כשכתב אישום לא מביא למהפך, ההחלטה של היועמ"ש הופכת פחות דרמטית

האקסיומה מספר אחת – או קלישאה – אומרת שאם נתניהו יזכה בבחירות בניצחון סוחף, היועץ יתקשה יותר להעמידו לדין. אמון ציבורי בדמות 35 מנדטים יהיה, לפי הטענה, אפקט מצנן בהחלטה על כתב אישום נגד ראש ממשלה בכהונתו החמישית.

ואולי להפך? בשנתיים (!) שחלפו מאז החלו להיחקר חשדות פליליים נגד ראש הממשלה ניצב מנדלבליט, שהחליט אתמול להעמיד לדין את רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, בפני דילמה אכזרית. מעולם לא שרד כאן ראש ממשלה עם כתב אישום. קשה לזכור, אבל בחודשי החקירה הראשונים עלו ספקות רציניים אם הקואליציה של נתניהו תשרוד במעלה החקירה, קל וחומר העמדה לדין. המשוואה הייתה ברורה: כתב אישום שווה מהפך שלטוני.

אך אם נתניהו יזכה בבחירות הקרובות כפי שמנבאים כרגע הסקרים, כאשר הציבור מודע לחלוטין לכל פרט בחקירות נגדו, יהיה לו קל יותר פוליטית להקים קואליציה שכל מרכיביה מתחייבים להמשיך לכהן תחתיו גם אם ינהל במקביל משפט פלילי. היועץ המשפטי לממשלה התבטא לא פעם ביחס לנסיבות המיוחדות של העמדה לדין של ראש ממשלה, בשל העובדה שהתפטרותו מביאה בהכרח להתפטרות הממשלה, בניגוד לכל פוליטיקאי אחר. לא רק מנדלבליט, גם החוק מכיר בנסיבות החריגות ולכן קובע שהחלטה לגבי ראש ממשלה תינתן רק בידי היועמ"ש.

אבל אם העוקץ הפוליטי ניטל מההחלטה, וברור לכולם שנתניהו ממשיך לכהן, אולי, לכאורה, ההחלטה הנפיצה קצת פחות נפיצה? ההנחה הרווחת במסדרונות בית המשפט העליון היא שבג"ץ ידחה את העתירה הצפויה שתבקש להעביר את נתניהו מתפקידו תחת כתב אישום, אם יהיה כזה. זו לשון החוק וכוונת המחוקק, וקשה להאמין ששופטי בית המשפט העליון ישכתבו אותו מול בחירתם של אזרחי ישראל. התסריט שנראה פעם בלתי אפשרי, ראש ממשלה במשפט, עשוי בסבירות לא מבוטלת להתממש. לא לפני 2020, כמובן. יש עוד זמן.

המיעוט קובע

באמצע השבוע שעבר עלה משה גפני, מתנגד בן מתנגד, אל ביתו של האדמו"ר מבעלז. זמנים חריגים דורשים אמצעים חריגים, גם אם זה ניסיון תיווך עם החסידים. לחרדים קרתה תקלה: מועצת גדולי התורה התכנסה בהרכב חסר ולתדהמת כולם – כולל חברי הכנסת של אגודת ישראל – הורתה להתנגד לחוק הגיוס המרוכך של ליברמן וצה"ל. מאז, מנסים אלף חכמים להוציא את האבן שזרק אדמו"ר אחד לבאר.

החשוד המיידי הוא האדמו"ר מגור, שהתנהלותו התמוהה והקיצונית כמעט פירקה את הממשלה והמליכה את לפיד. אבל הוא דווקא נוטה לתמוך בחוק הגיוס. האדמו"ר מסלונים עושה בעיות אבל באקלים הנוכחי אצל החרדים די במתנגד אחד. מקור הבעיה הוא בהחלטה האסטרטגית של הסיעות החרדיות ללכת כגוש אחד. בעולם מתוקן, הרוב היה קובע. אבל אימת האתרים החרדיים והתפרקות ההנהגה הרוחנית לכמה גורמים מביאים לכך שדווקא המיעוט קובע. "החרדים מתיישרים עכשיו עם אחרון הפשקווילים", נאנח בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע לנתניהו כבר בשבוע שעבר שלא יסכים להקדמת הבחירות. גם לרוב שותפיו אין אינטרס מיוחד בפיזור הכנסת והצלתו של לפיד. אבל נתניהו מסרב בינתיים לבקש מבג"ץ דחייה באישור חוק הגיוס. הוא חושש שייפגש עם הנושא הזה בעיצומן של בחירות 2019, ומעדיף שזה ייחתך כאן ועכשיו. הפתרון שבו דנים עכשיו הוא תמיכה בקריאה הראשונה, תיקון קל ואישור בקריאה סופית. המועצת לא תחזור בה, חלילה. מועצות גדולי תורה לא חוזרות בהן. היא רק "תחדד את ההחלטה".