הלב זועק לנקמה והנפש ממאנת להירגע. איך אפשר להמשיך בשגרת היום כאשר שני בחורים צעירים, הלל ויגל הי"ד, נרצחים בדרכם לבית המדרש? איך אפשר לשבת במנוחה, ולא לצאת ולעשות משהו? הלב אומר לנקום. לנקום ולהרתיע. לזעוק שדם יהודי איננו הפקר, עד שגם בשמיים יטו אוזן. אבל המוח, גם ברגעים הכי הכי קשים, חייב להיות שליט על הלב.
Video: אירועי חווארה
"במזרח התיכון צריך לדבר מזרח תיכונית" הטיח בי אמש נער חביב, שמאוד לא אהב את ההסתייגות שלי מההתפרעות האלימה והברוטלית שערכו צעירים יהודים בכפר חווארה. השבתי לו שאם נהפוך לחלק אינטגרלי מהמרחב, זה לא יעצור רק ב"לדבר מזרח תיכונית". כאשר אתה מאמץ נורמות של מרחב חיים, אין לך את השליטה על המקום שבו זה ייעצר. אם ננסה להיות מזרח תיכוניים, המזרח התיכון יטביע אותנו, ואם נאמץ את הנורמות של שכנינו, נהפוך להיות ממש כמוהם, בהרבה מובנים שבהם אנחנו ממש לא מעוניינים.
אירועי אמש בחווארה הופכים את המלחמה על שיבת עם ישראל לארצו לעוד מלחמת כנופיות אחת מרבות במזרח התיכון המדמם. ארצות שבהן מלחמות כנופיות הן דרך חיים יש לנו די סביבנו. לא צריך להביט רחוק כדי להבין מה משמעותה של הדרך הזו. אם נהפוך את המאבק על שיבת ציון למלחמת כנופיות, נאבד כל יתרון שהיה לנו, ונטבע בנהרות של אש ודם. הרתעה לא תבוא מהדרך הזו, וגם לא נקמה שמחזירה את הסדר למרחב. רק עוד דם ועוד שכול ועוד כאב.
Video: אירועי חווארה
במשך הדורות הותירו יהודים את הנקמה בידיו של הקב"ה. בחסדי ה' זכינו לחיות בדור שבו הנקמה חזרה להיות בידו של עם ישראל. ונקם ישיב לצריו, בידי עמו ישראל. באופן ממלכתי, בידי צבא ההגנה לישראל. אם אנחנו לא רוצים לחזור לתקופות שבהן לעם ישראל לא היה הכוח לעמוד על נפשו ולהינקם מאויביו, הדרך הבטוחה היא דרכם של המתפרעים אמש. אם אנחנו רוצים לגבור ולהתעצם, להתחזק ולהרתיע, אסור להיגרר למלחמת כנופיות רצחנית. אסור להישמע לקול הלב הרותח. מוח חייב להישאר שליט על הלב.
