בימים האחרונים פרסמה התקשורת האיראנית קריקטורה אנטישמית, שהראתה את נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב עם אף "יהודי" ענק לצידו של ראש הממשלה נתניהו. זו הייתה התקרית האחרונה בסדרה של מתקפות איראניות בחודשים האחרונים נגד אזרבייג'ן, כאשר המתיחות בין שתי המדינות הגיעה אל שיאה עם פתיחת שגרירות אזרבייג'ן בתל אביב.
רפאל נביזדה, פעיל אזרבייג'ני וסטודנט ללימודי ביטחון ודיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב, טוען כי איראן מהווה איום על אזרבייג'ן כבר זמן רב. לדבריו, משרד הפנים ושירות הביטחון של אזרבייג'ן עצרו בחודשים האחרונים רשת מרגלים איראנית שאספה מידע חיוני על מתקנים ביטחוניים וציוד צבאי באזרבייג'ן, וכן הפיצה דיסאינפורמציה ופרופגנדה של המחתרת הפרו-איראנית השיעית "הוזייניון" שמפעילות באזרבייג'ן משמרות המהפכה.
נביזדה אומר כי "מעצר רשת הריגול בא בתגובה למתקפת הטרור על שגרירות אזרבייג'ן בטהרן בינואר השנה, שאורגנה ללא ספק על ידי ממשלת איראן. התוקף, חמוש בקלצ'ניקוב, חדר לבניין השגרירות ורצח את ראש מערך האבטחה. מאבטח נוסף נפצע קשה בעת ההתמודדות עם המחבל.
למעשה, זו לא תופעה חדשה, כי החיכוך בין איראן ואזרבייג'ן עבר הסלמה משמעותית מאז שחרור חבל נגורנו-קרבאך בשנת 2020, כאשר אזרבייג'ן השתלטה על מלוא אורכו של הגבול עם הרפובליקה האסלאמית של איראן. בתגובה ערכה איראן מספר תרגילים צבאיים ליד הגבול, ובאוקטובר 2021 גברה המתיחות בין שתי המדינות עוד יותר, כאשר טהרן טענה שאזרבייג'ן מסרה למשלחת צבאית ישראלית את השליטה בחלק מגבולה עם איראן.
בתחילת 2022 אמר בכיר בממשל ביידן לעיתון "פוריין פוליסי" כי ישראל קיבלה רשות להשתמש בארבעה בסיסי חיל אוויר נטושים של אזרבייג'ן מהעידן הסובייטי הסמוכים לגבול עם איראן. העיתון ציטט שלושה דיפלומטים ואנשי מודיעין שטענו כי ישראל מתעתדת להשתמש בבסיסים לנחיתת מטוסיה אחרי התקפה על הכורים הגרעיניים האיראנים, או כדי להמריא מאותם בסיסים למשימות תקיפה באיראן. איש מודיעין אמריקאי בכיר טען כי אינו מאמין שיש הסכם חתום בין ישראל לאזרבייג'ן על השימוש בשדות התעופה, "אבל אין לי ספק: אם מטוסים ישראליים ירצו לנחות בבסיסים אזרבייג'נים אחרי התקיפה, יאפשרו להם".
הממשל בבאקו הכחיש בכל תוקף את הפרסום ואת ההאשמות האירניות.
נביזדה ציין כי מעצרם של הסוכנים האיראנים בא כתגובה ליחס שלטונות איראן כלפי אזרבייג'ן, אחרי שחבר פרלמנט איראני טען כי לא היה מניע טרור מאחורי הפיגוע בשגרירות בטהרן, ועל כך שמיד אחרי התקיפה הודיע משרד המידע של איראן כי המדינות השכנות לאיראן צריכות "להיזהר ביחסיהן עם המשטר הציוני". לדעתו, מאז שהיחסים עם איראן התדרדרו, החליטו באזרבייג'ן שאין טעם להמשיך לשמור על גישה מאופקת לשכנתם התוקפנית, "ורב הסיכויים כי שירותי הביטחון האזרבייג'נים יחשפו כבר בשבועות הקרובים עוד רשת ריגול פרו-איראנית שקיומה היה ידוע להם, אך באקו העדיפה עד היום לשמור על פרופיל נמוך כלפיה כדי לא להחריף את הסכסוך עם טהרן".
נביזדה מסכם: "התקפת הטרור על השגרירות תסכלה את אזרבייג'ן, מה שתרם באופן משמעותי לרטוריקה אנטי-איראנית ברשתות החברתיות. באזרבייג'ן לא מאמינים שאיראן תנהל חקירה שקופה של האירוע, ואם היחסים ימשיכו להתדרדר יש אפילו לצפות להוצאות להורג של מרגלים איראניים באזרבייג'ן בשבועות הקרובים. איראן גם האשימה את אזרבייג'ן במתקפת המל"טים על המתקן הביטחוני שלה באיספהאן בסוף ינואר השנה, לכן הסלמה נוספת תהיה כנראה בלתי נמנעת. בו-זמנית, למרות הטרור האיראני והאיומים מטהרן, היחסים בין אזרבייג'ן לישראל מתרחבים יותר ויותר".
מערכת הביטחון הישראלית היא אחת מספקיות הנשק העיקריות לאזרבייג'ן מזה 20 שנה. ב-2018 ביקר הרמטכ"ל האזרבייג'ני לראשונה בישראל ונפגש עם הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט ועם קצינים בכירים בצה"ל. ישראל רוכשת קרוב ל-40% של אספקת הנפט השנתית שלה מאזרבייג'ן.
שר התקשורת לשעבר איוב קרא, המקיים קשרים הדוקים עם המשטר בבאקו, אמר לאתר מקור ראשון כי "האיראנים עושים הרבה עכשיו כדי להשפיע על כל האזור. הם מרגישים יותר ויותר שהם מאבדים את ההשפעה שלהם במזרח התיכון ובמזרח אירופה ומבצעים פעולות שונות כדי להשפיע על אזרבייג'ן. אבל אזרבייג'ן, למרות שרוב אוכלוסייתה שיעית, איננה מדינה פרסית ואין בה אייתולות. הם מעריכים זכויות אדם, חירות, וחיים ליברליים. אני שמח שאזרבייג'ן מחזקת כל יום את האופי המערבי שלה ומתנתקת מהפונדמנטליסטים שמנסים להשתלט על כל האזור".
