השבוע זה קרה שוב. נגיד בנק ישראל אמיר ירון הקפיץ את הריבית במשק ב־0.5% נוסף – העלאת ריבית שמינית בתוך 11 חודשים. מאז חודש אפריל האחרון, ריבית הפריים זינקה מ־1.6% ל־5.75%, וייקרה את ההחזר החודשי במשכנתא ממוצעת בכאלף שקלים. לכך יש להוסיף את מסלולי המשכנתא צמודי המדד, שגם בהם עלתה הריבית בעקבות האינפלציה, וגם הם הוסיפו לתשלום ההחזר החודשי לבנק. לא מדובר רק בהלוואות משכנתא; רוב ההלוואות הצרכניות מחושבות לפי ריבית הפריים, כך שמשקי הבית חשים את נחת זרועה של הריבית הגואה מכמה כיוונים.
הבנקים, שחוששים מההכרזות הלוחמניות שהשמיעו כמה ח"כים מהקואליציה על הצורך בהקפאת הריבית וצעדי חקיקה בנושא, מיהרו לצאת במהלכים שנועדו לסייע ללווים להתמודד עם עליית הריבית. אחד הבנקים הכריז השבוע שיאפשר ללקוחות להקפיא את התייקרות המשכנתא למשך שנתיים, ולפרוע את החוב שיצטבר במשך שלוש השנים שלאחר מכן. אחרים הציעו פריסה מחדש של המסלול בריבית הפריים, כך שניתן יהיה להאריך את משך החזר ובכך להפחית את התשלום החודשי.
רוב ההלוואות הצרכניות מחושבות לפי ריבית הפריים, כך שמשקי הבית חשים את נחת זרועה של הריבית הגואה מכמה כיוונים
העלייה הנמשכת בסכום ההחזר החודשי מותחת רבים ממשקי הבית אל הקצה. חלקם מגיעים לרף מסוכן שבו ההחזר החודשי על המשכנתא כבר מתקרב ל־40 אחוזים מסך הכנסתם. לעיתים אכן אין ברירה אלא לנסות להפחית מהתשלום החודשי באמצעות דחייה או פריסת תשלומים ארוכה יותר. עם זאת, חשוב לדעת שהעמסת התשלומים והארכת ההחזרים מביאה בסופו של דבר לכך שההחזר הכולל על המשכנתא גדל. לדוגמה, משפחה שנותר לה לשלם 900 אלף שקל במשך 20 שנה, כאשר שליש מההלוואה במסלול הפריים, והיא מעוניינת לפרוס את החלק של הפריים לעוד שלוש שנים. מצד אחד היא תוכל להפחית את ההחזר החודשי בכ־150 שקל, אך בסופו של דבר תצטרך לשלם במצטבר כ־23 אלף שקל יותר. כל אחד וההחלטות שלו, אבל לפני קבלת החלטה, מומלץ להבין מה המשמעות של כל הקלה כזו ומה מחירה.
