הרפורמה המשפטית של הימין, אותה מובילים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן, תעשה היום (ב') צעד דרמטי ראשון. שתי הצעות חוק, האחת לתיקון חוק יסוד השפיטה והשנייה לתיקון חוק בתי המשפט, צפויות להיות מאושרות היום בקריאה ראשונה בכנסת, ובכך להכניס את הרפורמה כולה למהלך החקיקה. המסלול בו מחוקקות שתי ההצעות הוא של "הצעה מטעם הוועדה", לאחר שוועדת החוקה של הכנסת אישרה את ההצעות לפני שבוע בדיוק.
למעשה, ההצעות שיעברו היום כוללות שני מהלכים משלימים. שינוי שיטת בחירת השופטים, ושריון מעמדם של חוקי היסוד מפני ביקורת חוקתית. שינוי שיטת בחירת השופטים מפוצל בין שתי הצעות חוק, חוק יסוד השפיטה וחוק בתי המשפט. בחוק יסוד השפיטה יעוגן ההרכב העקרוני של הוועדה לבחירת שופטים ואילו בחוק בתי המשפט מפורטים ההסדרים לצורך הבחירה בפועל. על פי הצעת החוק, בנוסח שיעלה להצבעה היום, תכלול הוועדה תשעה חברים: שר המשפטים שהוא היו"ר ועוד שני שרים, שלושה ח"כים – שניים מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, ושלושה שופטים – נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים בדימוס שימונו בהסכמה בינו ובין שר המשפטים. כדי למנות שופטים לכל הערכאות יהיה צורך ברוב רגיל, ומספר החברים בוועדה הדרוש לבחירה יהיה חמישה מתוך תשעה, כך שבכל מקרה יוכלו שרי הממשלה יחד עם חברי הכנסת של הקואליציה לשלוט שליטה מלאה בבחירה.
המהלך המשלים הוא כמובן שריון חוקי היסוד מפני ביקורת שיפוטית, שכלול בתיקון חוק יסוד השפיטה. מטרת התיקון היא למנוע ביקורת שיפוטית אפילו על שינוי שיטת בחירת השופטים, וכן על כל התיקונים הצפויים בהמשך בחוקי היסוד, כדוגמת פסקת ההתגברות. אולם, גם רוטמן ולוין יודעים היטב שהתיקון איננו מבטיח דבר, משום שנכון לרגע זה אין הוראת חוק מפורשת שנותנת לו עצמו חסינות מפני ביקורת. ממילא, מאחר שהיכולת של המהלך להבטיח לחקיקה חסינות מפני ביקורת – מוגבלת, לכל הצדדים ישנו אינטרס להגיע לפשרה, על מנת להגביל את הסיכון לכך שהם יישארו ללא דבר ביד. זו הסיבה להערכה במערכת הפוליטית ששינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים לא ישרוד באופן הזה את כל הליך החקיקה, ויעבור עוד שינויים בדרך, עד לאישור בקריאה השנייה והשלישית.
עם זאת, ההבנה בכל הצדדים היא ששינוי שיטת בחירת השופטים הוא לב הרפורמה. זו הסיבה שבגללה נבחר הנושא הזה להיות השלב הראשון בהליך החקיקה, ומנגד גם זה שמעורר את ההתנגדות הגדולה ביותר. ההנחה היא ששינוי הרכבו של בית המשפט העליון הוא המפתח לכל, ובלעדיו אף אחד מחלקי הרפורמה האחרים לא ישיג את מטרתו. הדרך היחידה להביא שינוי היא באמצעות הכנסת שופטים בעלי השקפת עולם שמרנית ולאומית, אשר תשתקף הן במזגם השיפוטי והן בהחלטות ופסקי הדין שאותם הם יקבלו. לכן, כל הסכמה שתתקבל תהיה חייבת להיות כזו שמשנה באופן מהותי את המצב הקיים, המעניק יתרון מובנה לבחירה של שופטים בעלי עמדות שמאל והשקפת עולם פרוגרסיבית.
נציין כי בקנה ממתינים עוד חלקים של הרפורמה, שצפויים להגיע לאישור ראשוני במליאה בשבועות הקרובים, ולהיכנס למסלול החקיקה. הראשון בהם הוא פסקת ההתגברות, שתעלה ככל הנראה בקריאה טרומית כבר במהלך השבוע הזה. בהמשך צפויים לעלות להצבעה גם ביטול עילת הסבירות והחוק שיגדיר את חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה כבלתי מחייבות. מאמצי ההידברות נמשכים כל העת, אולם משא ומתן ממשי על תוכנה של הרפורמה טרם נפתח, עקב מחלוקת על התנאים המוקדמים. בעוד באופוזיציה דורשים עצירה מוחלטת של החקיקה כתנאי לכל הידברות, בקואליציה רואים בתנאי זה חוסר תום לב, ומבקשים לקיים את המשא ומתן במקביל להליכי החקיקה בכנסת.
