בהצבעה חגיגית, ערב ט"ו בשבט, אישרה השבוע ממשלת ישראל פה אחד את הקמתו של יישוב חדש במועצה האזורית שדות־נגב. חנון, שם זמני, שיוקם ממזרח לקיבוץ סעד, אמור להכיל בשיאו 500 משפחות, ולעבות את המועצה המונה קרוב ל־12 אלף תושבים ב־16 יישובים.
החלטת הממשלה השבוע סיימה תהליך ארוך שנמשך קרוב לתשע שנים. את רעיון הקמת היישוב הגה ראש המועצה תמיר עידאן כבר בשנת 2014, מיד לאחר מבצע צוק איתן. "השיח באותם ימים היה איך להשאיר את התושבים באזור", מזכיר השבוע עידאן, "לא חשבנו אז שיבואו תושבים מהמרכז". בנובמבר 2020 התקבלה החלטת הממשלה הראשונה. שנה לאחר מכן, בתקופת ממשלת בנט־לפיד, קיבל היישוב את המלצת הוועדה המחוזית ואת אישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אך למרות דחיפה מצד שרת הפנים דאז איילת שקד, התהליך נתקע בגלל התנגדויות. הירוקים התנגדו כצפוי להקמת יישוב חדש, במשרד האוצר טענו שהדרך הנכונה היא להרחיב יישובים קיימים, ובשלב מסוים הגיעה בלימה גם מצד היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, שלא אפשרה לאשר הקמת יישוב חדש בזמן ממשלת מעבר.
אהרן לביא, שובה: "ביישוב החדש יגורו משפחות מאזור המרכז, אף שעשרות משפחות ממתינות פה למעלה מעשר שנים לבנות בהרחבות של המושבים"
בין המתנגדים להקמת חנון היה גם ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר, העיר השכנה למועצת שדות־נגב. זוהר טען שהיישוב החדש יציב תחרות לא הוגנת לנתיבות, שסובלת לדבריו מזליגת אוכלוסייה חזקה אל היישובים הכפריים המקיפים אותה. "תושבים מבוססים יעדיפו מגרשי 'בנה ביתך' גדולים ביישוב חדש סמוך לנתיבות", כתב לפני שנה לוועדה במנהל התכנון, אך טענתו נדחתה.
אגב, הטיעון של זוהר היה קצת מוזר, כיוון שהוא עצמו טען ממש באותה תקופה שנתיבות זקוקה לשטחים נוספים בעקבות בנייתן של אלפי יחידות דיור, המקרבות את אוכלוסיית העיר ל־45 אלף תושבים. כל מי שמבקר בנתיבות בשנים האחרונות רואה תנופת בנייה מרשימה, הכוללת גם בתים צמודי קרקע. התחזיות של זוהר מדברות על 100 אלף תושבים בנתיבות, ולא נראה שיישוב קהילתי אחד שיוקם בסמוך יפגע בהתפתחותה. בשדות־נגב טענו שההתנגדות של זוהר להקמת חנון הייתה למעשה פעולת תגמול להתנגדותה של המועצה להעביר לנתיבות מאות דונמים משטחה. בסופו של דבר הוחלט שהשטחים במחלוקת יועברו משדות־נגב לנתיבות, וגם הקמת חנון אושרה.
אבל גם בקרב תושבי שדות־נגב לא כולם חגגו השבוע את ההחלטה על הקמת חנון. אהרן אריאל לביא, תושב המושב שובה, טוען שהקמת היישוב החדש משמשת כתרגיל הסחה מהתמודדות עם בעיות העומק של האזור. "מי שיזכה לגור ביישוב החדש יהיו משפחות מאזור המרכז שרוצות לגור בדרום, אבל במקביל יש פה עשרות משפחות שגרות בשכירות במושבים הקיימים, וממתינות כבר למעלה מעשר שנים לבנות בית בהרחבות של המושבים".
