בנימין נתניהו אכן לא רוצה את יצחק הרצוג כיו"ר הסוכנות היהודית, והסיבה העיקרית לכך היא לא מקורבו לשעבר יובל שטייניץ, אלא אחרת לגמרי: תפקיד יו"ר האופוזיציה, שכבר הפך את נתניהו עצמו ולפניו את שרון לראש הממשלה, מחולק בימים אלה דה־פקטו לשלושה. יו"ר האופוזיציה בסקרים, הטוען לכתר, הוא יאיר לפיד; יו"ר מפלגת האופוזיציה הגדולה הוא אבי גבאי; ואילו יו"ר האופוזיציה, זה שנואם בפועל ונפגש עם נתניהו פעם בחודש, היה עד עכשיו יצחק הרצוג.
על פיצול כזה כל ראש ממשלה יכול רק לחלום. הרצוג, שכבר חושב על הנשיאות, הוא אדם אדיב ומנומס. לא הוא האיש שיטיח בנתניהו נאומים ארסיים כפי שנוהגים ראשי האופוזיציה לעשות. ולכן, המשך המצב הקיים טוב לראש הממשלה. הוא טוב גם לאבי גבאי שצריך כמו צרעת קרב מריר על תפקיד יו"ר האופוזיציה שממנו הוא יכול רק להפסיד. אין לו שום מקורב טבעי, שיכול גם למלא את התפקיד בנאמנות, גם להיבחר בהצבעה חשאית וגם לא להאפיל עליו.
הקרב על ראשות האופוזיציה שנפתח עכשיו בסיעת המחנה הציוני מתרחש בעיתוי הגרוע ביותר לגבאי כאשר הוא נאבק בירידה בסקרים מחד גיסא ועימות פנימי מאידך גיסא. אין לגבאי שום סיבה לתת לציפי לבני למשל את תפקיד יושבת ראש האופוזיציה, כאשר הוא קורא, כולל בטור זה שהיא שוקלת לרשת את מקומו ולהתמודד מולו ברשימה עצמאית. ולכן הדבר הטוב ביותר לנתניהו ולגבאי היה שהרצוג ימשיך לשמש יו"ר אופוזיציה ולא יו"ר הסוכנות.
והערה אחרונה על הרצוג: לפני שלוש שנים הוא היה קרוב מאוד להיות ראש ממשלת ישראל. עכשיו הוא יסתפק בתואר יושב הראש הטקסי של העם היהודי, בתקווה לחזור בעוד שלוש שנים כנשיא ה־11 של מדינת ישראל.
