"אנחנו רוצים שהמכללות בפריפריה ימשכו גם אוכלוסיות חזקות מהמרכז"

זו התקופה היפה בשנה בנגב המערבי. המוני ישראלים מגיעים לאזור בימים אלו, כדי ליהנות ממרבדי הפריחה האדומים. יישובי האזור מצויים בצמיחה דמוגרפית. ובכל זאת, הצעה שמופיעה בטיוטת חוק ההסדרים, בנוגע לשינוי הקריטריונים למלגות לחיילים משוחררים, מדאיגה בימים האחרונים את מנהיגי האזור.

בשמיעה ראשונה, שינוי החוק לקליטת חיילים משוחררים, שמקדמים התאחדות הסטודנטים ומשרד האוצר, נשמע צודק וראוי. עד היום חיילים משוחררים היו זכאים לקבל מלגת לימודים רק אם הם מתגוררים בעצמם בפריפריה הגיאוגרפית, או שלחילופין מקום הלימודים שלהם שוכן בפריפריה, כולל ירושלים. השינוי שעליו מדובר הוא שהמלגה תינתן לסטודנט בהתאם למצבו הסוציו־אקונומי ולא בהתאם למקום מגוריו או מקום לימודיו. שינוי כזה יאפשר לסטודנטים במעמד סוציו־אקונומי נמוך המתגוררים במרכז הארץ, לקבל מלגת לימודים גם אם בחרו ללמוד קרוב למקום מגוריהם, בגוש דן.

השינוי הזה אמור לתקן עיוות נוסף. לפי החוק הקיים, סטודנט מבית מבוסס במרכז הארץ שבחר ללמוד במכללה בפריפריה נהנה גם הוא ממלגת הלימודים של החוק, אף שאינו נזקק לה. עם שינוי החוק, הסטודנט המבוסס לא יוכל לקבל את המלגה משום שהיא תינתן אך ורק לפי מצבם הסוציו־אקונומי של הסטודנטים.

פרופ' ניר קידר, מכללת ספיר: "אנחנו רוצים שהמכללות בפריפריה, מלבד לשרת אוכלוסייה חלשה, ימשכו גם אוכלוסיות חזקות מהמרכז"

אלא שהצעת השינוי מדאיגה כאמור את ראשי המוסדות האקדמיים בפריפריה ואת ראשי הערים. 15 נשיאי מכללות אקדמיות בנגב, בגליל ובירושלים, שלחו השבוע מכתב בנושא לשר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש, ובו הם מזהירים מהחלשת המוסדות האקדמיים שבראשם הם עומדים, ומפגיעה ביכולתם לחזק את הפריפריה.

"אנו תומכים בכוונה לסייע לחיילים משוחררים הבאים משכבות מצוקה, אבל לא מסכימים שהדבר יבוא על חשבון חיזוק הפריפריה הישראלית", הם כותבים. "החוק הנוכחי לא רק מסייע ליוצאי צבא ושירות לאומי, אלא גם מחזק אזורי עדיפות לאומית באמצעות חיזוק המכללות המתוקצבות. מעבר לתרומתן האקדמית החשובה, המכללות הן מנוף מרכזי לצמיחה בפריפריה, ועוגן כלכלי, חברתי ותרבותי לאזור. הן מאפשרות מוביליות חברתית באזור, ומושכות כוחות חזקים כלכלית וחברתית מכל הארץ. מדובר באוכלוסייה איכותית, שללא תמריץ זה לא הייתה מגיעה באותו רצון לפריפריה. בזכות המלגה והלימודים האיכותיים, רבים ממשיכים להתגורר ולעבוד בסמוך למוסדות הלימודים שלהם".

ראשי המכללות מזכירים גם שהתקצוב הציבורי הניתן כיום לסטודנט במכללות הציבוריות הוא כשליש בלבד מהתקצוב לסטודנט באוניברסיטאות, זאת אף שמספר הסטודנטים במכללות הציבוריות עומד על כ־45% מכלל הלומדים במערכת המתוקצבת על ידי ות"ת.

להגדיל במקום להסיט

אחד החתומים על המכתב לשר החינוך הוא פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר, הסמוכה לשדרות. כאלף מתוך 1,500 סטודנטים המצטרפים מדי שנה למכללת ספיר מקבלים כיום את המלגה המדוברת. קידר מזכיר שלא לחינם החוק המדובר מתייחס לאזורי עדיפות לאומית. "לחוק הזה היו שתי מטרות – גם רצון לסייע ליוצאי צבא ושירות לאומי, וגם לקדם את אזורי העדיפות הלאומית. עכשיו אומרים שרוצים לשפר את המטרה של סיוע לסטודנטים, אבל מזניחים את המטרה השנייה של החוק.

