"האם יכול להיות שהעצמים שהפלתם בשבוע האחרון היו חייזרים, או חפצים מחוץ לכדור הארץ?" שאל אחד הכתבים את מפקד פיקוד ההגנה האווירית והחלל של צפון אמריקה (NORAD). תשובתו הכתה גלים: "קהילת המודיעין היא שצריכה לבדוק, אבל אני לא שולל דבר".
"ארה"ב אינה שוללת אפשרות שהחפצים האחרונים שהופלו הם בעלי מרכיבים חייזריים", דיווחה בהבלטה סוכנות בלומברג. במגזין טיים בחרו בכותרת: "גנרל אמריקני לא שולל שמדובר בעצמים מחוץ לכדור הארץ". הבית הלבן מיהר מצידו להבהיר כי "אין שום קשר בין האירוע לבין חייזרים", ודובר המועצה לביטחון לאומי ג'ון קירבי ביקש להרגיע את האמריקנים: "אין לכם מה לדאוג מחוצנים".
זה היה אחד הרגעים ההזויים בפאניקת העצמים המרחפים שמטרידה את ארה"ב מאז גילויו של בלון הריגול הסיני. העצם הראשון שהתגלה בשמי ארצות הברית היה בלון ריגול סיני בגודל של יותר משלושה אוטובוסים, שריחף מעל מינסוטה – שבה נמצא בסיס של טילים גרעיניים. הבלון התגלה ב־28 בינואר וריחף לאיטו עד 4 בפברואר. ביידן הורה אומנם להפיל אותו, אבל רק כשהבלון היה מעל האוקיינוס ירה מטוס F־22 טיל אחד בבלון והפיל אותו. האמריקנים מיהרו לאסוף את השברים, כדי ללמוד על הטכנולוגיה.
מאז ועד מועד כתיבת שורות אלה הופלו עוד שלושה עצמים: אובייקט בצורת גליל מעל שמי קנדה, אחד בגודל מכונית מעל שמי אלסקה, וחפץ מתומן שהופל מעל ימת יורון. ככל שחלפו הימים התברר שאלה אינם הבלונים הראשונים שהאמריקנים מזהים, ושלמעשה מדובר בתופעה עולמית. דובר על יותר מ־40 בלונים שאותרו מעל מדינות שונות בחמש יבשות בתקופה האחרונה, גם מעל שמי המזרח התיכון.
גליה לביא, המכון למחקרי ביטחון לאומי: "שני הממשלים מעוניינים להרגיע את הרוחות, אבל יש להם לחצים מבית, ולכן שניהם פועלים לפעמים גם בניגוד לאינטרסים שלהם"
"ההערכה היא שבלוני ריגול נוספים של סין הופרחו לעבר דרום אמריקה וגם לאירופה", אמר דובר הפנטגון פט ריידר. אחת המדינות הללו היא שכנתה של סין, שנמצאת בעימות קבוע עימה: טאיוואן. על פי דיווחים שונים, רק בשנה האחרונה זיהה צבא האי עשרות בלונים סיניים שחדרו למרחב האווירי שלהם. "סין משתמשת בבלונים הללו כדי להטריד את המרחב האווירי שלנו. הם שולחים ציוד ריגול מחובר לבלון וגם בלונים מסוגים אחרים, כדי לבחון ולבדוק אותנו", אמר בשיחה עימי וואנג טינג יו, חבר פרלמנט טאיוואני החבר גם בוועדת החוץ והביטחון. לדבריו, "לסין יש יחידה מיוחדת שמפעילה את הבלונים האלה. הפעולות הצבאיות האלה מפירות את הריבונות הבינלאומית, וגם גורמות לפעמים לסגירה של המרחב האווירי. אני חושב שנורמלי והגיוני שכל מדינה תגנה זאת. אסור לסבול התנהגות כזו".
על רקע ציון שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה, הבלון הזה מזכיר לאמריקנים את הנושא המרכזי במדיניות החוץ שלהם לפני העימות בין מוסקבה לקייב: סין. לאחרונה, כך סיפרו לי גורמים אמריקניים, סין שבה לככב. "עד לפני כמה חודשים זה היה 'אוקראינה אוקראינה אוקראינה', היום זה 'אוקראינה אוקראינה סין סין'", תיאר בפניי גורם בממשל. בוושינגטון חשו לאחרונה שההתמקדות שלהם באירופה אפשרה לסין לחמוק מתחת לרדאר. הבלון הבולט החזיר אותה לסדר היום. באופן חריג, בשיאו של קיטוב בין דמוקרטים לרפובליקנים, בית הנבחרים העביר פה אחד החלטה שמגנה את סין על שיגור בלון הריגול, וכינה זאת "הפרה בוטה של הריבונות האמריקנית".
