יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

יערה שילה

מומחית לגיל הרך, מרצה במכללת אפרתה וממייסדי קואליציית 'חינוך מלידה'. חברת סיעת התעוררות בירושלים

כל עוד אין פיקוח: אנחנו משחקים בילדינו רולטה רוסית

השינוי החברתי כבר התרחש: ב־84 אחוזים ממשקי הבית בישראל הנשים עובדות. היעד הבא הוא הבטחת התפתחות תקינה של הילדים במסגרות הגיל הרך

לנוכח הדיווחים על פעוטות שנפגעו במסגרות הגיל הרך, או על פעוטות ש"פשוט" יצאו בלי השגחה אל מחוץ לגבולות המעון, יש תחושה קשה שמערך החינוך וההשגחה מלידה עד גיל שלוש בישראל פועל כמו רולטה רוסית. האם הנפגע הבא יהיה הילד שלכם, של החברים, האחים, השכנים שלכם?

כולנו רוצים את החינוך הטוב ביותר לילדינו. חשוב לנו שהמטפלות יאהבו אותם, ויטפלו בהם במסירות ובאהבה. חשוב לנו שהגננת תשחק איתם בשמחה ושהמורה תחכים אותם. אולם איך אפשר לדרוש את הטיפול הבסיסי ליקירנו אם במערך הגיל הרך יש מטפלת אחת שאמורה לטפל בשישה תינוקות בו זמנית? לא מדובר רק בהיעדר יחס חם לתינוק הרך, דבר חמור גם כך, אלא בסכנת חיים ממשית ליקר לנו מכול.

צילום: תומר נוברג, פלאש 90
הפגנה נגד אי פיקוח על מעונות לגיל הרך. צילום: תומר נוברג, פלאש 90

המפתח לשינוי המצב הוא קודם כול שינוי תודעתי. המטרה שלשמה הוקמו המעונות הייתה לאפשר לאמהות לצאת לעבודה. אם המטרה היא לאפשר לאם לעבוד, אז ככל שמורידים את העלויות באמצעות תקנים ירודים וכוח אדם שלא עבר הכשרה, כך יקטן התשלום של ההורים. מכיוון שהמוקד הוא מציאת פתרון לאם העובדת, המעון נתפס "בייבי סיטר", ולא מקום שבו צריך להעסיק אדם מקצועי שאמור לא רק לשמור על הילדים אלא אף לפתח אותם מבחינה קוגניטיבית.

השינוי החברתי כבר התרחש. ב־84 אחוזים ממשקי הבית בישראל הנשים עובדות. לאחר שהמטרה הושגה, צריך לעבור ליעד הבא: התאמת המסגרות לצרכים הנדרשים להתפתחות תקינה של הילדים מהלידה ועד גיל שלוש. ברגע שהמבט יתמקד בהתפתחות הילד יובן למה אין די במה שנעשה. רק אז המערכת תוכל לעבור את השינוי הנדרש. חובה על המדינה לדאוג לרווחתו ולחינוכו של הילד, השקעה שתיתן את פירותיה בטווח הארוך, כשילדים אלו יגיעו לבגרות.

במגזר הערבי שיעור הנשים העובדות עדיין נמוך, וגם מספר המעונות קטן ביחס למספרם בחברה היהודית. שם צריך לפעול קודם כול לבניית מעונות יום, שיאפשרו את הגדלת תעסוקת האמהות.

איכות מסגרות הגיל הרך בישראל היא מהנמוכות במדינות ה־OECD. בדיקה של משרד הכלכלה ודו"ח מבקר המדינה מעידים שהתקנים במערך הגיל הרך בישראל מציגים בפועל יותר ילדים מהתקן שנקבע במשרד הרווחה. בתחום הפיקוח וההסדרה של מסגרות החינוך לגיל הרך מדינת ישראל כלל לא הצטרפה למגמה במדינות המפותחות, המחילות חובת רישוי ופיקוח על כל מי שעוסק בגיל הרך. בשוק הפרטי של המסגרות לגיל הרך מתקיים בישראל מערב פרוע, מערך שאינו מפוקח כלל.

הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, שיזמו ח"כ יעקב מרגי וח"כ ד"ר יפעת שאשא־ביטון, ניצבת לפתחה של הכנסת ומחכה להכרעת ועדת השרים לעניני חקיקה. מטרתו של החוק לסדר את השוק הפרוץ בתחום הגיל הרך, ולקבוע קריטריונים כוללניים להפעלת מעונות יום לפעוטות, לרישוי ולפיקוח עליהם לטובת הגנה על שלומם, התפתחותם, בריאותם, עתידם וכבודם של הילדים של כולנו השוהים במעונות יום. המשמעות ברורה: כל יום שהפיקוח אינו קבוע בחוק הוא יום שבו אנחנו משחקים ברולטה רוסית בילדים שלנו.

יערה שילה היא רכזת תוכנית מנהלות מעונות במכללת אפרתה ופעילה בקואליציית "חינוך מלידה"

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.