מה עושה בשעות הפנאי שלו תסריטאי שהוא גם משורר שהוא גם כותב טור סיפורים לעיתון? ובכן, בין השאר, הוא מאזין לשיחות של אנשים במרחב הציבורי. כן, אני יודע שזה לא הכי מנומס, ועדיין זה לא ממש נשלט. ושלא תבינו אותי לא נכון. זה לא שאני מיוזמתי הולך ומאזין לשיחות של אחרים. ממש לא. כוונתי היא שאם מתקיימת בסביבתי שיחה כזו, שולחן לידי בבית קפה, ספסל לפניי ברכבת, או מישהו מאחוריי שמדבר בטלפון בתור לקופה בסופר, אני לא עושה שום מאמץ כדי לא להקשיב. מודה ומתוודה.
כך גם היה בשבוע שעבר בשעת צהריים נעימה בעודי מחכה לפגישה על המדרגות הרחבות בשדרות ממילא. במרחק מה ממני ישבו שני בחורי ישיבה בסביבות גיל 24. אחד מהם היה מגולח למשעי, לבוש בקפידה, עם חליפת שבת, עניבת פסים ונעליים מצוחצחות ולצורך הסיפור נקרא לו אוריאל. השני, שלצורך הסיפור נקרא לו ינקי (בלי ע') היה לבוש בבגדי חול, חולצת כותנה, נעלי ספורט שחורות וגלגל סיגריה במיומנות. ינקי הצית אותה, שאף שאיפה ארוכה והציע לאוריאל שאכטה. אוריאל סירב ואמר, לא, אני לא רוצה שהיא תריח ממני סיגריות. אז ינקי אמר, מה, היא לא יודעת שאתה מעשן? ואוריאל ענה, לא, עוד לא. ינקי שאל, מה זאת אומרת עוד לא? אתם כבר פגישה רביעית! ואוריאל ענה, בסדר. אבל אתה יודע שאני מתכוון להפסיק מיד אחרי החתונה, אז בשביל מה לי לספר לה?
ואז הם שוב שתקו עד שינקי שאל, תגיד איך אמרת שקוראים לה? ואוריאל הנמיך את הקול קצת משום מה ואמר, יהודית, קוראים לה יהודית
אז ינקי שתק רגע, לקח שאכטה ואמר, וואלה, אני במקומך כן הייתי מספר, מה יש? זה מי שאתה והיא צריכה להכיר אותך לגמרי. ואוריאל בהה באופק ואמר, לא. מי אמר שצריך לספר הכול? חוץ מזה שאני מפחד שהיא תוריד אותי אם היא תדע על זה. אז ינקי אמר, אל תגזים. אנשים מעשנים, אנשים מפסיקים. תאמין לי שאם היא המשיכה איתך עד עכשיו היא לא תוריד אותך על שטות כזו.
ואז שניהם שתקו למשך דקה ארוכה. ינקי מעך את הבדל מתחת לנעל שלו והוציא מהכיס חבילת מסטיקים. הוא הושיט אחד לאוריאל ואחד הכניס לפה. אוריאל לקח את המסטיק, אמר תודה, בירך בשקט והתחיל ללעוס. כעבור עוד דקה, אוריאל אמר לינקי, תשמע, היום אני צריך לקדם את זה איכשהו. אני מרגיש שאנחנו קצת דורכים במקום. וינקי הסתכל עליו ושאל, תגיד, התייעצת על זה עם ר' מוישה? ואוריאל אמר, כן. בטח. וינקי שאל, נו. ומה הוא אמר? אז אוריאל שחרר קצת את עניבת הפסים שלו ואמר, הוא הציע לי ללכת איתה לבאולינג.
ולרגע היה שקט אבל אז שניהם צחקו צחוק משחרר. מה הקשר באולינג? ינקי שאל והוציא שוב את חפיסת הטבק שלו. אוריאל אמר, ר׳ מוישה טוען שזה טוב לזוז בפגישות. שזה משחרר קצת. כמה אפשר לשבת אחד מול השנייה? אז ינקי שכבר סיים לגלגל לעצמו עוד סיגריה אמר, תשמע, הוא איש חכם הר׳ מוישה הזה. אין מה להגיד. יש לו יציאות. ואוריאל הנהן ואמר, אז נתחיל פה, נלך ברגל דרך משכנות שאננים ואז נעלה לכיוון תלפיות ושמה גביזון אמר שיש איזה באולינג שהוא היה עם ארוסתו והיה להם ממש טוב.
וינקי עשה פרצוף כזה של "אחלה תוכנית" ושאל, תגיד, איך אתה בבאולינג? ואוריאל חייך במבוכה וענה, וואלה אין לי מושג, בחיים לא שיחקתי. אז ינקי אמר לו, אוי! אז אל תלך איתה לבאולינג! שהיא לא תקרע אותך! ושניהם צחקו. אוריאל אמר, בחור ישיבה שטוב בבאולינג זה מחשיד קצת, לא? וינקי חייך והסכים איתו, תכלס, צודק.
ואז הם שוב שתקו עד שינקי שאל, תגיד איך אמרת שקוראים לה? ואוריאל הנמיך את הקול קצת משום מה ואמר, יהודית, קוראים לה יהודית. וינקי אמר, שם ממש נחמד יהודית. ואוריאל שאל, כן? אתה חושב? וינקי הנהן ואמר, כן, מה רע, אחלה שם. ואז שאל, אתה קורא לה יהודית? ואוריאל הסתכל עליו ולא הבין, מה זאת אומרת קורא לה? וינקי אמר, כשאתם מדברים, אתה אומר את השם שלה, מה שלומך יהודית? לאן בא לך ללכת יהודית? וכל פעם שינקי אמר את המילה יהודית הוא הדגיש אותה כזה. אז אוריאל שתק רגע ואמר, אההה לא חשבתי על זה. אבל לא נראה לי.
ואז ינקי בא להגיד משהו אבל אוריאל קם לפתע, הצביע למרחק ואמר הנה, זו היא. אני הולך. וינקי אמר לו בהצלחה אחי. וגם אני אמרתי בשקט־בשקט בהצלחה אחי. ומאז ועד עכשיו אני מקווה שהיה להם בסדר ושאוטוטו יהודית ואוריאל סוגרים וורט.
