ההודעה החריגה של ראש השב"כ רונן בר במוצאי שבת, באה בעקבות יממה עמוסה בהסתה. קצינים בכירים לשעבר מפיצים פוסטים מלאי שנאה וקוראים לרצח פוליטי ועו"ד מרשה לעצמו לעמוד על הבמה בכנס ולהכריז על מרד באמצעות שימוש בנשק חם. בהודעה נאמר כי ישנה עלייה בהיקף ובחומרה של ההתבטאויות נגד ראש הממשלה והשרים ובהם אף קריאה לנקוט במעשים פיזיים נגדם, ולכן: "תנקט מדיניות של אפס סובלנות של מערכת אכיפת החוק כלפי מי שיסית לאלימות או יקרא לפגיעה באישי ונבחרי ציבור וכן כלפי מי שיקרא לפגיעה במפגינים. זכות ההפגנה והמחאה הינה זכות חוקית וחשובה במדינה דמוקרטית, ובצידה נכון להבהיר כי קריאות לפגיעה ולאלימות הן מחוץ לשיח הלגיטימי”.
השאלה הגדולה היא למה בשב"כ בחרו להוציא הודעה לתקשורת ולא לעצור את המסיתים? סביר להניח שאם ההסתה הפרועה הייתה מגיעה מפיו של אזרח מן השורה שהיה משתמש ברשתות החברתיות, הוא כבר היה מוצא עצמו מאחורי סורג ובריח או לפחות בתוך חדר חקירה. זו ששלחה כדור לראש הממשלה בנט מצאה עצמה נעה בין חדרי חקירות, לתא מאסר, לאולם בית המשפט ולהארכת מעצר. תושבת לוד, שהביעה את זעמה לאוזלת היד של המשטרה בטיפול בפשיעה ברחוב והציפה את תחושת הפחד שלה, נקראה שלוש פעמים לחדרי חקירות והוזהרה. כמה זמן לוקח לעו"ד או טייס לשעבר להגיע לחדר חקירה? כנראה שאת התשובה לכך נדע בימים הקרובים.
נקודת האור היחידה בסיפור המזעזע של ההסתה מפיו של הטייס המעוטר היא זה הגינוי מקיר לקיר, גם משמאל וגם מימין. יחד עם עו"ד דוד חודק, השניים הפכו את המחאה לכזו שגם מי שמסכים איתה לא יכול להזדהות עימה.
עם זאת היכולת של משטרת ישראל לנטר באופן מלא את ההסתה ברשתות הוא מוגבלת ומי שבאמת אחראי על פי חוק על שמירה ואבטחת חייהם של סמלי שלטון זה השב"כ. עם כל הכבוד, שיחת טלפון למפכ"ל או הודעה לתקשורת זו לא הדרך לעצור הסתה. מעצר וחקירה עמוקה הכוללת הזהרה, בדיוק כמו שמבצעים לפעילי טרור, זו הדרך.
אבל בשב"כ עושים הכול כדי לברוח ממגע עם אזרחים, אלא אם כן מדובר באוכלוסייה ספציפית כמו נערי גבעות, שזוכים כמובן ליחס אחר. מאז רצח רבין נדמה שאף אחד לא הפיק לקחים. אזרח ישראלי משתמש בהסתה פרועה ומעז להוציא מפיו את המילים "דין רודף" וקורא באופן ברור לרצח פוליטי. יש כאן עילה ברורה למעצר ולהגשת כתב אישום. במקרים כאלה גם הפרקליטות חייבת להיכנס לתמונה אבל גם בפרקליטות למדו מהשב"כ ורק הוציאו הודעה לתקשורת ואיימו להגיש כתב אישום. כשאדם קורא לרצח פוליטי צריך לטפל בו באפס סלחנות ולא בהודעות לתקשורת.
