שבוע מאז מתקפת הרחפנים על המפעל לייצור טילים של משמרות המהפכה באספהאן, והתעלומה בעיצומה. ה"וול סטריט ג'ורנל" אומנם ציטט גורמי מודיעין אמריקניים שאמרו לעיתון כי ישראל היא שעומדת מאחרי הפעולה, אבל לא סיפקו שום עדות מסייעת, ובאיראן יתקשו כנראה למצוא הוכחות. בדיקות פורנזיות לא יועילו במיוחד. על פי הפרסומים בתקשורת הזרה, שאריות של הרחפנים מאתר הפיצוץ מראות שמדובר ברחפנים מתוצרת סין, שאפשר לרכוש ברשת. אבל גם זה לא משנה הרבה. אשמתו של האויב הציוני היא נתון שלא זקוק להוכחות, ומה שבאמת חשוב לאיראנים הוא לנסות לאתר את משתפי הפעולה מבפנים. השבוע הם הודיעו על מעצרם של שבעה חשודים, ויש לכך משמעות מעבר למקרה עצמו. הצטברות המקרים שבהם האתרים הרגישים ביותר של תוכנית הגרעין האיראנית ואתרים לייצור נשק הפכו למטרה, יוצרת לחץ כבד על צמרת משמרות המהפכה וארגוני המודיעין האיראניים. וכשמודדים את האפקט המצטבר של התקיפות הללו, הערך המוסף שלהן, מעבר לפגיעה עצמה, הוא הסדקים שהן מעוררות בצמרת האיראנית.
זו כמובן איננה המתקפה הראשונה על מתקנים צבאיים רגישים בתוך איראן, המיוחסת לישראל. הניו־יורק טיימס דיווח השבוע כי הרחפנים שתקפו את האתר באספהאן היו מל"טים מתאבדים מסוג קוַודקופטר, רחפנים בעלי ארבעה מדחפים המסוגלים לשאת מטען נפץ משמעותי. השימוש בקוודקופטרים למשימות מסוג זה כבר נחשב סימן היכר של פעילות ישראלית. בעבר יוחסו לישראל תקיפות מסוג זה. הראשונה, בקיץ 2019, על מפעל לדיוק טילים של חיזבאללה בלב שכונת מגורים בביירות. בהמשך הותקפו בדרך זו מתקני ייצור צנטריפוגות להעשרת אורניום בעיר כאראג'.
בסתיו שעבר אף דווח על מתקפה בהשתתפות שישה קוודקופטרים מתאבדים על המפעל המרכזי לייצור מל"טים בעיר כרמאנשאה. באותה תקיפה נהרסו כנראה מאות מל"טים איראניים. בדיעבד, הראשונים שצריכים להודות למי שעשה את הפעולה הזו הם האוקראינים, שנתונים מאז פרוץ המלחמה למתקפה מתמשכת של רחפנים שאיראן מוכרת לרוסיה. כעת מתווספת לרשימה גם מתקפת הקוודקופטרים על המתקן הצבאי בלב אספהאן, העיר השלישית בגודלה באיראן. מתקפה שצולמה והועלתה לרשת בזמן אמת.
איתות מוושינגטון
אספהאן, הבירה ההיסטורית והתרבותית של איראן, שוכנת במרחק 350 קילומטר מטהרן, ויש לה אופי וסגנון חיים שונה. אנשיה מרשים לעצמם להתלבש באופן קליל וצבעוני יותר. בזמן התקיפה, שהתרחשה סמוך לשעה אחת־עשרה בלילה, העיר עדיין שקקה חיים, והחדשות עברו ברשת במהירות עצומה. גורם אירופי שעומד בקשר עם מתנגדי משטר באיראן סיפר השבוע כי קיבל דיווח על התקיפה כמעט בזמן אמת משני פעילים פוליטיים מהארגון לשחרור חבל אהוואז. אותם פעילים ידעו לומר גם כי המתקפה הייתה רחבה הרבה יותר, וכללה שני בסיסים נוספים של משמרות המהפכה באספהאן, ואתרים נוספים בערים חמדאן, טבריז ובהרי אל־בורז, לא רחוק מטהרן. בסך הכול בין 7 ל־13 אתרים.
