה לא עניין את השמאל שזרק על פלהיימר אש וגפרית. הזכירו לו שהוא הורשע בבית משפט על איזושהי עבירת אלימות (לעבירה הישנה אין קשר מלבד הרצון להשפיל את יו"ר ההתאחדות). האשימו אותו בהתקרנפות, בפחדנות ואטימות. הוא אמור היה להתיישר לשמאל אך סרב לעשות זאת. התאחדות הסטודנטים, טענו המבקרים, אמורה לייצג את השמאל הישראלי כפי שהיה במחאה החברתית כשראשי המחאה הזו מצאו את עצמם בהנהגת מחנה השמאל לאחר סיומה. כך זה עובד בישראל.
במקביל, מתחיל עכשיו לחץ פוליטי פנימי על ראשי האוניברסיטאות בישראל לפתוח במרד, להתנגד למדיניות הממשלה בפומבי ובתקיפות. מי שלא מיישר קו עם התפיסה הזו כבר מוצג כפחדן, מוג לב וקרנף אקדמי.
השבוע נשלח מכתב לאנשי אקדמיה בישראל על ידי הפרופ' ברק מדינה, עד לא מזמן רקטור האוניברסיטה העברית, וחבר בוועד המנהל של האגודה לזכויות אזרח. המכתב הוא מעין איום מרומז על ראשי האוניברסיטאות – צאו נגד הממשלה אחרת נציג אתכם כפחדנים עלובים.
פרופ' מדינה שהיה מועמד לעליון לא מאמין שראשי האוניברסיטאות לא יוצאים מגדרם ותוקפים את הממשלה הרעה הזו. "השתמטות", "שתיקה", "שותפים לחיסול מערכת הההשכלה" ועוד כל מיני מחמאות כינה מדינה את ראשי המוסדות האקדמיים. הם לא מספיק מיישרים קו עם עמדות השמאל, זה לא יכול להיות. הם שוכחים את תפקידם ואת מי הם אמורים לשרת.
"בניגוד לאומץ הלב הציבורי שהפגינו נשיאת בית-המשפט העליון, היועצת המשפטית לממשלה, יו"ר לשכת עורכי-הדין ומספר נושאי משרה נוספים, במאבק הנוכחי האוניברסיטאות שותקות", הזדעזע מדינה במכתבו.
הם לא מעורבים במחאות הפוליטיות, זעם מדינה: "ראשי האוניברסיטאות לא מאיימים להשבית את המחקר וההוראה, אפילו לא באופן סמלי, אינם יוזמים הפגנות, לא מצטרפים להפגנות שיוזמים סטודנטים וחברי סגל ולא מסייעים לחברי הסגל להתארגן למאבק, ואפילו לא מפרסמים אמירה, בשם המוסדות שהם מובילים, בגנות התכנית לחסל את בית-המשפט העליון".
בינם לבינם, אומר מדינה על ראשי האוניברסיטאות, הם בוודאי זועמים ומוחים. הרי ברור שכולם נמנים על השמאל הישראלי. "ראשי המוסדות בוודאי מודאגים ומביעים עמדות נחרצות בשיחות פרטיות; אך בפומבי אינם מתבטאים".
"בלי ביקורת שיפוטית, לא יהיה מי שיגן על החופש האקדמי בתחומי ההוראה והמחקר. מי ימנע אכיפה של קוד אתי מחמיר שיכלול הוראה לפטר מרצים סוררים? מי ימנע התערבות במדיניות הקבלה ללימודים? מי ימנע כפייה לקיים לימודים בהפרדה מגדרית? מי ימנע את ביטול הזכות לשבות? מי יעצור מינויים פוליטיים, מטעם הממשלה, לוועד המנהל של האוניברסיטה? מי ימנע את החיסול של ות"ת או את החלפת יו"ר ות"ת בפוליטיקאי/ת?", תהה מדינה. או במילים אחרות, מי ימנע את המשך השליטה הבלעדית של אנשי השמאל באקדמיה הישראלית?
"השתיקה תהפוך אותנו שותפים. במובן הזה, גם למחדל לפעול, לא רק לפעולה, עלול להיות מחיר כבד, עד כדי חיסולה של מערכת ההשכלה הגבוהה המפוארת שלנו", הסביר מדינה.
השלב הבא היה להציג את ראשי האוניברסיטאות כאנשים לא מוסריים. פחדנים המסרבים לממש את תפקידם, לשמור על הדמוקרטיה. ראשי האוניברסיטאות, טען מדינה, משתמטים מהמלחמה בימין.
"האוניברסיטאות אמורות להיות המגדלור המוסרי של החברה שלנו. הציבור משקיע במוסדות הללו הון עתק לא רק כדי שיקדמו הוראה ומחקר, אלא גם כדי שישמרו על הדמוקרטיה שלנו… השתמטות מהשתתפות במאבק היא הפניית עורף לתפקיד הציבורי של המוסדות להשכלה גבוהה בשעת החירום שבה אנו מצויים".
לא מדובר בוויכוח פוליטי עקרוני, אומר מדינה, זה משהו אחר. רצון הרוב היהודי בישראל שבא לידי ביטוי בבחירות האחרונות חורג ממחלוקת פוליטית "סבירה" בחברה דמוקרטית, כך לשיטתו.
"המהלך שיוזמת הממשלה אינו חלק מן המשחק הפוליטי הרגיל, במסגרת מתחם העמדות השנויות באופן סביר במחלוקת בחברה דמוקרטית, שבו על המוסדות לשמור על ניטרליות. המדובר בתכנית שאם תתממש, גם ממערב לקו הירוק לא תהיה דמוקרטיה. זו תכנית שאינה שונה מהותית מהחלטה לבטל את הבחירות לכנסת".
השלב הבא, קבע מדינה, הוא שנהפוך להונגריה, הוא דרש להתחיל לצאת בצעדים "סמליים", ואחר כך "גם בצעדים מעשיים", מה זה אומר? לא ברור. מה שכן ברור הוא שפרופ' מדינה ואנשי אקדמיה אחרים סבורים שהאקדמיה עובדת אצלם והם הם האקדמיה ומשום כך ראשי האוניברסיטאות צריכים לפתוח במרד ביחד עם האופוזיציה. כי לא יכול להיות אחרת. מוסדות המדינה צריכים לשרת את השמאל בישראל. ומבחינתו של מדינה, כמו שיו"ר התאחדות הסטודנטים לא הבין את מקומו כך גם ראשי המערכת להשכלה גבוהה, כנראה אינם מבינים את תפקידם בכוח.
