התקיפה בשבת האחרונה (17.2) בסוריה, שיוחסה לישראל בעיתונות הזרה וגם על-ידי סוריה ואיראן, נועדה ככל הנראה לפגוע במחסני נשק סמוך לנמל התעופה בדמשק. במהלך התקיפה נפגע גם מבנה בשכונת סוסא בדמשק (כנראה כתוצאה משיגור כושל של טיל נ"ט סורי) שמהווה, על פי הדיווחים, מפקדה לאנשי הצבא והמודיעין האיראניים בסוריה. שכונה זו מאופיינת בנוכחות איראנית משמעותית לאורך העשורים האחרונים, כאשר בפברואר 2008 חוסל בשכונה מפקד הכוחות הצבאיים של חזבאללה, עימאד מוע'ניה, בפעולה שיוחסה בעיתונות העולמית לישראל ולארצות הברית. השכונה ממוקמת בקרבה לארמון הנשיאות ולשגרירות איראן בדמשק, כך שניתן להבין שמדובר בשכונה המאובטחת והשמורה ביותר בדמשק וככל הנראה גם בסוריה כולה.
ניתן להניח כי מטרת התקיפה הישראלית לכאורה הייתה להעביר שני איתותים מרכזיים לאיראן, לסוריה ולקהילה הבין לאומית. ראשית, ישראל מאותת כי דבר לא השתנה מבחינתה בסוריה, חרף רעש האדמה העוצמתי שפקד את צפון סוריה לפני כשבועיים. לא זאת, אף זאת – ישראל מאותתת כי היא עשויה להעצים את תקיפותיה בסוריה דווקא בשל המצב ההומניטרי במדינה. עקב רעש האדמה, האיראנים החלו להעביר לסוריה ציוד הומניטרי רב במטוסים, ולאחרונה פורסמו דיווחים ועדויות בתקשורת על ניסיון איראני לנצל את המצב לצורך הברחת אמצעי לחימה וציוד צבאי למיליציות השיעיות ולכוחות איראניים בסוריה.
על רקע זאת, "גורם צבאי" התייחס לאחרונה לנושא, בריאיון לעיתון הסעודי "אילאף", ובו הזהיר כי ישראל לא תהסס לתקוף כל משלוח נשק איראני שיגיע לסוריה במסווה של סיוע הומניטרי. הגורם אף הזהיר בפירוש כי "יש בידינו מידע על כוונה איראנית לנצל את המצב הטראגי בסוריה, ולשלוח תחת מסווה של משלוח הומניטרי אמצעי לחימה וציוד עבור חזבאללה […] זה מצב שישראל לא תהיה מוכנה לקבל, ואנחנו ערוכים לתקוף בכל מקום על אדמת סוריה". באותו הריאיון צוין כי ישראל הגבירה את הפיקוח שלה על כל מה שעובר מאיראן לסוריה בימים אלה, ולפי הגורם הישראלי, איראן ניסתה בעבר להחביא אמצעי לחימה במשאיות ירקות ופירות ובשיירות סיוע שונות, אך ישראל תקפה אותן בעת שעברו מעיראק לסוריה.
שנית, אפשר כי התקיפה האחרונה בסוריה משמשת גם כתגובה על התקיפה האיראנית נגד ספינה בבעלות ישראלית במפרץ הפרסי לפני כשבועיים (10.2.23). התקיפה בוצעה נגד מכלית נפט בים הערבי, ככל הנראה באמצעות כטב"מים "מתאבדים" מסוג שהאד-136 – אותם כטב"מים שאיראן העבירה לרוסיה כדי שתשתמש בהם במלחמה באוקראינה. נראה כי התקיפה האיראנית על מכלית הנפט בבעלות ישראלית היא המשך הניסיון האיראני לייצר משוואת הרתעה מול ישראל: על כל פעולה ישראלית נגד איראן, טהראן מתיימרת להגיב בחזרה. בהקשר זה, ניתן להניח כי הפעולה האיראנית בים הערבי הייתה ניסיון להגיב על התקיפה הישראלית לכאורה במפעל התחמושת באיספהאן בחודש ינואר האחרון.
במקביל, ביום שני (20.2.23) חשפה ישראל כי צה"ל כי עצר שני פעילי טרור סוריים שהופעלו במסגרת "תיק הגולן" של חזבאללה, במטרה לאסוף מודיעין על ישראל לצורך תקיפות עתידיות נגדה.
למרות המב"מ – איראן חיה ובועטת בסוריה
חרף הפעולות הצבאיות המתמשכות של ישראל נגד יעדים איראניים בסוריה במסגרת "המערכה שבין המלחמות" (מב"מ), איראן עדיין מבוססת ופועלת צבאית מהמדינה, והקימה מאחזים בייחוד באזור דמשק ובדיר א-זור באזור מזרח סוריה, סמוך בגבול עם עיראק. איראן ממשיכה לנסות ולהתעצם צבאית בסוריה, להקים חזית איראנית נוספת סמוך לגבול עם ישראל, ולהעביר אמצעי לחימה מתקדמים לחיזבאללה בלבנון.
