בשבועות האחרונים אני מדבר הרבה עם מתנגדי רפורמה. וב-95% מהמקרים רובם מסכימים די מהר שאולי צריך רפורמה, "אבל החרדים".
האנשים שמתנגדים לרפורמה לא מפחדים ממנה כמו שהם מפחדים מהשתלטות של החרדים על הציבוריות הישראלית. באופן אירוני, ההבדלים בין החרדים למתנגדי הרפורמה לא כאלה גדולים: גם לחרדים ולמנגנון הדתי של מדינת ישראל יש מעמד די דומה לזה של מערכת המשפט, מנגנון שכופה על הרוב ערכים שקשורים למיעוט (החרדים הם בינתיים מיעוט).
בחלק מהציבור החילוני יש לשופטים מעמד דומה לזה שיש לרבנים במגזר הדתי, ולמערכת המשפט יש מעמד כמעט דתי ויותר מאשר רציונלי. המתנגדים לרפורמות הם ציבור שמרני שחרד משינויים במוקד הכוח שלו בדיוק כמו הציבור החרדי. בשביל החילונים בג"צ ומערכת המשפט הם הבלם בפני חקיקה דתית והתערבות גוברת והולכת של פוליטיקאים חרדים בחייהם (וצריך לומר ביושר שהפוליטיקאים החרדים עושים הרבה כדי להצדיק את החשש הזה).
מתוך החשש הזה החילונים מתייחסים לבג"ץ כאל ה"צ'יט" שלהם, בג"ץ הוא הקלף המנצח ששומר עליהם מפני כפייה של החרדים. המשמעות של היחס הזה לבג"צ הוא בעייתי כי הוא הופך את בג"ץ למכשיר שמאיין את זכות הבחירה של המצביע החרדי או המתנחלי, או הימני.
למרות ההבנה לליבם של מתנגדי הרפורמה ולמרות הסכנה הפוטנציאלית של חקיקה דתית, אסור לנו לחיות בדמוקרטיה שבה אנחנו בעצם שוללים את זכות הבחירה מציבורים. נכון שדמוקרטיה היא לא רק שלטון העם, אבל זה בהחלט הבסיס עליה היא אמורה להיות בנויה. נכון שדמוקרטיה היא גם הגנה על זכויות המיעוט, אבל היא לא יכולה להיות בשום פנים ואופן להיות שם קוד למנגנון שליטה של מיעוט על רוב. one man one vote.
כמו שאני לא רוצה כפייה של ערכי מיעוט דתיים על החיים שלי, אני לא רוצה גם כפייה של ערכי מיעוט אנטי ציוניים על החיים שלי וזה לא גורם לי לתמוך בניטרול של זכות הבחירה של המיעוט האנטי ציוני (למעט במקרה של הסתה לאלימות כפי שכבר קיים בחוק יסוד הכנסת, ממנו בג"צ כל כך אוהב להתעלם כשזה נוח).
אז מה נעשה עם החרדים שמתרבים, לא הולכים לצבא, לא משתתפים מספיק בכלכלה ושרוצים עוד אחרי כל זה להתערב לנו בחיים? וואלה לא יודע. יש כל מיני רעיונות. אולי התצורה הנוכחית של מדינת הרווחה הישראלית היא המנגנון שמעודד גדילה של מגזרים שלא נושאים בנטל הביטחון והכלכלה של ישראל באופן שווה. אולי במקום לשים את כל המשקל בשמירה על בג"צ תוך פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית ויצירת פילוג עמוק בעם, נשים את המשקל שלנו על טיפול בזה?
גם אם זה הכיוון וגם אם לא, מתנגדי הרפורמה צריכים להפנים שה"פלסטר" של בג"צ לא יחזיק מעמד לאורך זמן. החרדים לא ילכו לשום מקום ואלא אם יש כוונה לשלול מהם את זכות ההצבעה – גם המפלגות שלהם לא הולכות לשום מקום.
הפחד מהחרדים הוא כל כך גדול בקרב חלקים נרחבים מה"מרכז", שהם מוכנים להפקיר את מוקד הכוח הנגדי שלהם לגורמים שמידת המחויבות שלהם לרעיונות הציונים והלאומיים מוטלת בספק משמעותי. ולא רק במערכת המשפט, גם בפוליטיקה. הם מעדיפים את רע"מ ובל"ד על ש"ס ויהדות התורה. וזה לא הגיע משום מקום, גם לחרדים יש אחריות לכך שזה המצב העגום אליו הגענו.
אותם אנשים שעכשיו כל כך מפחדים מהחרדים, האם הם היו מפחדים מהם באותה מידה אם היו הולכים לממשלה עם לפיד וגנץ? התשובה היא לא. כי אז (לתפיסתם) היו זורקים להם את הכמה מיליארדים שלהם, מריצים איזה כמה תוכניות "שוויון בנטל" שיקריות וכמובן שומרים על ה"צ'יט" – בג"צ.
אבל זה לא פותר את הבעיה. זה סתם למשוך זמן. בג"צ התחיל את הבלאגן הפוליטי שאנחנו נמצאים בו כרגע, כשהחליט להתערב בענייני הממשלה ולפסול את מתווה הגיוס של שקד. והנה כמה שנים (ומערכות בחירות) מאוחר יותר, אנחנו בלי שוויון בנטל ועם ממשלה שהחליטה להתערב בענייני בג"צ.
המודל הזה יחזור על עצמו שוב ושוב, בחריפות הולכת וגוברת אם נמשיך במסלול שבו אנחנו נמצאים כעת, של רשות שופטת ש"שייכת" למחנה פוליטי אחד. הדמוגרפיה לא תשתנה כל עוד מערכת הרווחה בנויה כדי לשמר את המגמות הקיימות שלה: גדילה של הקבוצות שלא נושאות בנטל ביחס לאלו שכן. החיכוך רק ילך ויקצין לאורך זמן ופוטנציאל האלימות והנזק של שינויים – יגדל.