אבל לרבים זה לא מספיק, והם תוהים: מדוע למה לא הייתה תגובה אמריקנית? ליסה מרקובסקי, הסנטורית הרפובליקנית של אלסקה, שהמרחב האווירי של מדינתה היה הראשון שבלון הריגול הסיני נכנס אליו, אמרה: "אני כועסת. אם רוסיה או סין רוצות להגיע לארה"ב, אלסקה היא קו ההגנה הראשון. המסר מהאירוע הזה הוא – יש לסינים חופש פעולה באלסקה, כי אפשרנו להם לשייט מעל האזור בחופשיות". גם הסנטור הדמוקרטי ג'ון טסטר ממונטנה, שבלון הריגול חלף מעל בסיס צבאי בשטח מדינתו, תהה: "האם יש לנו תוכנית תגובה למקרה דומה בעתיד? האם אנחנו עומדים לעשות את זה? אני לא רוצה שבלון ארור יעבור בארצות הברית, כשאנחנו יכולים להפיל אותו לפני שיגיע".
בתשובה לשאלה מדוע הבלון לא הופל מוקדם יותר, הסבירו אנשי ביידן כי לא רצו להפיל אותו מעל שטח מיושב, מחשש שייגרם נזק. "כשאתה עומד להפיל אלפי קילוגרמים של מתכת מהשמיים, אתה רוצה להיות בטוח שזה לא ייפול על בית ספר או כנסייה", אמר רונלד קליין, ששימש עד תחילת השבוע ראש הסגל של הנשיא ביידן. בממשל הסבירו לעיתונאים שהם בוחנים איך להגיב וכיצד לפגוע בצבא הסיני ובחברות פרטיות שמסייעות לתעשיית בלוני הריגול, אבל ניסו גם להרגיע את הרוחות.
"הסינים והרוסים חושבים שבגלל שאנחנו עסוקים במלחמה באוקראינה אנחנו חלשים יותר ופגיעים יותר, ושהם יכולים לנסות אותנו. לכן להערכתי הם החליטו לשלוח את הבלונים האלה דווקא עכשיו", אומרת לי רבקה קופלר, מומחית לענייני ביטחון ולשעבר סוכנת בסוכנות ביון ההגנה של ארה"ב.
שר החוץ האמריקני בלינקן ביטל אומנם ביקור מתוכנן בסין, אבל בוושינגטון – כמו בבייג'ינג – לא רוצים להתסיס יתר על המידה. גליה לביא, סגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל־סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, אומרת כי "הסינים משתדלים להקטין את הנושא הזה. ברור להם שזו סוגיה שעלולה לפגוע ביחסים בין המדינות. 'זה לא משהו צבאי, מדובר בסך הכול בבלון מזג אוויר, מבקשים מארה"ב לשמור על קור רוח', זה המסר מבייג'ינג. אין ספק ששני הממשלים מעוניינים להרגיע את הרוחות, אבל יש לחצים מבית. לביידן יש לחץ מצד הרפובליקנים, הסינים מוטרדים מהכלכלה, ולכן שניהם פועלים לפעמים גם בניגוד לאינטרסים שלהם".
הסינים, אגב, מיהרו לטעון כי ארה"ב היא שמרגלת אחריהם באמצעות בלוני ריגול, וכי יותר מעשרה כאלה שוגרו לכיוונם בשנה האחרונה. הטענות הללו גרמו לדוברת המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב לצייץ: "כל טענה שממשלת ארה"ב מפעילה בלוני מעקב מעל סין היא שקרית".
הבעיה הגדולה, על פי המומחים, היא שקווי התקשורת בין צבא ארצות הברית לצבא סין אינם במיטבם בימים אלה. בשעות שאחרי הפלת הבלון הראשון, לדוגמה, ניסה שר ההגנה האמריקני אוסטין לויד להתקשר לעמיתו הסיני כדי למנוע מתיחות מתמשכת, אך בייג'ינג סירבה לענות וטענה: ארה"ב לא יצרה אווירה מתאימה לדיאלוג. התקרית שצרובה בזיכרון של שני הצדדים היא ההתנגשות ב־2001 בין מטוס ביון אמריקני מסוג Ep-3 ובין מטוס קרב סיני, שאילצה את המטוס האמריקני לבצע נחיתת חירום באי היינן שבשטח סין. 24 אנשי הצוות הוחזקו כמה ימים עד ששוחררו.
