באחד הארונות בביתי מצוי קלסר ובו סיכומי שיעורים ששמעתי מהרב חיים דרוקמן זצ"ל בשנותיי הראשונות בישיבת מרכז הרב בירושלים, בשנים תשל"ז-תשל"ח. השיעורים התקיימו בהפסקת הצהריים, בחדר שיעורים גדול ומלא עד אפס מקום. הם עסקו בכתבי הראי"ה קוק – אגרות הראי"ה, מאמר הדור ועוד. לפני חגים, הם עסקו בתוכן הקשור למועד המתקרב.
באותן שנים היו בישיבות התיכוניות ר"מים מעטים שלמדו ולימדו את משנת הראי"ה קוק, ושהשקפת עולמם ציונית־דתית. על רקע זה, כל לימוד וכל מבט אמוני־תורני שהביע תפיסת עולם ציונית־דתית, כפי ששמענו בשיעוריו של הרב דרוקמן – היו חידוש גדול. היו עוד שיעורים חשובים ויסודיים באמונה, מראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק ומרבנים נוספים. אך הרב דרוקמן היה מי שהכניס אותנו בהדרגה ובנחת לתכנים העמוקים של כתבי הרב קוק וליסודות השקפת העולם הציונית־דתית. גם המינוח ביטא שינוי תפיסתי: לא שיחות מוסר או מחשבת ישראל, אלא שיעורי אמונה.
שיעוריו היו מובנים היטב ומסודרים להפליא. הוא היה מדגיש ומגביה קולו במקומות הנכונים, והכול בבהירות נפלאה. אז עוד לא היה מקובל ללמוד מדפי מקורות, והרב היה מביא איתו לשיעור "ערימת ספרים". בכל ספר היו סימניות רבות, והוא היה פותח בעמוד הרצוי וקורא באיטיות את שהיה נחוץ לשיעור.
הרב דרוקמן לימד אז, ובמשך כל ימיו, שיעורים רבים מאוד ברחבי הארץ והעולם, וכמובן במוסדות ישיבתו, אור עציון. הוא מילא אולמות ושיעוריו היו מבוקשים. הוא לא כתב ספרים ומאמרים, אך תלמידיו ושומעיו הרבים במהלך השנים סיכמו והקליטו אותו. בשנים האחרונות השיעורים הללו הודפסו, וכיום יש בידינו 23 ספרים שלו: "התורה לדורנו" – שישה כרכים ובהם עיונים והארות לפרשת השבוע; שלושת ספרי "לזמן הזה" – אורותיהם המיוחדים של המועדים והזמנים לימינו; הגדה של פסח "לזמן הזה"; "קמעא קמעא" – מדינת ישראל כהתקיימות חזון גאולתנו; "אבות לבנים" – שישה ספרים על פרקי אבות; שלושה ספרים על כתבי הרב קוק – על ההקדמה ל"שבת הארץ", על "חזון הצמחונות והשלום", ו"ושבת" – פרקי מבוא לאורות התשובה; "ואשיבה" – שני כרכים ובהם תשובות אמוניות לנוער בענייני הדור והשעה. הרב דרוקמן התלהב באופן מיוחד מהספרים לנוער משום שהרגיש בנחיצותם, ובעיקר מפני שהנוער היה יקר וקרוב ביותר לליבו. וישנם עוד ספרים בדרך: על צבא ומלחמה, תשובות והדרכות בענייני משפחה וצניעות, ועוד.
כל הספרים שיצאו לאור, וגם שני הספרים שבדרך, עברו את הגהותיו של הרב, מילה אחר מילה, והוא היה שותף מלא בעבודה עליהם. בחודשים שלפני פטירתו הוא דחף ולחץ באופן חריג להוציא לאור את שני ספריו האחרונים, אך לצערנו לא זכה לראותם בחייו.
בדרכו של רבי עקיבא
הרב דרוקמן היה תלמיד חכם גדול ובעל ידע נרחב, והדבר בולט בספריו. יש בהם מובאות מספרי אמונה רבים – ראשונים ואחרונים, אך מעמד מיוחד יש לשלושה, שזכו לתארים ייחודיים: "הרב" – הוא הראי"ה קוק; "מורי ורבי זצ"ל" – הרב צבי יהודה קוק; "מורי ורבי הרב הנזיר זצ"ל" – הרב דוד כהן, המכונה "הרב הנזיר".
המכנה המשותף הרחב של כל הספרים הללו הוא אמירות חינוכיות משמעותיות שמלבנות ומבררות את משנת הציונות הדתית. כל הרוצים ללמוד לעומק משנה זו, מוזמנים לעיין בספריו. הלומדים בספריו מבינים וחשים כיצד פסוקי התורה בפרשות השבוע, המשניות שבפרקי אבות, המצוות והתכנים של מועדי השנה, מצוות השמיטה, ועוד, מלמדים את דרכה של הציונות הדתית. תורה גדולה שמדריכה אותנו לחיות חיי אומה בארצה, ושיש לה השפעה גם על אורחות החיים האישיים, המשפחתיים והקהילתיים.