נראה שהמתקפה נועדה לזעזע את משמרות המהפכה ואת הצמרת הפוליטית בטהרן, ולייצר תחושה כי הם "שקופים" מבחינה מודיעינית ומבצעית. עם זאת, קשה לדעת אם אכן מדובר במתקפות מכוונות או באירועים עצמאיים שהתרחשו במקביל. במקרה של שריפת הענק שפרצה במתקן לייצור דלק למכוניות בעיר טבריז, למשל, לא לגמרי ברור אם מדובר בפעולת חבלה או בשריפה על רקע תעשייתי.
למתקפת הקוודקופטרים באספהאן יש משמעות גם מבחינת העיתוי. היא התרחשה ימים ספורים לאחר תרגיל צבאי משותף ורחב היקף של ארה"ב וישראל, וביקורים עוקבים בישראל של ראש הסי־איי־איי ויליאם ברנס ושל שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן. התרגיל, שקיבל את השם Juniper Talk, דימה תקיפת עומק באיראן בהשתתפות 6,400 איש מן הצד האמריקני. במהלכו תורגלו תקיפת מטרות ומשימות מורכבות, בשילוב מערכות תקשורת ופיקוד ושליטה משותפות. רק כדי לקבל מושג על היקף התרגיל ומורכבותו, נציין שהשתתפו בו מאות מטוסים מסוגים שונים, בהם מטוסי חמקן ומפציצים כבדים מסוג B-52 סטרטופורטרס, מטוסי ביון, נושאת מטוסים, ספינות טילים וצוללת אחת של חיל הים הישראלי. זהו אולי האיתות הברור ביותר עד כה לאיראן שמתקפה צבאית נמצאת לגמרי על סדר היום הצבאי המשותף של וושינגטון וירושלים.
יתרה מכך: מתקפת הקוודקופטרים מתרחשת במקביל להצטברות אדירה של לחצים מבית ומחוץ על המשטר בטהרן. איראן של חורף 2023 איננה איראן של סתיו 2022. מחאת החג'אב שפרצה בספטמבר האחרון זעזעה את החברה האיראנית מן היסוד, ויצרה סדקים ניכרים בצמרת המשטר. בחודשים האחרונים מלווה את ההפגנות באיראן התחושה שמחסום הפחד הוסר, וכי דור ה־Z האיראני לא ישוב עוד להיות כנוע כקודמיו. דרכי הטיפול בהתקוממות העממית יצרו מתחים קשים בצמרת האיראנית, בין המצדדים ביד קשה ובעונשי מוות למפגינים ובין מי שתומכים בהתרה מסוימת של הרסן. הוויכוח הזה חצה גבולות לאחרונה והתגלגל ישירות גם לעבר הארגונים האחראים למודיעין ולאכיפת החוק ברפובליקה האסלאמית. הדבר יצר אווירה של חשדות פנימיים ופרנויה בצמרת המשטר, וחששות גוברים מריגול ומחשיפת סודותיה הכמוסים של טהרן. מתקפת המל"טים האחרונה מגבירה את תחושתם של בכירי המשטר כי הם חשופים לעיניהם של אויביהם המרים ביותר. כבר עתה דווח כי ועדה פרלמנטרית תבדוק מה התרחש בתקיפה באספהאן, ותחפש את האחראים למחדל.
כפי שכתבנו כאן לפני שבועיים, זהו גם ההקשר שבו צריך לראות את הוצאתו להורג של סגן שר ההגנה האיראני לשעבר עלי רזא אכברי, שנחשד בריגול לטובת בריטניה. על פי מקורות איראניים ההחלטה הייתה פועל יוצא של הלך הרוחות והלחצים בצמרת האיראנית. הוא מגלם בתוכו לא רק את תחושת הפרנויה, אלא גם את המאבק הנוכחי בין שמרנים למתונים בצמרת האיראנית.
לפי מקורות כורדיים, הרחפנים הוברחו לתוך איראן מפורקים לחלקים, הורכבו מחדש באיראן ותופעלו על ידי אנשים שישראל מאמנת. הוכחות אין, אבל בטהרן מאמינים למודל הזה
הוצאתו להורג של אכברי – שהיה בעל אזרחות כפולה, איראנית ובריטית – גרמה לזעזוע עמוק בבריטניה. לונדון הגדירה את המעשה "ברברי", הטילה סנקציות על התובע הכללי של טהרן והשיבה את שגרירה משם. בריטניה, נכון לעכשיו, שוקלת לא רק את המשך תמיכתה בהסכם הגרעין, אלא פועלת לייצר את התשתית המשפטית להגדרת משמרות המהפכה ארגון טרור. נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, כבר אמרה כי היא תומכת ברעיון. באיראן מבינים כעת כי באירופה, שבמשך שנים התנדנדה בחוסר החלטיות כלפיה, יש שינוי אווירה של ממש, בעיקר בגלל המחאה הפנימית ברפובליקה. גם בקרב מי שתמכו בחזרה להסכם הגרעין האיראני ובסוג של פשרה עם טהרן, יש כעת הרבה פחות סובלנות להתנהלות המשטר כלפי המפגינים ולרמיסת זכויות האדם.
