לפני שבועיים הזהרתי כאן שרכבת המהפכה המשטרית ורכבת מתנגדיה דוהרות זו לעבר זו על אותה מסילה עצמה. היום כבר אפשר לקבוע ששתי הרכבות נמצאות על סף התנגשות. יריב לוין ושמחה רוטמן לא שעו לכאב, לזעם ולאזהרות. בגבהות לב ובאטימות לב הם העבירו בקריאה ראשונה חקיקה קורעת עם. במקביל, אסתר חיות וגלי בהרב־מיארה לא שמעו לקול ההיגיון ואפשרו את הדיון הבלתי דמוקרטי בעליל על הנבצרות. בנימין נתניהו לא עצר את הקטר הכוחני המוביל אותנו לפילוג חסר תקדים (בין השאר בגלל הנחיה הזויה של היועצת המשפטית לממשלה). יאיר לפיד לא עצר את הקטר שמנגד אלא האיץ אותו. נכון לעכשיו, חסרי האחריות בשני המחנות גברו על המגשרים והמתווכים ובעלי שיקול הדעת. בשבוע שבו איראן העשירה אורניום לרמה של 84 אחוזים והאיום הפלסטיני חזר בגדול, יהירים מימין ומשמאל בחרו לקרוע את החברה הישראלית לגזרים.
התוצאה של הכמעט־התנגשות ניכרת בכל מקום. מי היה מאמין לפני עשר שנים שראש ממשלת ישראל ינסה למנות אומר הן לסטטיסטיקאי הראשי של המדינה? הרי מדובר במעשה הרסני ושובר מוסכמות שלא היה מבייש את פוטין או את ארדואן. מי היה מאמין לפני חמש שנים ששר החוץ יאיים על העצמאות המקצועית של בנק ישראל? הרי זהו מעשה פופוליסטי שלא היה מבייש את השמאל הסוציאליסטי האירופי הרדיקלי ביותר. ומי היה מאמין לפני שנה שחברת כנסת בולטת בקואליציה תאשים את נשיאת בית המשפט העליון שהיא אחראית לפיגוע רצחני? הרי מדובר בהסתה אנטי־ממלכתית שאינה מקדמת חוק וסדר שמרניים אלא כאוס אנרכיסטי.
התוצאה של הכמעט־התנגשות ניכרת בכל פינה. מי היה משער לפני תשעה חודשים שראש ממשלה לשעבר ימליץ למחאה לעבור משלב הנאומים אל שלב המלחמה והקרב פנים אל פנים? הרי המילים הללו הן מילים של ערב חורבן. ומי היה משער לפני שישה חודשים שרמטכ"ל לשעבר יעודד השתמטות עתידית מצה"ל אם אופי המשטר ישתנה? הרי הדברים האלה הם דברים מחוללי אפוקליפסה. ומי היה מנחש לפני שלושה חודשים שראש העירייה של העיר העברית הראשונה ישווה את המתרחש בארץ למה שהתרחש בארץ אחרת ב־1933? הלא ההשוואה הזאת מצמררת לא פחות משהיא חסרת שחר.
התוצאה של הכמעט־התנגשות ניכרת בכל רחבי הארץ. מי היה צופה במהלך כהונתו הקודמת של נתניהו שהשקל יהפוך בכהונתו מאחד המטבעות החזקים בעולם לאחד המטבעות הבלתי יציבים ביותר? מי היה צופה בכהונתה של ממשלת בנט-לפיד שמיד אחרי שהיא תקרוס טייסים רבים יודיעו לטייסות שלהם שאין בכוונתם להתייצב עוד למשימות מבצעיות? מי היה צופה שאחרי שישראל הפכה למעצמה כלכלית וטכנולוגית, מיליארדים רבים יצאו את הארץ ומיטב הכלכלנים בעולם יתחילו להתייחס אלינו שוב כאל מדינה עתירת סיכונים?
כבר עכשיו, היוהרה והנוקשות של נהגי הקטרים ומובילי הרכבות יוצרות סופה מושלמת. שיהיה ברור: בנימין נתניהו עדיין לא ביקר בבית הלבן כי בעלת בריתנו הגדולה חושבת שאיבדנו את זה. לכן אי אפשר בשלב הזה לגבש אסטרטגיה משותפת מול איראן ההולכת ומתגרענת. שיהיה ברור: אם ניאלץ חלילה לצאת בחודש הבא למבצע חומת מגן שתיים, שיעור ההתייצבות של חיילי המילואים יהיה נמוך לאין שיעור משהיה ב־2002.
שיהיה ברור: המשבר הכלכלי שממיטה עלינו המהפכה המשטרית הוא אמיתי וממשי ועלול להפוך למפולת. בלי קשר למי צודק ומי טועה בעניין פסקת ההתגברות – הדיון בה יצא מדעתו. בלי קשר למי צודק ומי טועה בעניין הוועדה לבחירת שופטים – הדיון בה הפך לקטלני. הקטטה המשפטית הישראלית הייתה למלחמת שבטים יהודית שגורמת לכולנו לנפץ כללים ולשבור כלים. במו ידינו אנחנו מפרקים את המפעל הציוני ואת הבית הישראלי.
יריב לוין – האחריות היא אישית. עליך. שמחה רוטמן – האחריות היא אישית. עליך. אסתר חיות וגלי בהרב־מיארה – האחריות היא אישית. עליכן. בנימין נתניהו ויאיר לפיד – האחריות היא אישית. עליכם. עצרו, תהום לפניכם. אם תדרדרו אותנו אל התהום – ההיסטוריה לא תסלח לאף אחד ולאף אחת מכם.
כל שנדרש עכשיו מראשי הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת הוא לעצור את החקיקה לשבועיים, ולהתכנס בבית הנשיא. להקשיב, לדבר, להתפשר. יום ולילה. עד עשן לבן. עד הסכמה רחבה. עד למניעה של האסון והשבה של התקווה.
