החזיקו חזק, הדקו חגורות, ישרו מושבים, קפלו מגשים. אנחנו צוללים לעולם המוזר והמופלא של תקשורת ימנית־אמריקנית ברשתות החברתיות. הכול התחיל בסרטון שפרסם אדם בשם סטיבן קראודר. למי מהקוראים שאינו מכיר את קראודר (כלומר כולכם) מדובר בבחור שבשנים האחרונות מנהל תוכנית חדשות־ריאיונות־קומדיה ביוטיוב בשם Louder with Crower. המערכונים והראיונות שלו זכו לפרסום נרחב עם הזמן, עד כדי כך שמם אחד שמתבסס על קטע שלו הפך לנודע אפילו בישראל: מכירים את התמונה הזו של אדם שלוגם קפה ליד שולחן עם שלט שעליו המילים "שנו את דעתי"? ברכות, אתם יודעים מי זה סטיבן קראודר.
איפה היינו? אה כן, הסרטון. ובכן, קראודר פרסם בשבוע שעבר סרטון שבו הוא יילל בהיסטריה על מזימת “Big Con" (כפילות לשון חביבה: con זו תרמית, אך גם קיצור של conservative, שמרנים), קונספירציה שגורסת שגופי תקשורת ימניים גדולים מבקשים להשתלט על המרחב הדיגיטלי ולספח אליהם כל יוצר עצמאי. ההוכחה שלו לתאוריה הזו הייתה גוף (עלום שם) שפנה לאחרונה אל קראודר בהצעה לספח את תוכניות היוטיוב שלו תמורת סכום כסף משמעותי. אז מה הבעיה? לטענת קראודר, אותו גוף גם עיגן את החוזה עם סעיפים שמחרבים את חופש הביטוי שלו. והרי, אם גוף ימני מבקש לבטל את חופש הביטוי של לוחם חירות כמו קראודר, בוודאי שהכול תרמית אחת גדולה!
קראודר הוא אולי לא אדם רציני במיוחד, אבל כמה אוהדים שלו דווקא כן. בעזרת רמזים שהוא פיזר בסרטון הם מיהרו לחשוף מיהו אותו גוף שמרני מדכא: "הדיילי ווייר", אימפריית התקשורת שהקים חביב הימנים, אהוב ליבה של כל אמא יהודייה, הפובליציסט היהודי־דתי־ימני בן שפירו. החשיפה עוררה זעזוע. הדיילי ווייר הוא ארגון שחרת על דגלו את חופש הביטוי עד לרמת האבסורד. לראיה, הוא ממשיך להעסיק את קנדיס אוונס, קונספירטורית סהרורית שהגנה על קניה ווסט, שמתנגדת לכל חיסון ושפיזרה כמה אמירות כמעט־אנטישמיות. אם הוא לא ישמור ציוץ, שווא שקד שומר!
התגובה הייתה מהירה וחדה. מנכ"ל הארגון פרסם סרטון תגובה בן כמעט שעה שהבהיר את המציאות בשטח: הוא אכן ערך משא ומתן עם קראודר, שבמסגרתו הציע לו חוזה בן ארבע שנים בשווי חמישים מיליון דולר (!) כדי לעשות בדיוק את מה שהוא עשה עד עכשיו, פשוט עם המיתוג של שפירו והחבר'ה. הוא אפילו הציע לו ארבעה שבועות חופשה בתשלום בשנה ושלושה ימים חופשיים בשבוע. אז מה הבעיה, למען השם? בחוזה נכתב שאם, מסיבה כזו או אחרת, הערוץ של קראודר ייחסם ברשת חברתית גדולה בגלל התבטאות שלו, הוא יאבד אחוז כלשהו מהמשכורת.
הקורא הממוצע כנראה לא יזדעזע במיוחד מהשורות האלה. הוא אפילו יבין את ההיגיון: חברת תקשורת שמבוססת במידה רבה על הרשתות החברתיות צריכה – הפתעה – שהתוכן שלה יהיה זמין שם. אם תוכנית שאני משלם עליה הון פתאום נעלמת מהבמה המרכזית שלה, על מה אני משלם בעצם? רבים נרגעו וכל העיניים נישאו לקראודר.
קראודר לא אמר נואש. הוא טען שהמנכ"ל משקר, כינה את החוזה המנופח "חוזה עבדוּת" (למען הסר ספק, הוא לבן מאוד) והצהיר כי ימשיך בכל הכוח במסע הצלב שלו נגד ארגוני Big Con הארורים שהורסים את הרשת.
מה האינטרס שלו, אתם שואלים? ובכן, קראודר אולי טיפש אבל הוא לא אידיוט. לכבוד הקמפיין הוא הקים אתר שבו אפשר להירשם לניוזלטר וגם, כמובן, להתחייב לתשלום חודשי כדי שקראודר יוכל להמשיך להפיץ את הזבל הימנואידי־לא־קוהרנטי שלו (הבהרה: למדור אין בעיה עם ימנים שאשכרה יודעים על מה הם מדברים). בתרגום חופשי, הוא לא מאמין למילה שיוצאת לעצמו מהפה, הוא בסך הכול חושב שהמאבק הזה יהיה כל כך מוצלח בשנים הקרובות שהוא יניב יותר ממה ששפירו הציע. יותר מחמישים. מיליון. דולר.
לסיפור אין סוף טוב, פשוט כי אין לו סוף. הצדדים ממשיכים להתגושש, כל אחד לטובתו הכלכלית. לצערנו, מעטים ממי שעוקבים בשקיקה מודעים לכך שהאינטרסים מאחורי הקלעים הם בעיקר ציניים, ולמעשה ההבדל המרכזי בין הצדדים הוא לא באידיאולוגיה, אלא בשאלה מה האסטרטגיה הטובה ביותר להרוויח כמה שיותר כסף.
לתגובות, המלצות, משחקים (ולשליחת חוזי עבדוּת אטרקטיביים) שלחו לנו לטוויטר: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
