במה חושק הצופה הממוצע המתיישב על ספתו בליל חורף קר עם ספל תה ביד? רומן קליל? קומדיה מטופשת? אולי, ואולי לא. אבל איש אינו יסרב לטרלול מוחלט שייטול את כל טרדותיו ויעלים אותן למשך דקות ארוכות. חברת הסטרימינג הראשונה שהבינה את זה היא נטפליקס, שהביאה לנו את "טייגר קינג", "לעשות רוצח" ו"נוכל הטינדר". למשבצת הטרלול נכנסה סדרה תיעודית חדשה שמעלה את ההזיה שלב אחד קדימה ועוסקת לא בבן אדם, כי אם בכלב בשם גונת'ר, שהוכתר ככלב העשיר בעולם.
"מה אם אספר לכם סיפור על הרוזנת שהורישה את כל הונה לכלב?" פותחת לוסי קלרקסון, אשת יחסי הציבור של גונתר' את הסדרה באווירה פרוזאית. למרות תפקידה ההזוי של המרואיינת, דבריה מתקבלים בשקיקה כאשר היא מסבירה איך יונק מבוית נעשה בעל הון.
בלי הרבה ספוילרים, גונת'ר היה מספיק בר מזל בכדי להיקלט בביתם של זוג רוזנים גרמנים עשירים במיוחד, ללא יותר מדי קרובי משפחה. מדובר במספיק מידע בכדי לעשות אחד ועוד אחד, ולהבין מי היה היחיד שנרשם בצוואתה של הרוזנת שנפטרה ב-1992. אבל איך כלב ישתמש בכסף? ודאי תשאלו. אל דאגה, לכלב, שכידוע אינו מבין יותר מדי בכלכלה, הוקמה קרן שהלכה והפיקה עוד ועוד רווחים והגיעה לסכום של 150 מיליון דולר.
הכלב הורבע, והביא לעולם צאצאים מיוחסים, אפשר לומר, שנוצרו בכדי לוודא שסכומי הכסף האסטרונומיים שבקרן יישארו תמיד אצל הגזע הכלבי. גיבור הסדרה הוא גונתר השישי, אחד מגוריו של גונת'ר השלישי שגדל אצל הרוזנת. הוא חי בוילה בטוסקנה ולרשותו שף פרטי, גנן, ועוד 25 עובדים שמטרתם לספק לו את חיים הטובים ביותר שכלב יכול לבקש (וגם רוב בני האדם).
עד כה נשמע שמדובר בסיפור הזוי אך נחמד, שאינו שווה יותר מאייטם קצר בתוכנית בוקר מפוהקת. אז, כמצופה מנטפליקס, מגיעות כמה תפניות, הגורמות לנו לזקוף מבט כמו גונתר בזמן שהוא מקבל את ארוחת הבוקר שלו (צלי מעושן אם תהיתם). בתחילת הפרק, נחשף הסיפור האמיתי, האפל והמטריד מאוד שמאחורי פני הכלב.
מעבר לכך שגונת'ר המקורי הוא בכלל בן אדם – בנה של הרוזנת שהתאבד, ובסדרה נטען שאהבתה לבן עברה לאהבתה לכלב. חברו הטוב, הקריפי והמוזר של גונת'ר הבן אדם – מאורציו, הוא זה שמונה לבא כוחו של הכלב. הוא שולט ביד רמה ב"מפעל גונת'ר", מגייס עובדים על פי גחמותיו ואף מעיד שהוא בכלל שונא כלבים. אם כבר להשתלט על ירושה – עדיף שתהיה של כלב, לא? מארוציו גם גייס להקה בת 5 צעירים יפים שתפקידם ליהנות מהחיים הטובים בוילה יחד עם גונת'ר, ולשיר עבורו שירים. הטרלול הולך ומסלים.
הסדרה הזו, שגם ככה קשה לצפייה בגלל תכניה, נעשתה בצורה מאוד מסורבלת. כשמדובר בסיפור כה רחב, הבחירה לספר אותו בדרך אסוציאטיבית ולא לינארית פוגעת בניסיון הנואש של הצופה להבין מה הוא רואה. דמויות צצות, סיפורים מתנגשים, והרבה שוטים של גונת'ר שלא מוסיפים להבנה, לאור העובדה שהוא נראה בדיוק אותו דבר כמו שאר הגונת'רים שמדברים עליהם. בלי לפגוע כמובן.
אך למרות ש"המיליונים של גונת'ר" מרגישה כמו ליקוק אימתני ודביק של רועה גרמני בפנים, היא מעלה שאלות נוקבות שכדאי לנו לשאול את עצמנו בשנת 2023. האם כבר הגענו לשלב בו חיות מחמד וילדים הם היינו הך מבחינת זה שמגדל אותם? האם בזכות הרשתות החברתיות, בני אדם יכולים להעריץ בעל חיים רק בגלל שהוא עשיר? והאם זה שמדובר בנושא כל כך מסוקר ומתוקשר, עד כדי יצירה טלוויזיונית תיעודית, היא סימן לכך שנטפליקס השתגעה, או שדווקא השיגעון הוא שלנו?
