קראתי השבוע כמעט כל פיסת מידע שפורסמה על פרשת גונן שגב. גייסתי את מיטב זיכרוני כדי לדלות פרטים על שר האנרגיה לשעבר שאותו הכרנו היטב, ודי זלזלנו בו במהלך ימיו הקצרים בפוליטיקה הישראלית. שגב היה מסוג האנשים שאתה יודע שהוא בא לכנסת לעשות סיבוב, ולא מי שרוצה באמת לתקוע יתד ולהשפיע.
דיברתי גם עם אנשים יודעי דבר או שניים בתחום: מקבלי החלטות, בכיר בגופי המודיעין ואנשי שטח. אחרי כל אלה נותרו בי שורה של שאלות, ואני לא בטוח שמישהו יכול לספק כאן תשובות מתחום ההיגיון.
־ אם רישיון הרופא של שגב נשלל בארץ, איך עבדו איתו בשגרירות ישראל בניגריה? איך פנו אליו בכל פעם שהייתה שם בעיה רפואית חמורה? מה, לא ידעו שאין לו רישיון בתוקף? לא שמעו שהוא סוחר סמים חסר אחריות?
־ מה הקטע של הנישואין עם האישה הגרמנייה? מדוע היא דאגה לו גם אחרי שהתגרש ממנה, והם כבר לא חיים ביחד?
־ שגב התגרש מהגרמנייה לפני שנתיים, אז איך הדרכון הדיפלומטי שקיבל לא בוטל?
־ ישראל ידעה ששגב בקשר עם האיראנים. זה לא התגלה בימים האחרונים. איך יכול להיות שאיש לא הפסיק את זה? למה לא הזהירו אותו?
־ כל שירותי הביון, כך הסביר לי פעם בכיר בשב"כ, לא רוצים לתפוס מרגל, אלא להפוך אותו. איך לא הפכו את שגב לסוכן כפול? איך הוא לא הציע את עצמו לישראל וכך היה עושה כסף משני כיוונים? הוא הרי רודף בצע, לפי כל הפרסומים. ואם הוא הציע, למה סירבו להצעתו?
־ איך שגב רצה לעשות קופה על האיראנים? הרי המידע שיש לו מוגבל למדי, אין לו סודות צבאיים והאינפורמציה ששאב בקבינט ובממשלת רבין לפני עשרים ומשהו שנה מיושנת למדי ולא רלוונטית.
־ ואיך האיש הזה לא חשש לנחות פעמיים בטהרן? גם אם מדובר בפסיכופת, שחצן ושרלטן, טיפש הוא לא.
המאמר המלא מפורסם במוסף "יומן" של מקור ראשון
