בסביבתה של היועצת המשפטית לממשלה לא הכחישו עד עתה את הדיווח לפיו היועצת, גלי בהרב מיארה, שוקלת "להוציא את נתניהו לנבצרות". עצם הרעיון, לקבוע שבעקבות משפטו נבצר מנתניהו למלא את תפקידו כראש הממשלה, כבר עלה בעבר אצל היועץ הקודם, ד"ר אביחי מנדלבליט, זה אשר החליט להגיש את כתב האישום. בסביבתו של מנדלבליט היו אז מי שהציעו לו לקבוע כך, דבר שהיה מביא לקץ כהונתו של נתניהו כעבור 100 ימים (על פי חוק יסוד הממשלה ביום ה-101 הופכת הנבצרות לקבועה והממשלה נחשבת למתפטרת). היועמ"ש לא קיבל אז את העצה, ובחר לאפשר לנתניהו להמשיך ולכהן כראש ממשלה בפועל. נראה שכעת ישנם במשרד המשפטים מי שמצטערים על כך.
לפני שדנים ברעיון לגופו ראוי לשאול שאלה מקדימה. מי נתן ליועצת את הסמכות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות? התשובה היא שמדובר בעוד ביטוי לאופי הא-נורמלי של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. מוטציה כמעט הזויה של מוסד "הייעוץ המחייב". חוק יסוד הממשלה עוסק בשאלה מה קורה כאשר "נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו", באופן זמני או באופן קבוע. אולם, החוק איננו קובע מתי ניתן לקבוע שנבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, ומי ממונה על הקביעה הזו. ההנחה הפשוטה היא שהראשון שיכול לקבוע זאת הוא ראש הממשלה עצמו. זה יכול להיות עקב סיבה רפואית, ויכול גם לקרות מסיבות אחרות (סיטואציה משפחתית או אישית חריגה, למשל). דוגמה לכך ניתנה לנו בהקשר מעט שונה, כאשר נשיא המדינה משה קצב הודיע שנבצר ממנו למלא את תפקידו כנשיא לאחר שנפתחה החקירה נגדו. אמנם באותו מקרה מדובר היה על חוק יסוד הנשיא, אך העיקרון דומה.
אולם, מה קורה כאשר נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, והוא אפילו איננו מסוגל להודיע על כך בעצמו? לא מדובר בשאלה תיאורטית. מדינת ישראל כבר ניצבה בפני השאלה הזו בעבר, כאשר ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון עבר אירוע מוחי. רופאיו של ראש הממשלה יכולים לדווח מה מצבו הרפואי, אך מי מוסמך להגיד שמצב רפואי מסוים הופך לנבצרות? כאן נכנס היועץ המשפטי לממשלה, אשר על פי פסיקת בית המשפט העליון נחשב לפרשן המוסמך של הדין עבור ממשלת ישראל. אם צריך להחליט מה נחשב "נבצר", פונים ליועץ על מנת שיפרש את הדין ויקבע מתי ראש הממשלה נחשב למי ש"נבצר" ממנו למלא את תפקידו. אולם, בעוד כאשר הרקע לנבצרות הוא רפואי, המצב יחסית פשוט (אף שלא תמיד. תארו לעצמכם למשל ראש ממשלה מבוגר מאוד, שמתחיל לגלות סימנים ראשונים לשיטיון. גם כאן הרקע רפואי אך הקו המפריד בין כשירות לאי כשירות חד הרבה פחות), כאשר הנבצרות לכאורה נובעת מנסיבות אחרות המצב נהיה הרבה יותר סבוך.
לכאורה, אם הפרשנות של התיבות "נבצר ממנו למלא את תפקידו" מסורה בידי היועץ, הוא למעשה מחזיק בידו את הסמכות להוציא את ראש הממשלה ל"נבצרות", ובפועל להדיח אותו. אך האם ישנו חוק שהסמיך אותו לכך? עקרון חוקיות המנהל קובע כי רשות מנהלית מוגבלת בפעולותיה לסמכויות שהוקנו לה על ידי המחוקק. אולם, באופן אבסורדי היועץ בכובעו כיועץ לא נחשב ל"רשות מנהלית" משום שהוא "רק" מפרש את הדין. התוצאה של ההגדרה המוזרה הזו היא שלכאורה אפילו לא ניתן לעתור נגד החלטותיו, משום שאלו אינן באמת החלטות, אלא בגדר "ייעוץ" או "פרשנות".
בפועל, מרגע שבג"ץ אימץ את העיקרון לפיו היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן הבלעדי של החוק עבור הממשלה, הוא העניק ליועץ סמכויות כמעט בלתי מוגבלות, בלי לסייג אותן כמעט בשום צורה. היועץ רשאי להורות לממשלה לעשות כמעט כל דבר, בכסות של הקביעה כי כך "החוק" מורה, וכמובן שהוא רשאי להורות מלהימנע מכל פעולה. אולם, דווקא בגלל הבסיס הרעוע כל כך, אם היועצת תוצאי את נתניהו לנבצרות היא עלולה להביא את מדינת ישראל לתאונה משטרית. נתניהו הרי לא יעזוב את תפקידו בהתנדבות, וללא ספק יהיו מי שילחשו על אוזנו שהיועצת כלל לא מוסמכת להנחות אותו לצאת לנבצרות. גם מאות אלפי תומכיו של נתניהו לא יקבלו צעד כזה בשתיקה. מציאות כזו, שבה נתניהו יצטרך להכריע האם לציית להוראה קריטית כל כך של היועצת, שמקור סמכותה הנורמטיבי רעוע כל כך, היא פתח לערעור של כל הנורמות המשטריות. אם היועצת תחליט להיכנס לפינה הזו, ולכופף את נתניהו בטענה שהתנהלותו מעידה על נבצרות, היא עלולה לגרור את ישראל למשבר חוקתי ומשטרי שכמותו טרם נראה.