כדוגמה לטענתו מציג לביא את סיפורו של המושב שבו הוא מתגורר. לפני 13 שנים הוא הצטרף עם משפחתו במסגרת גרעין משימתי למושב שובה. שבע משפחות עלו לקרקע, ותוך שלושה חודשים מספרן גדל ל־20 משפחות, עם כ־100 משפחות ברשימת ההמתנה. חלק מהמשפחות הללו הקימו גרעין נוסף, במושב יושיביה הסמוך, וגרעין נוסף הוקם במקביל במושב שוקדה. הוא עצמו זכה לבנות בית קבע, אבל רוב המשפחות בגרעין חיות בשכירות מכיוון שאין יותר אפשרויות לרכישה או בנייה במושב, ומחירי השכירות עולים משנה לשנה. לדבריו, כבר הקיץ עתידות כמה משפחות לעזוב את האזור. מדובר בעיקר במשפחות הצעירות יותר, אלו שילדיהן היו אמורים להיכנס לגנים ולבתי הספר. החשש של לביא הוא שמסגרות החינוך במושבים ייסגרו ככל שהאוכלוסייה תתבגר ותזדקן.
את האצבע המאשימה הוא מפנה קודם כול לראשי הוועדים של המושבים, שלדבריו בולמים את ההרחבות מתוך אינטרס כלכלי שמחירי הקרקע ימשיכו לעלות. גם כשהם משחררים מגרשים לבנייה, הם שומרים אחוז גבוה מתוכם לבני המושב, ובמכירת המגרשים האחרים אינם נותנים עדיפות לשוכרים במושב. לביא מאשים גם את הרשויות, מהמועצה האזורית ועד למשרדי הממשלה, שאינן כופות על ראשי הוועדים לקדם את ההרחבות. "ועדי המושבים הם בעלי הבית של אלפי דונמים של אדמות מדינה", הוא טוען. "אם המדינה הייתה רוצה, יש לה את הכלים לפתור את הבעיה ולשחרר אלפי יחידות דיור בהרחבות בכל המדינה. יש פה אינטרס לאומי ליישוב הנגב, אבל מדובר בסוגיה מורכבת ומסובכת שלאף אחד משרי השיכון, האוצר והפנים בעשורים האחרונים לא היה חשק להיכנס אליה".
מזכיר הוועד של שובה, יצחק חדד, אומר בתגובה לדבריו של לביא שבעוד כחצי שנה ישווקו 80 מגרשים במושב, ולהערכתו חלקם ישווקו לבנים ממשיכים וחלקם לשוכרים ולאנשים מבחוץ.
חמאס כועס
ראש מועצת שדות־נגב תמיר עידאן דוחה את הטענות של לביא. "זו ברכה שמשפחות צעירות הגיעו מבחוץ ונכנסו למושבים. יש 1,200 מגרשים, בשלבים שונים של שיווק, בהרחבות של כל המושבים במועצה, כולל בשובה. עם זאת, המדינה מאפשרת לאגודות החקלאיות של המושבים לבחור מי יגור אצלן בהרחבות, ומטבע הדברים הן נותנות עדיפות לבנים ממשיכים. אני כמועצה לא יכול לאלץ את האגודות למכור מגרשים למשפחות שהגיעו בשנים האחרונות ושוכרות בתים במושבים. בהחלטת ממשלה לאזור עוטף עזה שנכתבת בימים אלו, ביקשנו להכניס ליישובי העוטף הסכם גג כמו שנעשה בערים הגדולות, שבמסגרתו יובטח לאגודות של המושבים שאם הן יוציאו מגרשים לתושבים מבחוץ, המדינה תפצה אותן בתשתיות".
נוכח הביקורת על אגודות המושבים, עידאן מבקש להזכיר את זכויותיהן. "אומרים לי תסגור לאגודות את הברז. באגודות גרים אנשים שהקימו את המדינה. סבא וסבתא שלי, חברי אגודה שנפטרו לפני כשנה, באו לפה לבוץ. אני לא אסגור לאנשים האלה את הברז רק כדי שייתנו מגרש למישהו. אני כן חושב שצריכים לשווק מגרשים החוצה, ושהמדינה צריכה לבחון איך לעשות את זה בצורה מסודרת, אבל אני לא מקבל טענה של כל אחד שגר פה שנתיים בשכירות ודורש מגרש. הרי מי שגר בתל־אביב שנתיים לא דורש מחולדאי שימכור לו מגרש".
עידאן מעריך שבתוך שנתיים כבר יצאו מגרשים לשיווק ביישוב החדש, ועד אז גם יוכרע איך הוא ייקרא. הוא מספר בסיפוק שחמאס פרסם השבוע הודעה שהקמת היישוב החדש בעוטף עזה היא הסלמה נוספת של הכיבוש. "זה אומר שאנחנו מבחינתנו עשינו את העבודה".
