במסגרת דיון בוועדת הכספים היום הביע יו"ר הועדה ח"כ משה גפני ביקורת על מדיניות רשות מקרקעי ישראל. לדבריו, "…יש כאן בעיית יסוד שמכוננת את מצוקת הישראלים שבגלל ספסרות הקרקע של רשות מקרקעי ישראל בקרקע הלאום הופכים לעבדים למשכנתאות ענק מעל מיליון עד 2 מיליון שקלים לזוג צעיר. אלה חיי עבדות!!!… בימי בן גוריון קלטו מעל מיליון עולים שקיבלו קורת גב במחיר שווה לכל נפש כי המדינה הבינה את חובתה השתמשה נכון בקרקע הלאום ולא מילאה את כיסי האוצר. והדיכוי הזה מופעל רק על יהודים…".
למעלה מתשעים אחוז מקרקעות מדינת ישראל מנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל (היתר הוא קרקעה פרטית), דבר שלכאורה היה צריך לאפשר לכל אזרח בישראל לזכות לקורת גג במחיר סביר. לא זאת בלבד, אלא שאף זכות האדם לדיור הינה זכות בסיסית כחלק מכבוד האדם, דבר שאף הוכר בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.
בסעיף 2א(1) לחוק שבה מוגדרים תפקידי רשות מקרקעי ישראל נקבע כי על הרשות להקצות קרקעות "למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי…". למרות שהחוק מחייב את רשות מקרקעי ישראל להקצות קרקע למטרות שצוינו, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות מכרזים, כלי שגורם באופן ישיר לעליית מחירי הדיור.
בעוד שבשנים 2018-2020 הכנסות רשות מקרקעי ישראל עמדו על כ-12 מיליארד שקלים לשנה בגין שיווק מקרקעין, הרי שבשנת 2021 זינקה הכנסת רשות מקרקעי ישראל לסכום של למעלה מ-31 מיליארד ש"ח ובשנת 2022 ההכנסה הזו עוד צפויה לגדול לכדי 36 מיליארד שקלים.
רשות מקרקעי ישראל הפכה להיות משאב כספי ופרה חולבת בעידוד האוצר וזאת באמצעות מדיניות מכוונת על חשבון מדיניות שאף מוגדרת כאמור בחוק רשות מקרקעי ישראל, לתת משמעות כלכלית להקצאת מקרקעין לחסרי דיור ולזכאי דיור ציבורי.
רשות מקרקעי ישראל יודעת לקבל החלטות מקלות וכך נענתה מועצת מקרקעי ישראל לקריאה להעדיף במתן הנחות בקרקע למשרתי כוחות הביטחון, קרי מי ששירת שנתיים ומעלה בצה"ל, שירות בתי הסוהר ומשמר הגבול. ההנחה שאושרה היא דרמטית ועומדת על 10% מערך הקרקע, אלא שההנחה הזו חלה רק בקרב ערבים, דרוזים וצ'רקסים, תוך הדרת יוצאי צבא יהודים.
התוצאה המוזרה היא שצעיר ערבי, או דרוזי המשרת בשירות בתי הסוהר, או שירת לפחות שנתיים וחצי בצבא זכאי להנחה של 90% ממחיר הקרקע, אך צעיר יהודי או זכאי חוק השבות ששירת שירות מלא, זוכה להנחות דלות שהולכות ונשחקות. כך למשל זוג צעיר ברהט שעומד בתנאי ההחלטה זכאי למגרש בסכום אפסי של עשרת אלפי שקלים, בעוד זוג צעיר בוגרי כוחות הביטחון ישלמו בגלאון 2 מיליון ש"ח על הקרקע.
כשהממשלה רוצה לסייע, היא יודעת לעשות זאת בהחלטות מיוחדות של מועצת מקרקעי ישראל או בתיקון סעיפי מיסוי מתאימים, היא רק צריכה לקבוע מדיניות ולהנחות את גורמי הביצוע לבצעם. מחירי הדיור אינם גזרת גורל והם מושפעים לחלוטין מהחלטות מדיניות ממשלתית שכן כ-65% ויותר ממחיר הדירה כולל את מרכיב הקרקע ותשלומי מיסים.
ההכבדה על זוגות צעירים במרכיב המגורים מוסיפה על הכבדות שקיימות ממילא על כל זוג צעיר שנדרש לשלם עבור גני הילדים, חוגים, שיעורי עזר ופעילויות נוספות כך שהכסף הפנוי העומד לרשותם הולך ונשחק.
סעיף נוסף (2ג) במטרות רשות מקרקעי ישראל קובע כי בכל שנה יקבעו יעדים לשיווק יחידות דיור לדיור בהישג יד והממשלה, או ועדת שרים מטעמה תקבע עד יום 31 למרץ בכל שנה יעד מזערי לביצוע. זה שנים שהממשלות מדברות בתקשורת, אך מדיניות אמיתית של הורדת המחיר לזכאי דיור אינה מיושמת הלכה למעשה.
דיור אינו תכנית ריאליטי והביזיון של תכנית להגרלת בית חייבת להיפסק לאלתר ובמקומה יש להעניק הנחה במחיר הקרקע לזכאים לכך ולאפשר לכל אחד לבחור את המקום שבו הוא יכול ורוצה לגור ולא לכפות עליו תכניות שגם יוצרות לרבים תקוות שווא וגם לא מביאות לתוצאה הרצויה, שכן מחירי הדיור ממשיכים לטפס מעלה.
הציבור נאנק תחת נטל המשכנתאות והמצב רק הולך ומחריף לאור עליית הריבית על המשכנתאות. בועת הנדל"ן עלולה להתפוצץ בכל רגע ועל הממשלה לקבל החלטות מיידיות בהן יש להעניק הנחה משמעותית לכל חסר דיור במרכיב הקרקע והמיסוי.
נדרשת מדיניות דחופה למימוש מדיניות. די לדיבורים, זה הזמן למעשים.
עו"ד דודו קוכמן משמש מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי
