ימים סוערים עוברים על ישראל. הימין נזכר שכשמגיעים לשלטון אפשר גם אשכרה לשלוט, ובאופן טבעי התעורר מיד שיח "מלחמת האחים": יותר ויותר אנשי תקשורת, חברי כנסת, גנרלים לשעבר וסתם אנשים עם יותר מדי זמן מקלדת החליטו שדמוקרטיה לא באה להם בטוב והם מצחצחים חרבות לקראת מלחמת האזרחים הראשונה שלנו. ח"כ אפרת רייטן ממפלגת העבודה, למשל, כתבה השבוע בזו הלשון: "אל תשקרו. אתם לא אוהבים את הבית שלנו. יותר נכון אתם שונאים אותו. אם הייתם רוצים 'לתקן' הייתם באים עם שיפוצניק וארגז כלים. אבל באתם עם D9. זה בשביל להרוס. עכשיו אתם מתבכיינים שקמנו בנחישות להגן עליו. תתמודדו. אנחנו בונים צבא".
את כולם תפסה הסיומת הדרמטית: אפרת בונה צבא. אבל האמת היא שדווקא שורת הפתיחה, "אתם לא אוהבים את הבית שלנו", מאפיינת את הציוץ יותר. זה אומנם פרט קטן, אבל אדם שמרגיש שהבית הוא של כל מי שגר פה היה כותב "אתם לא אוהבים את הבית של כולנו". הניסוח החמקמק שמתייחס למחנה הימין כאל ילדי חוץ בקיבוץ שמרשים להם לשחק בדשא מחוץ לחדר האוכל, מעיד על עולמה הפנימי של רייטן.
העיתונאי רביב דרוקר, כנראה, הומר לאחרונה לערפד, כי עיקר עיסוקו בדם. בכל הזדמנות הוא מזהיר משפיכות דמים, או מייחל לה. השבוע הוא אמר שכדי שמשהו ישתנה בתוכנית לוין, "צריך להישפך הרבה מאוד דם מטאפורי, או דם אמיתי, עד שתהיה דרך להגיע למשהו פה". הבנתם? המטאפורי לא הספיק, צריך גם אמיתי.
כדי שלא ניתפס כולנו לא מוכנים רגע לפני שאנו טובחים זה בזה, לפניכם מפת הדרכים של מלחמת האזרחים, או יותר נכון את כל הסיבות שבגללן בחיים לא באמת תהיה פה אחת.
–
צריך לומר את האמת: בכל הנוגע לאסונות שיהודים עלולים להפיל על עצמם אין לנו על מי להישען אלא על הפלסטינים. אם לשפוט לפי ההיסטוריה, ברגע שתפרוץ פה מלחמת אחים הפלסטינים מיד יפתחו באינתיפאדה, יאחדו את כולנו, ואז נפרק להם את הצורה ונתחבק.
– הדבר הכי חשוב למלחמת אחים רצינית הוא סיבה טובה. היו לנו הזדמנויות טובות הרבה יותר: מלחמות נוראיות במחלוקת, היו הסכמים קשים, היו ויתורים על חבלי ארץ, היה גירוש. אם לא רצחנו אלה את אלה על גוש קטיף, קשה לי לראות אותנו דופקים צרורות באבן־גבירול על עילת הסבירות.
– אנחנו מדינה בעייתית מדי למלחמת אחים. מיד כשהיא תיפתח היצרנים ימציאו מחסור בחומרי גלם ויעלו את מחירי הכדורים. מכון התקנים לא יאשר יבוא כדורים חדשים כי צריך לבדוק שהם בטוחים גם אם הם עומדים בתו התקן האירופי. כשהוא כבר יאשר את היבוא, העובדים בנמל אשדוד יתקעו מכולות תחמושת במכס עד שיעלו את שכרם בעוד 22 אחוזים. קיצור, בתוך שבועיים הבירוקרטיה ויוקר המחיה דופקים לנו את המלחמה.
-בין הימנים לשמאלנים יש פה רק מחנה אחד חמוש באמת: הערבים. אני יודע שכולם חושבים שהערבים ילכו אוטומטית עם השמאל, אבל אני בספק: בכל זאת, השמאל הוא זה שטוען שכל הגנרלים שלו. אני בספק אם בן־גביר מפחיד את הערבים יותר מיאיר "נוהל שכן" גולן.
– אין לנו זמן למלחמת אחים. לילדים יש חוג.
– אני ואח שלי ישבנו בשבת שעברה ואכלנו יחד עם אמא שלי חמין, מעשה ידי ד"ר זמרי להתפאר. אחרי הארוחה הוא המשיך להפגנה ואני המשכתי לרבוץ על הספה. אתם באמת רואים משפחות מוותרות על חמין של שבת ומרגיזים את אמא?
– אנחנו יהודים מדי. יש לנו כל כך הרבה חילוקי דעות פנימיים. צבא השמאל יתפצל מיד למחנה מתנגדי הכיבוש, מחנה הכפייה החילונית, מחנה האנטי־ציונות ומחנה האנטי־חיסונים, והימין לליברטריאנים שטוענים שהמדינה לא צריכה לספק לנו נשק, לציונות הדתית לייט, לחרד"לים, לחרדים ולמי שמעדיפים אוכל תוניסאי על פני אוכל מרוקאי ולהפך. בקיצור, אנחנו לא מאוחדים מספיק להרוג אלה את אלה.
– אנחנו באמת רוצים מלחמת אחים עכשיו? גם אם אחד הצדדים ינצח בענק, מיד בתום חגיגות הניצחון הוא יתחיל לשגע את עצמו בהלקאה עצמית. הרי חייבים להתחשב גם בצד שהפסיד, ולתת לו מדינה ושטח כי הוא היה כאן קודם. בקיצור, אנחנו לא בנויים לעוד כיבוש.
– מי שהכי צריך לפחד ממלחמת אחים הוא המגזר הכי מושמץ לאחרונה במדינה: הג'ינג'ים. משום מה הטיעון הפופולרי ביותר של השמאל בוויכוח על הרפורמה המשפטית הוא "מה אם הממשלה תחליט להרוג את כל הג'ינג'ים". נדמה לי שאם הימין ינצח, הוא עוד עלול ולו בשביל האצבע בעין לנסות את זה.
– אנחנו גם לא בנויים לשירי זיכרון חדשים. כבר שנים שלא נכנסים לרפרטואר האבל שלנו שירים חדשים, וכולנו מתענגים על "החול יזכור", "החיטה צומחת שוב" ו"לאורך הים"; אתם באמת רוצים לחיות בעידן שבו זמרת המלחמות היא אנה זק?
– קל לסיים את הטור הציני הזה בקצת קיטש ורטוריקה מאחדת, אבל אני מסרב להיפרד מהציניות. השמאל מנסה להפחיד את הממשלה הנבחרת בטכניקות של כנופיית פרוטקשן: לא תשלם? נשרוף לך את העסק.
הימין צריך להבין שאדם ששילם פרוטקשן פעם אחת לא יפסיק לשלם לעולם, ולכן כשמתייחסים לאיומי המלחמה ברצינות, משרתים את הנרטיב של הצד המאיים. אז דרוקר מוזמן להמשיך לדבר על דם ברחובות, רייטן מוזמנת להמשיך לעבוד בבקו"ם הפרטי שהקימה, והממשלה מוזמנת להמשיך לעשות את מה שנבחרה עבורו. רוצים למנוע את זה? לא צריך מלחמה, רק צריך לנצח בבחירות הבאות.