"הדאגה שלי היא שתקרית כזאת עלולה להתרחש שוב", אמר לייל מוריס, עמית בכיר במכון למדיניות אסיה. "האווירה הפוליטית היום טעונה בעוינות וחוסר אמון, ואירוע כזה בהחלט עלול להשתבש במהירות. קשה לראות כיצד במהלך משבר פוטנציאלי בטאיוואן יצליחו הצדדים לקדם צעדים שירגיעו את המצב. סביר הרבה יותר שמנהיגים בוושינגטון ובבייג'ינג ירגישו שהם מוכרחים לפעול במהירות ולנקוט פעולה חזקה כדי להגן על עצמם מבחינה פוליטית".
רבים בארה"ב טוענים היום כי מכיוון שהצבאות אינם מצליחים לתקשר, חובה על הנשיא ביידן ואנשי מחלקת המדינה לאתר ערוצים מתאימים לשוחח עם נשיא סין שי ג'ינפינג ועם בכירי הממשל, אם וכאשר יידלק הניצוץ שעלול להצית את המלחמה.
מלחמה היא עניין של זמן
בלונים נכנסו לשימוש כאמצעי ריגול במאה ה־18 – כבר אז הפריחו הצרפתים בלונים לאוויר – והגיעו לשיאם בתקופת המלחמה הקרה. האמריקנים שיגרו עשרות בלונים כאלה מעל שמי ברית המועצות והגוש המזרחי, במסווה של "בלוני מזג אוויר", כדי לאסוף מידע ולהפיץ תעמולה. אחר כך ירדה קרנם; מפתיע שכעת הם מקבלים פופולריות מחודשת.
"החפצים האלה טסו בגבהים שונים, ובכל פעם בדקו מוכנות ואת המקום שבו לממשל ולצבא האמריקני יש עיוורון", אומרת קופלר. "את החפץ הראשון הפילו בגובה של 60 אלף רגל, שזה מעל גובה טיסה של מטוס. אחר כך הם ניסו בגובה שבו טסים מטוסים, וגם הבלון הזה הופל. כך הם בוחנים את מהירות התגובה. המשימה של כלי הטיס האלה היא לא רק ריגול אלא גם בדיקת מוכנות".
האם מה שהסינים למדו יכול לשמש אותם בעת מלחמה?
קופלר: "הסינים יודעים שבעת מלחמה בינם ובין ארה"ב שני הצדדים ישבשו את הלוויינים, ולכן הם מחפשים דרכים נוספות לרגל. כשיהיה עימות יהיו הרבה יותר בלונים כאלה, ואז איך הצבא ידע מה להפיל? ברור לכולם שמלחמה היא עניין של זמן. בארה"ב מעריכים שסין מתכננת לפלוש לטאיוואן בשנים הקרובות".
גם חבר הפרלמנט מטאיוואן חושב שהבלונים הם אמצעי לימוד של הסינים. "הם משתמשים בבלונים האלה כלוויין שעלותו נמוכה. באמצעות ספינות האוויר הללו הסינים מקליטים אותות אלקטרוניים ומצלמים תצלומים שה צריכים", אומר וואנג טינג יו, ומוסיף עוד סיבה. "הם רוצים לגרור את ארה"ב להגיב, כדי ללמוד. אני לא חושב שהסינים רוצים בכוונה שימצאו את הבלון, אבל גם כשארה"ב מצליחה לאתר את הבלונים האלה ועוקבת אחריהם, וכשמטוסי קרב ננעלים עליהם ויורים טיל כדי להפיל אותם – הסינים לומדים לא מעט".
ואולי בכלל לא מדובר בבלון ריגול, והסינים באמת צודקים? "בלון כמו ששוגר אכן אי אפשר שלא לראות, ולכן אולי הסינים לא משקרים. העובדה שהבלון הזה נשלח בעזות מצח פועלת דווקא לטובת הסינים", אומרת גליה לביא. "בייג'ינג יכולה לטעון: באמת חשבתם שנשלח בלון כזה גדול לרגל אחריכם? הרי יש לנו המון מידע שאנחנו משיגים מלוויינים ואמצעי ריגול אחרים. לכן כל האירוע הביזארי הזה מעלה את התהיה אם באמת מדובר בבלון ריגול".
גם אם מדובר בבלון תמים, הוא נועד כנראה לראות איך האמריקנים מגיבים על אירוע כזה.
לביא: "באמת יכול להיות שהם שלחו את הבלון הזה כדי לבדוק איך האמריקנים מגיבים לחדירה כזו למרחב האווירי שלהם, האם הם משביתים תשתיות אזרחיות וכדומה. יש לזה משמעות מודיעינית גדולה. הם גייסו כוחות לעניין הזה, מערכת שלמה טיפלה בבלון הזה. ומה יקרה אם ישלחו מאה בלונים בו זמנית? הבלון עצמו תמים לחלוטין, אבל הוא נועד לבדוק משהו לא תמים בכלל".
עמיחי שטיין הוא כתב התחום המדיני בכאן חדשות
