גם אחרי שפרשת יקבי ברקן הסתיימה לה, בכל זאת נותרנו עם טעם מר בפה.
חשיפתו של אוריה אלקיים מ"כאן 11" כי היקב העביר מתפקידם עובדים ממוצא אתיופי על מנת שלא יבואו במגע יין מטעמי הלכתיים, על פי דרישת בד"ץ "העדה החרדית", מזעזעת. לא רק משום שהיא חושפת שוב את היחס הגזעני המפלה כלפי עולי אתיופיה, אלא בעיקר משום שהיא מייאשת את כל מי שההלכה חשובה בעיניו ומראה כיצד גורמים חרדיים, בשיטות סיציליאניות, הופכים אותה לכלי משחית בידם לערער את יסודות הממלכתיות בישראל, וערכים כמו אחדות העם בארצו ובמדינתו. סליחה על המלים הגדולות, אך כאשר הגורמים הבכירים במשק (ובפוליטיקה) שומעים את צלצול הקופה הרושמת, הם נכנעים שוב ושוב לאותם עסקנים גחמניים.
נתחיל בכך שנאמר כי אין עוררין על כך שזכותו של בד"צ העדה החרדית לקבוע את אמות המידה לכשרות כרצונו וכמיטב הבנתו. איש אינו מטיל ספק בזכותו לקבוע סייגים, הנהגות, איסורים והנחיות לפי שיפוטו. זה המנדט שניתן לו בידי הציבור שמאמין בו ובהשגחתו וכל סטייה מהקווים שקבע תהווה מעילה באמון זה.

איש אינו מטיל ספק גם בזכותה של חברת יקבי ברקן לבחור את אמות המידה להידורי הכשרות שלה. כחברה פרטית, אם היא מחליטה כי כשרות בד"צ העדה החרדית זה מה שהיא צריכה כדי למכור יותר יין, זו זכותה המלאה. אם הנהלתה סבורה כי עליה להיכנע לגחמותיו הגזעניות של אותו בד"צ כיוון שהדבר ישפר את השורה האחרונה במאזן שיוצג בסוף השנה למועצת המנהלים – איש אינו יכול ורשאי למנוע זאת, אם חפצים אנו בשוק חופשי ותחרותי.
הכול נכון וכשר למהדרין אלא שבערב פרסמה החברה תגובה ששמטה את השטיח מתחת לכל שיח הזכויות הנ"ל. מנכ"ל יקבי ברקן הודיע כי העובדים האתיופים יוחזרו לעמדותיהם המקוריות מכיוון שהחברה "נקלעה לסיטואציה פוליטית כזו או אחרת".
ממש רחמנות. החברה "נקלעה". היא לא הזיזה עובדים בגסות תוך רמיסת כבודם האישי והעדתי, היא לא נכנעה למערכת כשרות שערכיה אנטי ציוניים המחנכים לשנאת ישראל. היא "נקלעה".
אז לא הבנו: אם אותם עובדים מהווים בעיה הלכתית, איך זה שבעקבות הסערה ברשתות החברתיות, בתקשורת ובפוליטיקה, הבעיה נעלמה? לפתע הפכו, בין פוסט, ליהודים כשרים הרשאים לנגוע ביין? האם אנו עדים לכלל הלכתי חדש שלפיו פייסבוק דוחה הלכות יין נסך? ואם אין שם בעיה הלכתית אז מדוע המפעל אפשר את האפליה הגזענית הזו כבר קודם? הייתכן שערכים נעלים נדחקו הצידה בגלל ציוצים בטוויטר?
ובד"צ העדה החרדית, האם עתה, בעקבות החזרת הגויים אלה לפס הייצור, יסיר את תעודת הכשרות שלו מיין ברקן? או שמא גילה את האור והבין שהוא הולך להפסיד הרבה כסף אם יתעקש ולפתע ההלכה כבר לא נוקבת את ההר? מאפיה. כבר אמרנו?

אלא שהסיפור כלל אינו היין. זה מתחיל הרבה קודם, במערכת החינוך. החינוך החרדו-אשכנזי הפך לחינוך האשכנזו-גזעני כבר מזמן. תשאלו את אותם הורים ספרדים שבנותיהן, מצטיינות ככל שיהיו, נדחו בבוז מהסמינרים האשכנזים האליטיסטיים, באוסף של תירוצים עלובים של "מנהגים שונים, הלכות שונות, סגנון שפה ושיח שונים" ושאר ירקות. מגיל צעיר מתחנכים ילדי החרדים לגזענות מובנית. אז נכון, העדה החרדית היא יצור אחר, מובדל ומופרש, שאינו לוקח חלק באותה מערכת חינוך, אבל הערכים אותם ערכים והגזענות היא אותה גזענות.
סוגיית יין הנסך היא דיון מעניין שכדאי לקיימו, ואולי בעקבות מקרה זה אכן יקומו כמה רבנים ויניחו על השולחן את מכלול הבעיות שהוא מעורר בחברה הישראלית ובעיקר את השאלה – האם בימינו אכן חילונים הם בבחינת עובדי עבודה זרה ומנסכי יין נסך שמגעם ביין אוסר את שתייתו?
אבל מעבר לכך, מנין לנו שבמקרה שלפנינו מדובר בגזענות ולא ברצון כן ואמיתי לשמור על ההלכה? פשוט מאד. אותם משגיחים שניפצו את הבקבוקים מול עיניהם הנדהמות והנעלבות של העובדים האתיופים שנגעו בהם לא קיימו קודם לכן "בירור יהדות", אלא פעלו על פי הכלל ש"שחור אינו יפה" והכלילו את כולם. 'אתה אתיופי סימן שאתה גוי'. זו ההלכה?! זו היהדות?! אחרי הלבנת הפנים, וסליחה על הביטוי, שגרמו אותם משגיחים לעובדים, יכול להיות שכיהודים שומרי תורה ומצוות, הסיבה היחידה שבגללה לא הפילו את עצמם לכבשן האש היא משום שביקבי ברקן כנראה אין כבשני אש זמינים.
יקבי ברקן, שכבר בעבר הוכיחו כי אין להם עמוד שדרה חזק מי יודע מה כאשר מפעלם נס כבר מזמן מברקן והתמקם בקיבוץ חולדה, נתנו יד לעדה חרדית, אנטי ציונית, שילדיה שורפים את דגלי ישראל, נעריה מכים ועולבים בחיילי צה"ל נוסח עאהד תמימי, מבוגריה מייחלים לנפילתה של המדינה ורבניה משסים את קהלם בכל הערכים המקודשים לנו. אין זה פלא שבעיניי ובעיני רבים, מערכת הכשרות שלה היא מערכת פיגולים.
זו כשרות הבאה בגזענות. כשרות הבאה בשנאה, בהלבנת פנים ובעוד כמה חטאים שהתורה החמירה בהם. בד"צ העדה החרדית הוא אחד הגורמים הראשיים לחילול השם ושנאת הדת. מה ליקבי ברקן ולהם? מלה אחת: כסף. כנראה שלערכים אחרים אין שם משמעות.
למרות התנהלותם המבישה בפרשה, אני לא מאמין בחרם ציבורי על יינות ברקן, שכן חרמות פועלות תמיד כחרב פיפיות. באופן אישי אמנע מכאן ולהבא לשתות יין מתוצרתם, לא בבית ולא במסעדות, ולו רק משום הטעם הרע של היין שהם הותירו בחיכי בימים אלה.