במקביל, איראן פועלת באופן מתמשך גם נגד יעדים אמריקניים, באמצעות מיליציות שיעיות. התקיפות האיראניות מתמקדות בעיקר נגד הבסיס האמריקני בא-תאנף ונגד מתקן הגז הטבעי של חברת קונוקו האמריקנית. כך למשל, בשבוע שעבר (15.2.23) הפיל צבא ארצות הברית מל"ט איראני בצפון-מזרח סוריה, שעסק במשימת ריגול בשמי אחד מבסיסיו במדינה.
בשנה וחצי האחרונות הקפידה ארצות-הברית להימנע מתגובות צבאיות נגד איראן, למעט אירוע חריג באוגוסט 2022 שבו תקפה ארצות-הברית מתקן השייך למשמרות המהפכה של איראן במזרח סוריה, לאחר תקיפת מל"טים איראניים נגד יעדים אמריקניים שבוע לפני כן. בוושינגטון נוקטים בגישה פייסנית ומאופקת מול איראן, מכיוון שממשל ביידן היה ועודנו מעוניין להחזיר את ארצות הברית לשולחן המשא ומתן על הסכם הגרעין, גם אם איראן עושה את כל הפעולות על מנת להרחיק אפשרות כזו – כמו למשל תקיפת יעדים אמריקניים בסוריה, סיוע באמצעי-לחימה למלחמה של רוסיה באוקראינה ודיכוי אכזרי של המחאות הנרחבות נגד המשטר האיראני.
כך, חרף ההתבטאות הנשיא ביידן באשר לכך ש"ההסכם מת" וכי הסיכויים להסכם קלושים, ולמרות שמדינות אירופה מתרחקות עצמן מהסכם הגרעין בשל מדיניות החוץ והפנים של איראן – נראה כי הממשל האמריקני עדיין נחוש להגיע לכדי הסכם, שיהווה עבורו הישג מדיני משמעותי, בראייתו.
מסקנות והמלצות לפעולה
על כל ניסיון איראני לפגוע בה, ישראל חייבת להגיב בתקיפות, ולהמשיך בנחישות במאמץ למנוע מאיראן והמיליציות שלה להתבסס בסוריה באופן שיהפוך את סוריה לחזית פעולה נגדה באמצעות המב"מ באופן קבוע ומתמשך.
על ישראל לנצל את המתיחות הקיימת בין איראן לבין המערב, ובמיוחד עם ארצות הברית, על מנת להגביר את הלחץ הכלכלי והצבאי על איראן בסוריה בעיקר ובזירות אחרות. בהקשר זה, ישראל יכולה להציע לארצות הברית מחוות וסיוע משמעותי יותר לאוקראינה –דרישות שארצות הברית מעלה מול ישראל בשנה האחרונה – בתמורה לצעדים אמריקניים חריפים יותר נגד איראן בסוריה, כולל פעולות מבצעיות משותפות בממד הקינטי ובסב"ר. עם זאת, על ישראל להקפיד במקביל שהסיוע המשמעותי יותר לאוקראינה לא יוביל להתנגשות חזיתית עם רוסיה, השולטת דה-פקטו בשטחי ממשל אסד בסוריה.
באותה נשימה, יש לפעול גם נגד תכנית הגרעין הצבאי של איראן. ישראל צריכה בעת הזו להפעיל לחצים כבדים על מדינות אירופה ועל ארצות הברית – באמצעות קמפיין דיפלומטיה ציבורית ובדיונים הסגורים עם גורמים רשמיים – להשית על איראן עיצומים כלכליים משמעותיים בשל המשך פריצתה לתכנית גרעין צבאית וסירובה לחתום על הסכם גרעין חדש. בהקשר זה, על ישראל בעיקר לדרוש את הפעלת סעיף "סנאפבאק" שיכפה על מועצת הביטחון של האו"ם את אישורם מחדש של העיצומים שבוטלו לאחר החתימה על הסכם הגרעין ב-2015.
בנוסף, והחשוב ביותר, ישראל חייבת לשכנע את ארצות-הברית לחזק את עמדת האפשרות הצבאית נגד איראן – שלדברי הממשל האמריקני, מונחת על השולחן – ולהדגישה ביתר שאת בהתבטאויות ציבוריות של גורמים אמריקניים. כפי שקרה בעבר, רק חבילת עיצומים כלכליים משמעותיים ונרחבים, לצד אפשרות צבאית אמינה וחזקה, הן אלה שיובילו את איראן לחתום על הסכם גרעין טוב ובטוח.
דוקטור עומר דוסטרי הוא חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון" ובתנועת "הביטחוניסטים"
