מסיבת העיתונאים של מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ביום שלישי אחר הצהריים במלון וולדורף אסטוריה, החלה באיחור רב. בלינקן ופמלייתו התמהמהו מלשוב מרמאללה אל ירושלים, העיר בה לנו וממנה יצאו אל הפגישה עם אבו-מאזן.
כשהוא הגיע בסופו דבר, נראה בלינקן עייף למדי. כמעט דהוי – אחרי שלושה ימים בהם דילג בין קהיר, ירושלים ורמאללה. בתחילת דבריו הוא מציין כי אלו אכן היו ימים עמוסים. וכמעט כמו בכל הצהרה בה נתן במהלך ביקורו בארץ, הוא מגנה את הפיגועים הקשים במהלך השבת החולפת בבירה. ועם זאת, באותה נשימה, הוא מבקש משני הצדדים לפעול למען רגיעה. לנקוט צעדים כדי למנוע הסלמה באלימות והחזרה של השקט. "רק כך נוכל ליצור תנאים שבהם תחושת הביטחון של אנשים תתחיל להשתפר והפחד יתחיל לסגת", הוא אומר.
החזרת השקט, הגדיר בלינקן במסיבת העיתונאים היא המשימה המרכזית שניצבת כעת על הפרק. המשימה המיידית. לאחריה, באופק, ניצב גם היעד הכולל את שימור האפשרות להקמת מדינה פלסטינית, "פתרון שתי המדינות", כהגדרתו. כמנהג בכירי ממשל ביידן, הוא גם מונה את המעשים החד צדדיים מהם מתבקשים שני הצדדים להימנע, כדי שלא לדחוק את האפשרות לפתרון הנ"ל. ברשימה נמצאים הרחבת ההתיישבות ביו"ש, הכשרת מאחזים, צעדים לקראת החלת ריבונות אפשרית, "שיבושים" בסטטוס-קוו במקומות הקדושים בירושלים, והריסות מבנים בלתי חוקיים. הוא לא מפרט אילו צעדים מבוצעים בידי איזה צד, אולם ברור כי כל אלו הם מעשי ישראל, בעוד על הצד הפלסטיני מוטלת חובה אחת ברשימה – הימנעות מהסתה לאלימות.
בלינקן מתאר את התשורות שהעניק לפלסטינים, ואומר כי בישר ברמאללה על סיוע נוסף בסך של כ-50 מיליון דולר לסוכנות אונר"א, מה שמציב את הסיוע של ארה"ב לפלסטינים בשנתיים האחרונות על כמעט 940 מיליון דולר. אחת השאלות המופנות אליו בידי הכתבים, תוהה בין היתר האם הוא בוטח באבו מאזן. הוא משיב כי ההתמקדות היא במדיניות, לא באישיות.
כפי שעשה ערב קודם, בהצהרה המשותפת עם ראש הממשלה נתניהו, בלינקן מפרט שוב את הערכים הדמוקרטיים שעומדים בבסיס מערכת היחסים שבין ארה"ב לישראל, לרבות זכויות אדם, שוויון, צדק בפני החוק וחברה אזרחית איתנה. היו כאן מי שקפצו כמוצאי שלל רב על האמירות הביקורתיות שכוונו אל הרפורמה המשפטית שמתכוונת הממשלה לקדם. אולם לעומת דבריו בנושא זה, נראה כי הביקורת שלו על מדיניות ההתיישבות המובטחת של הממשלה, בוטה וגלויה הרבה יותר.
כשהוא מדבר על איראן, שב מזכיר המדינה על ההתחייבות של הנשיא ביידן כי איראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני, ומוסיף את עניין הנשק האיראני המסייע לרוסיה במלחמתה מול אוקראינה. אם המטרה הישראלית מביקור ביידן הייתה ביצור האפשרות לפעולה צבאית מול איראן, בארה"ב מייד משיבה כי מצד ישראל נדרש גם יותר סיוע לאוקראינה. "העלינו בפני ישראל את החשיבות של מתן תמיכה לכל צרכיה של אוקראינה – הומניטריים, כלכליים וביטחוניים", אמר מזכיר המדינה.
בתחילת דרכו של הממשל הנוכחי, היו בטוחים אנשיו כי שיבה אל הסכם הגרעין מול איראן תקרה במהירות יחסית. בינתיים זה ירד מהפרק, בשל ציניות איראנית שלא נענתה גם להצעות הנרחבות של ארה"ב. עם זאת בריאיון שנתן לאל-ערביה בתחילת השבוע בקהיר, בלינקן ציין כי למרות העברת הנשק לרוסיה ולמרות ההתאכזרות למפגינים – הוא עדיין מאמין כי דיפלומטיה היא הדרך הטובה ביותר לפעול בה מול איראן.
באותה מידה, גם בכל הנוגע לפלסטינים – ביקורו של בלינקן שבא לבחון את הרוח הנושבת מהממשלה החדשה – הוכיח בעיקר דבקות בתזה שהמציאות כבר הוכיחה כי עבד עליה הכלח. כל עוד משורטטת סימטריה בין רוצח שפל שמרסס עוברים ושבים ליד בית כנסת לבין פעילות צה"לית מונעת טרור, כל עוד שניהם מוגדרים כפעולות המפרות את השקט, לא תיכון מלחמה אמתית בגורמים הרצחניים שבאמת מפרים כאן את השלווה. כל עוד מחלים פניו של מנהיג מעודד טרור, שלא טרח עדיין לומר מילה בגנותו של הטבח בליל שבת, אלא עתיד מתקציבו לשלם ביד רחבה למשפחות הרוצחים, השקר ממשיך.
