לפני שנים, בעיצומו של שירות מילואים, מצאתי את עצמי יום אחד לפנות ערב בעמדת תצפית גבוהה לא רחוק מצומת דרכים בלב השומרון. בעודי מתבונן בנוף ובכביש המתפתל בין ההרים, הבנתי לחרדתי כי בתוך שניות ספורות עומדת להתרחש לנגד עיניי תאונת דרכים בין שתי משאיות, ואין לאל ידי לעשות דבר. התאונה אכן אירעה, וזיכרונה החקוק בי היטב גורם לי להתבוננות מבועתת במיוחד בהתנגשות הממשמשת ובאה בזירה הציבורית סביב הרפורמה המשפטית.
חלקה הראשון של הרפורמה צפוי לעבור בשבוע הקרוב לשלב החקיקה. זהו החלק העוסק בדרך בחירת השופטים, ובשריון חוקי היסוד מפני ביקורת שיפוטית. לאחר ההצבעה בקריאה הראשונה יימשכו מן הסתם הדיונים, ואולי אף ניסיונות הפשרה. אך מה יקרה אם הפרק הזה של הרפורמה אכן יאושר תוך שבועות ספורים ככתבו וכלשונו בקריאה שנייה ושלישית? אז, ללא ספק, יוגשו לבג"ץ כמה עתירות בטענה שהרפורמה פסולה, מנוגדת לזכויות יסוד ופוגעת ב"עקרונות השיטה", ודינה להתבטל.
כיצד ינהגו השופטים? הם לא צפויים להרים ידיים ולהניח לרפורמה להיכנס לתוקף בלי מאבק משפטי מצידם. די היה לשמוע את נאומי הנשיאה חיות לאחרונה כדי להבין שבית המשפט מגויס במלואו למאבק ברפורמה. הסיכוי שיתאפק ולא ינסה לבלום את הרפורמה בכלים שעומדים לרשותו, לפי תפיסתו, קלוש.
מה שהשופטים יעשו, ככל הנראה מיד, הוא להוציא צו ביניים שימנע את כניסתה של החקיקה החדשה לתוקף. המושג "צו ביניים" נגד כניסתו של חוק לתוקף נשמע לכם מופרך? אין מדובר בתקדים. בעבר כבר מנע בג"ץ את כניסתו לתוקף של חוק ההסדרה במשך כמעט שלוש שנים באמצעות צו ביניים, עד שהביא לבסוף לביטולו.
כאן מדובר אומנם בחוק יסוד, אך ההגדרה הזאת כבר מזמן אינה מפריעה לשופטים לפעול. בעבר אותת בג"ץ יותר מפעם אחת שאין לו עכבה לבטל חוק יסוד, כך שהוצאת צו ביניים נגד חוק כזה ודאי לא תהיה בעיה. המחסומים הפסיכולוגיים הוסרו מזמן. התאונה המשטרית הגדולה, התנגשות חזיתית בין בית המשפט לכנסת, עומדת להתרחש לעינינו בקרוב ממש. מצד אחד כנסת שמעוניינת להגביל את בית המשפט, ומצד שני בית משפט שמנסה לעקר את הכוח של בית המחוקקים.
מוקדם לחזות כעת כיצד תסתיים התאונה. האם מיליוני אזרחים יצאו לרחובות? לצד מי יתייצבו רשויות המדינהת? מה יעלה בגורל הכנסת ובית המשפט בסיום האירוע? לא צריך להיות נביאים כדי להבין ששום דבר טוב לא יצא מכך למדינת ישראל. המשטר הישראלי, שיציבותו התערערה ממילא בשנים האחרונות, יספוג מהלומה אדירה, המרקם החברתי יינזק קשות, ואפילו העוצמה הכלכלית והצבאית של ישראל עלולה להתערער.
על אף הבהוב הסכנה שבפתח, כל הצדדים ממשיכים לשעוט לעבר התאונה. בשמאל ובקרב תומכי מערכת המשפט ממשיכים להתנהל כאילו הבוחר הישראלי לא אמר את דברו, ומסרבים אפילו להכיר בבעייתיות המצב הקיים, קל וחומר להסכים לרפורמה לתיקונו. מנגד, גם בימין ובקרב תומכי הרפורמה לא מסתמנת נכונות להידברות על נושאי הליבה שלה. בקושי אפשר לראות נכונות לתיקונים קוסמטיים. התאונה הקשה עומדת להתרחש בתוך זמן קצר ממש מול עינינו, וספק אם יש מי שמסוגל לבלום אותה.