זו לא רק המחאה באיראן שגורמת לאירופים להציג קשיחות מסוג חדש. המלחמה באוקראינה, והצטרפות איראן לסוג של ברית אסטרטגית עם רוסיה נגד אוקראינה, גורמת לאירופים לפתח עמוד שדרה, שעד לא מכבר היה נראה שהוא כלל לא מצוי בדי־אן־איי של האיחוד. במשך שנים התאמצה מדינת ישראל לגרום לאירופים לגלות את הקשיחות הנדרשת מול איראן בעניין הסכם הגרעין. כעת, כשנראה שההסכם אולי עבר מן העולם, מגלות לפתע מדינות האיחוד שיש בהן מה שנדרש כדי לעמוד מול משחקי הכוח האיראניים. האמריקנים מצידם כבר הבהירו שמבחינתם הסכם הגרעין אינו על הפרק. עם זאת, נראה שהעניין רחוק מלהיות סגור. הקטארים ממשיכים בניסיונות התיווך שלהם בין טהרן לבית הלבן, והערוץ הזה עדיין פתוח.
המרד הכורדי
סימן השאלה הגדול מגיע מכיוון אחר, שמילת המפתח שלו היא הכורדים. מחאת החג'אב לא הייתה באה לעולם אלמלא מותה האכזרי של מהסה אמיני בידי השלטונות האיראניים. מוות מיותר, שהרעיד לבבות באיראן ובעולם כולו, של אישה צעירה ממוצא כורדי שסיימה את חייה באופן טרגי משום שהחג'אב לא כיסה כראוי את שער ראשה. ההפגנות ששטפו את איראן החלו באזורים שבהם חי המיעוט הכורדי־איראני, ומשם התפשטו לרחבי איראן. במידה רבה, הקרדיט על מחאת החג'אב מגיע להם. בטהרן מבינים היטב את הזרמים התת־קרקעיים הללו, ובחודשים האחרונים היו עסוקים בדיכוי מתקדם באזורים הכורדיים. ההתפתחות האחרונה היא מעצרים של אנשי דת כורדים, מה שעשוי לעורר בהמשך מחאה סונית של מיעוטים החיים באיראן, מחוזיסטן ועד בלוצ'יסטן, נגד השיעה השלטת באיראן.
מקורות כורדיים העריכו השבוע כי המתקפה על המתקן הצבאי באספהאן היא חלק מתבנית עבודה באיראן שחוזרת על עצמה. ישראל, לטענתם, מאמנת אזרחים איראנים מחוץ למדינה, במדינות שכנות כמו אזרבייג'ן. לטענתם, הרחפנים ששימשו בתקיפה הוברחו לתוך איראן מפורקים לחלקים, הורכבו מחדש באיראן ותופעלו על ידי אותם אנשים שישראל מאמנת. הוכחות אין אבל הלוגיקה ברורה, ובטהרן מאמינים למודל הזה. הפרנויה עובדת חזק. במיוחד מאז החשיפה של אתר איראן אינטרנשיונל לפני כמה חודשים, שלפיה אזרח איראני בשם מנסור רסולי, חבר כנופיה להלבנת כספים שעבד בעבור משמרות המהפכה ותכנן לבצע התנקשות בשגריר ישראל לשעבר בטורקיה, נחטף ונחקר על ידי המוסד או שלוחיו בתוך שטח איראן. החקירה, שצולמה בווידאו, פורסמה באתר איראן אינטרנשיונל והביכה קשות את הממסד המודיעיני האיראני.
למבוכה הזו מתווספת כעת מבוכה רבתי נוספת של מתקפת רחפנים על מתקן צבאי בלב ליבה של העיר השלישית בגודלה במדינה. האם האיום הצבאי, לצד הסדקים המתרחבים בצמרת, הוא המתכון בדרך לשינוי?
