מיטב האקדמאים הכלכליים כתבו השבוע מכתב בעל מסר אחד: השפעתה השלילית של הרפורמה המשפטית על כלכלת ישראל. הסכמה רחבה כזאת בעניין שהוא פוליטי בעיקרו אינה נפוצה, ואין להקל בה ראש, רק דבר אחד נעדר מהמכתב: הסבר מדוע הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה בכלכלה.
אין בצעדים שהיא מציעה השפעה ישירה על הכלכלה, ואין בה שום דבר שבאופן מובהק עלול לייצר השפעה שלילית על פעילות כלכלית. רק בשבוע שעבר מנינו את הדרכים שבהן האקטיביזם השיפוטי תרם לעומס הגדול על בתי המשפט, הגדיל את חוסר הוודאות של צדדים עסקיים ופגע ביכולת של בית המשפט לפתור סכסוכים כלכליים. כל אלה נושאים השפעות שליליות על המערכת הכלכלית, ופוגעים בעסקים וביזמים.
ואחרי כל אלה, קשה לומר בבירור כיצד תשפיע הרפורמה המשפטית על הכלכלה, מפני שהיא אינה עוסקת בכלכלה. אין קשר בין כלכלה לביטול שיטת הסניוריטי או לוועדה למינוי שופטים. שינוי האיזון בין המוסדות יכול להביא לתוצאות רצויות או לא רצויות, ולעירוב שאיש אינו צופה כרגע. אולי תהיה לו השפעה על הכלכלה (לטובה או לרעה), ואולי לא תהיה לו השפעה כלל.
אבל יותר מאשר לרפורמה עלולה להיות השפעה שלילית על דירוג האשראי של ישראל – למכתב הכלכלנים עשוי להיות תפקיד בכך. סוכנויות דירוג האשראי לא יכולות לדעת כיצד תשפיע הרפורמה על נימי נימיה של כלכלת ישראל, אבל לעצומה שעליה חותמת האליטה האקדמית־כלכלית של ישראל יש משקל כבד לתפיסתם, והמכתב ישפיע הרבה לפני שהרפורמה תיכנס לתוקף. כלכלה פועלת בעולם הפסיכולוגי ולציפיות של שחקנים בתוכה יש השפעה עצומה על מה שיקרה בפועל. נגיד בנק ישראל הזהיר את ראש הממשלה מפני חששות, לא מפני ודאויות. במקרה הזה, הנבואה בהחלט יכולה להגשים את עצמה.
