בשנים האחרונות חלה עליה של מאות אחוזים בכמות המרשמים למשככי כאבים מסוג אופיואידים שנרשמים בישראל. לפי דו״ח ה-OECD, ישראל מובילה בשיעור העלייה בצריכת משככי כאבים. בארה"ב למשל מדובר במכה קשה שגרמה ללמעלה מחצי מיליון מתים ב-20 השנים האחרונות, אך גם בארץ מדובר בתופעה מדאיגה שהולכת וצוברת תאוצה.
תרופות אלה היו בעבר ניתנות למטופלים במסגרת מרפאות כאב ורופאים מומחים לתחום, אולם כיום הן ניתנות גם ובעיקר על ידי רופאי משפחה. כתוצאה מכך מטופלים רבים מקבלים תרופות בעלי פוטנציאל התמכרותי גבוה וללא הדרכה מתאימה כיצד להימנע ממצבי תלות. יתרה מכך, ומשכבר התפתחה תלות, לא כל הרופאים הינם בעלי כלים וידע מתאימים להדריך את המטופל כיצד לנהוג ולהיכן לפנות על מנת לטפל בתלות שהתפתחה.
בשנים האחרונות אף התפתחה בישראל תופעה של שוק שחור – סחר לא חוקי בתרופות הללו וגם בזיופים שלהן ולמעשה ניתן להשיגם כיום ברחוב או באפליקציות שמשמות לסחר בסמים די בקלות לכל דורש. כמו לכל התמכרות, גם כאן יש אנשים שרואים בשוק זה הזדמנות ״לעשות כסף״. נטילה של התרופות הללו הינה ממכרת גם כאשר הן ניתנות במרשם רופא וקל וחומר כאשר הן ניטלות ללא הכוונה ולא בדרך הנטילה המיועדת.
תופעת ההתמכרות למשככי כאבים הולכת וגדלה וברוב המקרים אנשים בכלל לא מבינים שזו הסיטואציה. כרגע עושה רושם שאין באמת אחראי לדבר הזה, שאין מי שישים לזה תמרור עצור. לרוב קשה מאוד למטופל או למשפחתו להבין או להודות שהוא מכור, מאחר ופעל לפי הנחיות הרופא. יחד עם זאת, כאשר יש שינוי התנהגותי וכל דאגותיו של המטופל סובבות סביב נושא נטילת משככי הכאבים, ולאו דווקא בקשר ישיר להפחתת כאב, כאן כבר מבינים שיש בעיה.
באגודה לבריאות הציבור נלחמים ועושים לילות כימים כדי לטפל בהתמכרות לתרופות מרשם, הן במסגרת המרכזים שלהם לטיפול בהתמכרויות הפזורים ברחבי הארץ והן בסניפים שנפתחו במיוחד לצורך כך בתוך קופות החולים לטיפול בנושא זה. אנו דואגים במסגרת האגודה למענה בגישה המותאמת לאוכלוסייה ובניסיון הרב וההכשרה המוקפדת של הצוותים בנושא.
מרכזים אלה מאפשרים הענקת טיפול מקצועי נטול סטיגמה ושיפוטיות שבמקרים רבים מהווים חסם לטיפול. אחוזי ההצלחה גבוהים במיוחד ואנחנו רואים אנשים שאחרי שנים של התמכרות לתרופות מרשם פשוט נגמלים ומקבלים את חייהם בחזרה וזו בעצם המטרה שלנו.
על פי מחקרים, עולה תמונה לפיה כ-30% מהמטופלים הנוטלים משככי כאבים אופיואידים למשך תקופה של כ-6 שבועות ומעלה, מפתחים תלות בהם.
השימוש במשככי כאבים חייב להיות מוגבל ועל המשתמשים הפוטנציאלים או המשתמשים בהווה להבין את ההשלכות של טיפול ממושך במשככי כאבים שעלול להוביל להתמכרות. אנשים שמכורים למשככי כאבים צורכים אותם בתדירות גבוהה, במינונים עולים ולא בהכרח לצורך הפחתת כאב. מכורים משתמשים במשככי כאבים לא רק להקלה על כאב אלא גם כדי להקל על תופעות משנה כגון מצבי רוח ודיכאון שנבעו מאותו כאב. אדם כזה ירצה לקחת עוד ועוד כדורים על מנת לשפר את מצב רוחו ויראה במשככי הכאבים כפתרון תמידי, זמין ופשוט שיסייע לו במצבו.
במטרה לעורר מודעות לנושא החשוב הזה, הקמנו באגודה לבריאות הציבור בשיתוף חברת ד"ר פישר תערוכה חדשה בשם "מכאב לתקווה" לקידום המודעות לתופעת ההתמכרות למשככי כאבים. בעת האחרונה כבר הוכח שהשימוש באומנות במקומות מרפא מסייע לתהליך השיקום של החולה, תורם לו ולבני משפחתו בעת ההחלמה והופך את בתי החולים ואת מרפאות השיקום לאתרי תצוגה פעילים, המועילים גם לנרפאים וגם לצוותי העבודה הפועלים במקום. בנוסף, אנשים רבים שמצויים בתהליכי החלמה פונים להתנסות ראשונה בחייהם ביצירה ויזואלית, שעם הזמן הופכת לחלק מחייהם ובאמצעותה הם מתמודדים עם קשייהם.
