בתחילת שנות האלפיים יזם חיים רוט, ניצול שואה מהולנד, את הקמת "הוועדה להוקרת יהודים שהצילו יהודים בשואה". היוזמה נולדה במוחו מפני שלמד כי גוי שהציל אותו כילד ביחד עם יהודי קיבל את אות חסיד אומות העולם, בעוד שהיהודי לא קיבל שום הוקרה. שמו אף לא הוזכר או נחרט באנדרטה שהוקמה בירושלים לזכר מצילים גוים שהצילו יהודים בהולנד.
חיים רוט, שבעבר כבר יזם את היוזמה "לכל איש יש שם", החליט, בשיתוף פעולה עם אלן שניידר, מנהל המרכז העולמי של בני ברית – ירושלים, להקים ועדה שמטרתה להוקיר יהודים שהצילו יהודים. הפרויקט נערך בשיתוף עם אקדמאים כמו ד"ר צילה הרשקו וד"ר מרדכי פלדיאל (שחתום על כ-17,000 תעודות של חסידי אומות העולם), הם הבינו כי באי מתן הוקרה לאותם מצילים יהודים יש עוול שצריך לתקן.
בשנים הראשונות פעלה הוועדה לשכנע את הנהלת יד ושם, ומאוחר יותר אף פעלה מספר פעמים כדי לשנות את חוק יד ושם בנושא, אך ללא הצלחה. יד ושם עד היום התנגדה התנגדות נמרצת לשינוי.
הטענה של הנהלת יד ושם הקודמת הייתה כי: "גויים שהצילו יהודים פעלו שלא במסגרת הנורמה ולכן מגיעה להם מדליה. יהודים שהצילו יהודים פעלו במסגרת הנורמה ולכן לא מגיעה להם מדליה". אנו בוועדה חושבים כי הצלה הוא ערך שצריך לקדש ולהעצים כי "כל המקיים נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא".
לא יתכן כי יהודים, שבעצם היותם כאלה, חיו בסכנה גבוהה יותר מאחרים תחת הכיבוש הנאצי, ובתנאים כאלה החליטו לפעול כדי להציל אחרים, לא יקבלו את הכבוד הראוי להם. הרי לא מדובר בהצלת בני המשפחה, לא במתן פת לחם לחבר (שגם פעולה כזו ראויה לציון) אלא מדובר, על פי הקריטריונים שנקבעו, בהצלת מספר יהודים שאינם קרובים להם, ביוזמה ובסיכון עצמי. ברוב הפעמים יכלו אותם מצילים למלט את עצמם מהסכנה, לא יתכן כי תרומתם לא תונצח במוסדות ההנצחה של המדינה וסיפורם לא יסופר.
הועדה מצפה מההנהלה החדשה של יד ושם כי לא תתנגד באם ההצעה לשינוי החוק תוגש בקרוב בכנסת, ושיתווסף לתשעת הסעיפים הקיימים, סעיף קטן נוסף (10) שיאמר בערך כך: "לגבורתם ולפעילותם של יהודים שחירפו נפשם על מנת להציל את בני עמם, בשטחים הכבושים על ידי הנאצים". זאת בדומה לסעיף (9) בחוק יד ושם שאומר: "ולחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים".
בשנת 2011 הוועדה החלה לנסות ולאתר מצילים ולחלק אותות הוקרה, "אות המציל היהודי" לאלו שעמדו בקריטריונים. מאוחר יותר החליטה הועדה לחלק את האותות גם למשפחות המצילים שכבר הלכו לעולמם. מאז ועד היום חולקו 620 אותות המציל היהודי. 210 אותות כאלה חולקו לבני המשפחות של חברי מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה (1944) בטקס שנערך לפני חודש בקיבוץ הזורע. לטקס הגיעו מאות בני אדם וביניהם גם 3 מצילים מחברי המחתרת שעדיין חיים בינינו.
לאחרונה החליטה הועדה, בראשותו של היו"ר החדש, אריה ברנע, שעל מנת להנציח את פעולות ההצלה של יהודים שהצילו מבני עמם במדינות תחת הכיבוש הנאצי, יש להקים מוזיאון בנושא. המוזיאון צפוי לקום באגף, שכבר שופץ, במוזיאון הקיים בקיבוץ הזורע, ע״ש וילפריד ישראל, יהודי גרמני שבעצמו הציל למעלה מ-10,000 ילדים (ב״קינדר טראנספורט״). המוזיאון עתיד להיפתח במהלך שנת 2023.
