בקמפיין רשת בשם 'walk away' שנתקלתי בו בשבוע שעבר צפיתי בסרטון של בחור אמריקני שמסביר למה היה ליברלי עד לא מזמן ולמה הוא נוטש את העולם הזה. הביקורת שלו בסרטון מופנית כלפי השמאל האמריקני וכלפי המפלגה הדמוקרטית. וכך הוא אומר: "בעברי הייתי ליברל. הרגשתי שאני שייך לשבט שערכיו תואמים את שלי. אני נגד שנאה, גזענות ודחיקה לשוליים על רקע נטייה מינית. בעת האחרונה גיליתי שהשמאל הליברלי נגוע בחוסר סובלנות, חוסר גמישות, חוסר היגיון, ניזון ממידע לקוי, צבוע, בור, ולעיתים נוקט רטוריקה פשיסטית.
"הליברליות נכלאה בידי אותם המאפיינים שהשמאל הליברלי מתיימר להילחם נגדם: המתנגדים לגזענות שונאים ומשליכים באופן גורף את כל בעיות החברה על כל האנשים בעלי צבע עור לבן. התמיכה בשוויון מגדרי הפכה לכלי לשנאה כלפי גברים וגבריות. המאבק בעד זכויות להט"בים הופך לדמוניזציה של הנורמטיביות. בדרך להשיג את המטרות משתמשים בבריונות להשתיק ולתקוף כל מי שמעז להשמיע קול אחר".
בהמשך, הביקורת של כוכב הסרטון מושמעת כלפי המפלגה הדמוקרטית. הוא מאשים אותה בחלוקה של אנשים לקבוצות, וחלוקה של הקבוצות למחנות של קורבנות מצד אחד ומדכאים מצד אחר.
"אם אתה לא לבן, אתה להט"בי, אישה או מהגר. המפלגה הדמוקרטית רוצה שתדע שאתה קורבן בתוך מערכת שפועלת נגדך ונגזר עליך להישאר כזה. ששום עבודה קשה לא תאפשר לך להתגבר על הקורבנות שלך או על זכויות היתר של אלה שמסביבך. אם אתה שייך למיעוט באמריקה, בתקשורת לא רוצים שתגלה את השקר הזה לעולם. אז הם מפציצים בסיפורים המחזקים את הנרטיב שאתה בסיכון, שלא תוכל להצליח. הם מתמרנים את החשדות שלך באומרם שאתה מקופח, משולל כוח ובר החלפה. הם יאמרו לך שאתה צריך אותם ואז לא יעשו דבר בעבורך. הליברליות השתנתה ולכן אני עוזב".
לא יודעת מי הדובר, ומה כוחו של קמפיין 'walk away', אבל עליית טראמפ והאמירות שלו בהחלט עשויות לסמן את מות הליברליות.
לפני שבוע חשף הממשל האמריקני כי מאמצע אפריל עד סוף מאי הופרדו כאלפיים ילדים מהגרים מהוריהם או ממלווה בגיר אחר שאיתו חצו את הגבול. מספר זה גדול באופן ניכר ממספר מקרי ההפרדה שדווחו בעבר. במסגרת מלחמתו בהסתננות הבלתי חוקית לארה"ב החליט ממשל טראמפ שכל מי שנתפס חוצה את הגבול שלא כחוק, יעמוד לדין. מכיוון שאת הילדים אי אפשר להעמיד לדין, ההורים מועברים לטיפול רשויות החוק, ואילו הילדים נשלחים למתקנים נפרדים.
מדיניות ההפרדה של ממשל טראמפ מזעזעת את העולם ואת אמריקה וסופגת גינויים מקיר אל קיר. בתגובה לדברים אמר טראמפ "ארה"ב לא תהפוך למחנה פליטים. מדינה ללא גבולות היא לא מדינה. ההגירה היא כישלון של הדמוקרטים. המצב נורא, ונפתור אותו רק אם הם יתייצבו לשולחן המשא ומתן קן לדון בהגירה".
סוגיית ההגירה עומדת גם במרכז המשבר הפוליטי הפוקד את גרמניה המתמודדת עם קליטתם של יותר ממיליון מהגרים ומאיימת להפיל את הקואליציה בהנהגת מרקל.
שר הפנים הורסט זהופר המתמודד בבוואריה מול מפלגת הימין 'אלטרנטיבה לגרמניה' דורש שהממשלה תחמיר את מדיניות ההגירה שלה כלפי מהגרים ומאיים להורות למשטרת הגבולות לא לאפשר החל מיום שני הקרוב כניסת מבקשי מקלט שאין להם תעודות בתוקף.
אפשר לתקוף את טראמפ על האמצעים שבחר לנקוט נגד המהגרים, ועם זה, אי אפשר להתעלם מכך שסוגיית המהגרים הפכה להיות אחת הסוגיות העיקריות שמעסיקות היום את העולם המערבי.
גם מי שתומך בערכים ליברליים צריך לארגן מחדש את עולם הערכים שלו כשהערכים הופכים להיות חרב הדוקרת את האוחזים בה. העולם מסביב מתחיל להבין שגם הליברליות צריכה גבולות. אצלנו בארץ קצת פחות.
עודף הליברליות כבר פוגע בתושבי דרום תל־אביב בשם הצורך להגן על זכויות המסתננים החיים בקרבם. בפברואר החליטה מזכירות התנועה הקיבוצית לפעול בצורה ממוסדת למען המסתננים, ולהיערך לקראת קליטתם למגורים ועבודה בקיבוצים. ממש בזמן האחרון הצביעו בקיבוץ בית־העמק נגד קליטת מסתננים. בקיבוץ צרעה הסכימו לקלוט שישה מסתננים לחצי שנה עם אפשרות להארכה לשנה.
ליברליות טובה כשעומדת לרשותך הזכות לבחור מי יגור לידך, לסנן מסתננים, לצאת להפגנות נגד הגירוש שלהם ולתמוך בהישארות שלהם בדרום תל־אביב בלי להתייחס למצוקות של תושבי השכונות.
הצביעות כאן והיא לא מתביישת, היא זקופה. בשל כך, לא מן הנמנע שתנועת 'walk away' תתפוס תאוצה ותגיע גם אלינו.
