האם הוצאתו להורג של עלי רזא אכברי, לשעבר סגן שר ההגנה של איראן, חושפת מאבקי כוח בצמרת השלטון בטהרן בין שמרנים למתונים? אכברי הוצא להורג בתלייה לפני כעשרה ימים בכלא רג'אי־שהר, לאחר תקופת מאסר ממושכת. הידיעה על מותו עוררה גלי זעזוע מחוץ לאיראן, לא רק בגלל מעמדו הבכיר בצמרת השלטון האיראני. אכברי היה בעל אזרחות כפולה, איראנית ובריטית, מה שהיה אמור להגן עליו מפני גזר הדין. אולם על פי מקורות איראניים, הוצאתו להורג היא חלק ממתחים פנימיים קשים שחוללה מחאת החיג'אב. בכירים לא מעטים באיראן היו עימו בקשר, ונוכח אווירת החשדות וההאשמות השוררת שם כעת יש להם סיבה טובה לחשוש.
עלי רזא אכברי נעצר ב־2019, והואשם בריגול עבור ארגון הביון הבריטי MI6. על פי התקשורת האיראנית, בגידתו הוכחה לאחר שהוזן במידע כוזב והעביר אותו לבריטים. במהלך מעצרו הוא עבר עינויים קשים, וככל הנראה גם הולעט בחומרים משני תודעה שגרמו לו להודות בחקירתו במעשים שלא עשה. הוא הואשם בקבלת סכומי עתק תמורת מידע שהעביר לבריטים. על פי סוכנות הידיעות "תסנים" אכברי היה איש מפתח, מרגל־על שהצליח להסתנן בשליחות המערב למרכזים האסטרטגיים הרגישים והחשובים ביותר של הרפובליקה האסלאמית.
בעצת משרד החוץ הבריטי שמרה משפחתו על פרופיל תקשורתי נמוך, בתקווה שלחץ מתמשך מאחורי הקלעים יביא לשחרורו. זו הייתה טעות. אכברי נידון למוות כבר לפני חודשים ארוכים, אולם רק בימים האחרונים התירו השלטונות בטהרן לפרסם את גזר הדין. זו הייתה אינדיקציה ברורה לכך שהסוף קרוב, אולם המשפחה האמינה עד הרגע האחרון שיש סיכוי לשחרורו. לקראת ההוצאה להורג הייתה אמורה להתקיים פגישה בין אכברי לבני משפחתו. היא בוטלה. בבוקר שלמחרת הוא כבר לא היה בחיים.
ערב ההוצאה להורג עלה בתקשורת האיראנית הרשמית סרטון שבו הודה לכאורה אכברי במעורבותו בחיסול ראש תוכנית הגרעין האיראנית מוחסן פחריזדה, לפני כשנתיים. אולם בניגוד לתעמולה שפמפמו הערוצים הממשלתיים, בסרטון נראה אכברי אומר בחקירתו כי סוכן בריטי ביקש ממנו מידע על פחריזדה אך לא הודה במעורבות בהתנקשות עצמה, שהתרחשה יותר משנה לאחר שכבר היה עצור.
בבריטניה הביעו זעזוע עמוק והבטיחו כי המעשה הברברי לא יעבור בשקט. לונדון הטילה סנקציות על התובע הכללי של איראן, השיבה זמנית את השגריר, ושוקלת את המשך תמיכתה בהסכם הגרעין. זה כנראה רק הפתיח למה שצפוי בהמשך. בבריטניה פועלים כעת ליצור תשתית משפטית להגדרת משמרות המהפכה ארגון טרור, אף שמדובר בארגון מדינתי. בכלל, באיחוד האירופי יש תחושה שהפרות זכויות האדם באיראן קפצו מדרגה, והשבוע אמרה נשיאת האיחוד האירופי אורסולה פון דר־ליין כי היא תומכת ביוזמה הבריטית להגדרת משמרות המהפכה ארגון טרור.
לצעד כזה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת, אולם בבריטניה יצטרכו לחשוב על כך היטב. ראשית, האיראנים מחזיקים באזרחים בריטים נוספים כבני ערובה. מעבר לכך, הם עשויים גם להכריז על כוחות בריטיים באזור כארגוני טרור, ואז לחטוף ולהרוג אותם בחסות החוק.