"אין לנו בעיה שסטודנט ממשפחה חלשה שגר בלוד או ברמלה יקבל סיוע מהמדינה, בטח כשמדובר בחייל משוחרר או במי שעשה שירות לאומי, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון תקציבים שהמדינה מייעדת לפריפריה. אנחנו אומרים למדינה שבמקום להסיט תקציבים, שתכניס את היד לכיס ותגדיל את התקציב הקיים לטובת סטודנטים ממצב סוציו־אקונומי נמוך, בלי לפגוע במכללות. הכסף לא נכנס אלינו למכללות אלא לסטודנטים, אבל החוק הקיים מחזק את הנגב גם כי הוא דוחף את הצעירים בנגב להשכלה גבוהה, וגם בכך שהוא מעניק מלגה ללימודים במכללה מתוקצבת באזור".

קידר ער לטענה שהחוק הקיים מייצר עיוות כשהוא מעניק מלגה גם לסטודנט מבוסס מהמרכז שלומד בפריפריה. "במשרד האוצר שואלים אותי למה סטודנט מקיסריה או מסביון שלומד בספיר זקוק למלגה. אבל אם מסתכלים על האוכלוסייה שלומדת במכללות הציבוריות בנגב ובגליל, לא מוצאים שם הרבה סטודנטים ממקומות מבוססים אלא בעיקר סטודנטים ממעמד בינוני שבוחרים ללמוד אצלנו, פעמים רבות בגלל המלגה. כך אנחנו מושכים לכאן אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית. הם לומדים פה, גרים פה, וחלקם נשארים לעבוד אחרי שהם מתחתנים וגם בונים בית באזור.

"קשה לתאר את הסצנה הקולינרית ואת ההייטק באזור שדרות ללא מכללת ספיר", מוסיף קידר. "בכל העולם מקובל שאחד ממנועי הצמיחה הוא מוסדות אקדמיים חזקים. אנחנו לא רוצים שהמכללות בפריפריה ישרתו רק אוכלוסייה חלשה. חשובה לנו גם המוביליות החברתית בתוך הפריפריה, וגם משיכה של אוכלוסיות חזקות מהמרכז. הנגב המערבי הוא אחד האזורים הכי צומחים בארץ, וצריך לשמור על זה".

במקביל למכתביהם של ראשי המכללות לשר החינוך, ראשי ערים בפריפריה פנו לשר האוצר בדרישה דומה. ראש עיריית דימונה בני ביטון, המכהן גם כיו"ר פורום ערי הפיתוח וכראש המנהלת לפיתוח הנגב, כתב לסמוטריץ' שהרפורמה המדוברת תגרום נזק לחזון יישוב הנגב והגליל. ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, הזהיר במכתב משלו מהשלכה נוספת של השינוי בחוק. "המשמעות הנלווית וההרסנית של השינוי בחוק תהיה התרוקנות המכללות בפריפריה מצעירים יהודים בוגרי צבא ושירות לאומי", כתב לנקרי. "האיזון הדמוגרפי במוסדות בפריפריה ייפגע וחלקן, אם לא כולן, תהפוכנה למוסדות ערביים".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ער לביקורת ומשיב לה. "ראשית צריך לזכור שהמלגה המדוברת לא משפיעה על לוחמים שמקבלים מלגת 'ממדים ללימודים', שהיא גדולה יותר", הוא אומר. "בנוסף, בדקנו את הנתונים וגילינו שאוכלוסיות חזקות לא מגיעות ללמוד בפריפריה רק בשביל המלגה הזו. אנחנו רוצים להצמיד את המלגה למצב הסוציו־אקונומי של הסטודנט בלי לכבול אותו למכללות בפריפריה. צריך גם לזכור שהמכללות האלו מתומרצות באפיקים אחרים, כמו התשתיות הפיזיות או תמריצים לכוחות הוראה.

"ובכל זאת", מוסיף סמוטריץ', "בעקבות הפנייה של ראשי המכללות אני בודק עכשיו בנייה של נוסחה יותר מדויקת, שבה גם תהיה מלגה לסטודנט ממצב סוציו־אקונומי נמוך ואפשרות ללמוד היכן שהוא רוצה, וגם שימור של המצב הקיים שמי שילמד בפריפריה יקבל מלגה גם אם הוא לא במצב סוציו־אקונומי נמוך. בסוף יש מספר מלגות מצומצם, וסכום מסוים שהשנה אנחנו מגדילים אותו קצת, והמטרה היא לייצר מצב שבו המלגה הזאת תוקצה באופן הכי נכון".