אמרו לנו שתקרת הזכוכית היא שקופה, אבל אני וחברותיי מ"נבחרות", שהתנגשנו בה יותר מדי פעמים, יודעות שהצבע שלה הוא ארגמן. אדום מדמן של כל הנשים החרדיות שנתקלו בזכוכית ונפשן נפצעה. נשים חרדיות שרק ביקשו ייצוג ואמרו להן שהן משוגעות, פרובוקטיביות, לא חרדיות או לא שוות בכלל. נשים שייחסו להן מניעים לא טהורים, והקימו עבורן מחיצה כדי שלא יטמאו את המרחב בנוכחותן. נשים חרדיות שעורן מצולק, עוד מהצטרפותן לקמפיין 2012 שבו אסתי שושן ספגה מטחים על קריאתה: "לא נבחרות לא בוחרות".
תקרת הזכוכית היא ארגמנית, בדיוק כמו צבע הגלימות במיצג "סיפורה של שפחה" שהוצג בהפגנה נגד הרפורמה במערכת המשפט. מדובר באמנות מחאה של ארגון "בונות אלטרנטיבה", המבוססת על ספרה של מרגרט אטווד שהפך לסדרת טלוויזיה פופולרית בשנים האחרונות. העלילה הדיסטופית מתרחשת בגלעד, מדינה דמיונית בשטח ארה"ב שם עלתה תיאוטוקרטיה נוצרית טוטליטרית שביססה מדינה דתית קיצונית בה בחסות החוקים החדשים, נשים מאבדות את זכויותיהן ומזוהות לפי לבושן הייחודי, גלימה אדומה וכובע לבן המכסה את הפנים ואת מרחב הראיה.
נשים דתיות ושאינן דתיות הוזמנו להשתתף במיזם ואף בחרו להשתתף בו. בניגוד לטור הדעה שפרסמה דבורה זגורי, מטרת המיזם היא לא לזרוע בהלה או להציג נשים שלבושות בלבוש ארוך כממושטרות יותר מנשים חילוניות, אלא לבטא את החשש האמיתי מפני פגיעה בזכויות של כלל הנשים בחסות החקיקה בכנסת שכבר מתקדמת ותפגע בנו משמעותית.
הבחירה לייצג את המחאה בלבוש המוכר מ"סיפורה של שפחה" הוא להראות כי בחסות החוק אפשר לעשות דברים איומים ונשים הן הראשונות להיפגע.
זה נשמע לכן מופרך? תחשבו שוב.
נשים חרדיות מודרות באופן מפלה ושטתי ממוקדי הכוח הפוליטיים. בכל ממשלות ישראל לדורותיהן היו רק שתי חברות כנסת חרדיות, שגם הן עשו זאת שלא דרך המפלגות החרדיות. ש"ס ויהדות התורה מסרבות לקבל נשים אל שורותיהן באופן מוצהר ובוטה. לאורך השנים קידמה תנועת נבחרות, באמצעות לוביזם, הצעות חוק אשר יחייבו כל מפלגה לתת ייצוג לבני שני המינים. ההצעות נדחו שוב ושוב בחסות המפלגות החילוניות אשר חוששות להרגיז את השותפים הקואליציוניים.
איך יכול להיות שבעשור השלישי של המאה ה-21, עדיין נשים מופלות בגלל מינן, ואין חקיקה שאוסרת על כך?
בשנת 2015 נשאנו עיניים אל הבג"ץ אולי משם יבוא עזרנו, אולי מישהו יתעשת וישים סוף להדרה הזו. כשעו"ד תמי בן פורת עתרה עם ארגוני נשים נוספים כנגד אגודת ישראל והתקנון המפלה שלה שמאושר על ידי רשם המפלגות. כ-4 שנים תמימות נדרשו לבג"ץ כדי להכריע שמדובר באפליה ואגודת ישראל נאלצה לשנות את התקנון כך שעל פיו גם נשים תוכלנה להתקבל כחברות מפלגה. ועדיין, למרות השינוי בתקנון במפלגות החרדיות עדיין מסרבים לאפשר לנשים חרדיות להתפקד. בקיץ האחרון אני חברותיי מ"נבחרות" עתרנו למחוזי באמצעות עורכי הדין, חגי קלעי, נטע סרוסי, תמי בן פורת ושחר בן מאיר, אחרי שסורבנו להתקבל כחברות במפלגות החרדיות. אבל כעת כשכוחו של ביהמ"ש עלול להימחק בדיוק כמו שמוחקים אותנו, אנו חוששות ובצדק.
כשהמפלגות שאמורות לייצג אותנו מפלות לרעה, האם זה מפתיע שהפסקנו לסמוך על הגברים שם שישמרו על שאר הזכויות שלנו?
נכון. לא רק נשים בחברות דתיות עוברות משטור, גם בחברות ליברליות נשים ממושטרות למודלי היופי הפטריארכלי ולצווי האופנה. כי ככה זה, יש מספיק פטריארכיה לכולם. אבל תסכימו איתי שקל יותר למשטר נשים שהורגלו מגיל צעיר להכנעה בפני סמכות גברית רוחנית. ככה בהדרגה, נמחקנו מהמרחב.
אנו הנשים חרדיות ששמנו לא יופיע בהזמנה לחתונת ילדינו. שנמחקנו מהעיתון החרדי. שתמונתנו לא תופיע שם לא בחיינו ולא במותנו. שהפכנו להיות שקופות. קוראות לכן אחיותינו הדתיות והחרדיות – כשאתן לא קיימות כנבחרות ציבור, זכויותיכן הבסיסיות בבית, בעבודה ובקהילה נפגעות.