הנה דוגמה מפירושו להגדה של פסח. בברכה שבסוף חלק ה"מגיד" אנו מברכים: " כֵּן ה' אֱ־לֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךְ… בָּרוּךְ אַתָּה ה' גָּאַל יִשְׂרָאֵל". הרב דרוקמן התמקד בהסתכלותו המיוחדת של ר' עקיבא, החכם שניסח את החלק הזה בברכה (ראו משנה פסחים י, ו):
המציאות כולה עוברת בעיניו דרך "משקפת", המקרבת את האירועים הרחוקים עד שנדמה שאפשר לגעת בהם כבר עכשיו! לדידו, אם הבטיח ה' שתבוא הגאולה בעתיד – הרי שניתן לחוש בה הולכת ומתהווה! הוא אוחז בעתיד, כביכול, ומבקש להודות עליו כבר עכשיו, ולכן הוא חתם "גאל ישראל" על גאולה עתידית שטרם הופיעה בפועל.
מסופר עליו, שבעוד שמראה בית המקדש החרב עורר את חבריו לבכי, אותו הוא עורר דווקא – לצחוק… אדם גדול אינו שת לבו לעננים אפורים העתידים להסתלק, כיון שכבר עכשיו הוא רואה בעין רוחו את השמש הזורחת בסור העננה. רבי עקיבא רואה את הגלות, על כל מאורעותיה, כענן חולף המסתיר זמנית את אורם של ישראל, הזורח לעד. הוא רואה זאת כבר עכשיו לנגד עיניו. הגאולה העתידה באה וניצבת לפניו כהווה.
…ר' עקיבא מתייחס לגאולת העבר ולגאולת העתיד – כדבר אחד. כשהוא אומר: "כן ה' אלוהינו יגיענו…" בלשון עתיד, ו"ברוך אתה ה' גאל ישראל" בלשון עבר, זהו אותו ענין. גאולה אחת! שכן שורשה של הגאולה העתידה נעוץ עוד בגאולת העבר, גאולת מצרים…
אנו נמצאים כאלפיים שנה לאחר החורבן, חזינו בעינינו את תוצאת החורבן והגלות הנוראה, ויחד עם זאת גם זכינו לראות את ניצני גאולת ישראל ההולכים וגוברים. חיים אנו בתקופה של עצמאות ישראל וגאולת ישראל… בשנים האחרונות חזינו בקיבוץ הגלויות הנידחות ביותר, כאחינו האבודים באתיופיה, וכן בהתמוטטות מסך הברזל ברוסיה, ופתיחת שעריה לרווחה לכל היהודים המשתוקקים לבא לציון. בזמן זה, כמה קל לנו לומר את ברכת הגאולה של רבי עקיבא בפה מלא!
חוזר אל אורות התשובה
מפעלו הספרותי של הרב דרוקמן החל כבר לפני שנים רבות, כשהבין את הערך והחשיבות בהנגשת כתבי הראי"ה קוק לציבור. "אורות התשובה" יצא לאור לראשונה בחיי הרב קוק לפני קרוב למאה שנים. לפני למעלה משישים שנה עמל הרב דרוקמן, יחד עם ה"חברותא" שלו הרב אליעזר ולדמן, שהיה אז ר"מ בישיבת אור עציון, על הוצאתו לאור של הספר מחדש (עם הכריכה הצהובה המוכרת). במהדורתם נוספו כותרות לסעיפים, הספר נוקד, נוספו דברים של הרב קוק שפורסמו בעיתונות ובמקומות אחרים, ועוד. בדברי ברכתו למהדורה הרביעית (שיצאה לאור באלול תשכ"ו) כתב הרב צבי יהודה:
ויעמוד על הברכה המיוחדת, המכופלת והמשולשת, ממקור אמירתה בתורה, חביבי הנעלה והדגול בתורה ויראת ה' טהורה, וחמודות מידותיהן ועוצם פעליהן להרבצתן והדרכתן, הרב ר' חיים דרוקמן שליט"א, ראש ישיבת אור עציון.
בהמשך הוא בירך גם את הרב ולדמן על הסיוע הגדול של שניהם בהדפסה המחודשת של הספר. כאמור, אחד מספריו של הרב דרוקמן, שיצא לאור בשנים האחרונות, הוא "ושבת – פרקי מבוא לאורות התשובה", ובו דברים בהירים ומרוממים על מצוות התשובה.
הרב דרוקמן היה עסוק מאוד כל ימיו בצרכי ציבור באמונה, אך עם זאת היה שקוע בלימוד תורה כל העת. תלמידיו ושכניו מעידים שראו אותו לומד גם בשעות הקטנות של הלילה, לבד או עם חברותא. בכך שימש דוגמה אישית ולימוד גדול לכל מי שעובד או עוסק בענייני חולין אחרים, כיצד החיבור הקבוע והמתמיד לתורה הוא שמעניק משמעות לחיים ויוצר מעגלי השפעה רחבים.