בינתיים ההוצאה להורג קיבלה כיוון בלתי צפוי. בצמרת האיראנית החליטו לא לשתוק בתגובה לגינויים על ההוצאה להורג בפרט ועל מצב זכויות האדם באיראן בכלל. ומי שסיפק להם את ההזדמנות הוא לא אחר מהנסיך הארי. בספרו החדש Spare כותב הנסיך כי הרג 25 לוחמים אפגנים. לדבריו הוא לא חש כל סיפוק או אשמה, אלא תיאר זאת כהסרת כלים מעל לוח השחמט. בתגובה אמר דובר משרד החוץ האיראני כי "המשטר הבריטי עוצם את עיניו מהעובדה שחבר בית המלוכה הגדיר הרג 25 אפגנים תמימים כהסרת כלים מלוח השחמט, וכלל אינו נבוך מכך". לגינויים הצטרף גם משטר טליבאן בקאבול. כעת יצטרכו בבריטניה לשקול אם לשוב ולאבטח את הנסיך ומשפחתו, שפרשו מבית המלוכה ועברו לארה"ב.
משמעותי עוד יותר הוא ההקשר הפנימי של הוצאתו להורג של אכברי. איראן עוברת בחודשים האחרונים טלטלה קשה בעקבות ההתקוממות העממית שפרצה בחודש ספטמבר לאחר מותה של מהסה אמיני, הצעירה הכורדית שהוכתה למוות בידי השלטונות. מאז נעצרו במדינה לא פחות מ־14 אלף איש ובהם עיתונאים, אומנים, קולנוענים, פעילים פוליטיים ועורכי דינם. כמה מהם אף הוצאו להורג.
בחודשים האחרונים קיימת תחושה כי מחסום הפחד באיראן הוסר וכי דור ה־Z האיראני לא ישוב עוד להיות כנוע כקודמיו. דרכי הטיפול בהתקוממות ובדור שנאבק להסיר מעליו את מוסרות השלטון יצרו מתחים קשים בצמרת האיראנית, בין המצדדים ביד קשה ובין מי שמבקשים להתיר מעט את הרסן. הוויכוח הזה התגלגל ישירות לעבר הארגונים הממונים על המודיעין ואכיפת החוק ברפובליקה האסלאמית. על פי מקורות איראניים, ההחלטה להוציא להורג את אכברי היא תוצאה של הלך הרוחות הזה בצמרת האיראנית. היא מגלמת את המאבק הנוכחי בין שמרנים למתונים בטהרן, ואולי אף טומנת בחובה זרעים של מאבק הירושה על כיסאו של המנהיג העליון, עלי חמינאי. בגלל רגישות הנושא והמאבקים הפנימיים, ההחלטה לפרסם את המידע על הוצאתו להורג הייתה הדרגתית.
על פי אתר Amwaj, אכברי היה מקורב לגנרל עלי שמחאני, המשמש בעשור האחרון מזכיר המועצה לביטחון לאומי של איראן. אכברי היה סגנו של שמחאני בעת שזה שימש בתפקיד שר ההגנה בתקופתו של הנשיא חאתמי, בין 1997 ל־2005. על פי דיווחים בערוצי טלגרם הנחשבים מקורבים למשמרות המהפכה, מתנהל כעת מאבק לדחיקתו של שמחאני מהמל"ל האיראנית. הוצאתו להורג של אכברי מבשרת אולי כי הרגע הזה הולך וקרב. לפי מקורות שהאתר מצטט, אכברי גם היה מקורב לצוות המשא ומתן הגרעיני שניהל עלי לאריג'אני בראשית שנות האלפיים. לאריג'אני, לשעבר ראש הפרלמנט האיראני, הוא בן לאחת המשפחות הפוליטיות החזקות באיראן. הוא נחשב שמרן שהפך למתון יותר, ובבחירות האחרונות לנשיאות ב־2021 אסר עליו חמינאי להתמודד.
ההנחה היא כי גם שמחאני השמרן וגם לאריג'אני המתון יותר הפכו למטרות פוליטיות לאחר שבחודשים האחרונים קיבלו על עצמם תפקיד של מתווכים מול השלטונות בתקופה שבה איראן עוברת זעזוע פנימי קשה. בין מי שקראו בפומבי לרפורמות ולהקלות כדי להבטיח את המשכיות המשטר היה גם לאריג'אני, המשמש גם יועץ למנהיג העליון. הוא הציע להפסיק את אכיפת החיג'אב, כפי שהשלטון הרפה מאכיפת החוק נגד שימוש בצלחות לוויין, מתוך הנחה שהחוק אינו בר אכיפה ורק מעורר התנגדויות.
מעבר להתנהלות הפומבית של לאריג'אני ואחרים בקריאה לרפורמות, המאבק מתנהל גם מאחורי דלתיים סגורות. ושם, כך על פי מקורות המצוטטים באתר, גם שמרנים בכירים ביותר – ובהם שמחאני – לוחצים בכיוון של רפורמות. מה שכנראה הופך את שמחאני ולאריג'אני גם יחד למטרות. החיבור שלהם עם מרגל־העל עלי רזא אכברי הוא מהלך איטי ומחושב של הארכי־שמרנים, שנועד לצבוע גם אותם בצבעי בגידה ולהביא לחיסולם הפוליטי.
