המחלוקת על הרפורמה המשפטית היא לגיטימית במשטר דמוקרטי. בעוד רוב העם סבור כי דרושה רפורמה במערכת היחסים בין הרשויות, חלק לא מבוטל ממנו חושש כי ההצעה אותה מובילה הקואליציה תוביל לפגיעה בכוחה של הרשות השופטת, אשר מאז המהפכה החוקתית שהוביל נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק בשנות ה-90 של המאה הקודמת צבר כוח רב לעומת מקביליו ברוב העולם המערבי.
אכן רפורמה במערכת המשפט היא צעד נדרש וחשוב, ורוב הציבור הישראלי ונציגיו בכנסת מבינים כי הירידה באמון הציבור בבית המשפט העליון אינו דבר מקרי. וגם הזכות להתנגד לרפורמה היא דבר לא חשוב פחות, כאשר כוחה האמיתי של הדמוקרטיה מאפשר לנהל שיח רציני ללא הגבלות של חופש ביטוי. אולם גם לשיח זה יש גבולות וראוי שהוא יתנהל תוך ידיעה שבסוף, במיוחד בהקשר של מדינת ישראל, אין לנו מדינה ספייר כפי שנשיא המדינה וראש הממשלה שמעון פרס ז"ל נהג לומר ורצוי שנזכור כי כוחנו באחדותנו.
למרות שבעידן של היום, כשכל אדם עם חשבון ברשתות החברתיות יכול להפיץ את דעתו ברבים, הרי שלבסוף השיח המרכזי מתנהל בין ראשי המערכת הפוליטית, אשר להם אחריות כפולה ומכופלת לשמור על שיח מאחד ולא מפלג, גם אם יש מחלוקות בעם. לא, איני מתכוון לחברי כנסת זוטרים מהשורה ו"לשעברים" מימין ומשמאל, אשר מתבטאים השכם וערב בנושאים שעל סדר היום ולעיתים אינם בוחלים במילים שמייצרות שסע ופילוג . אני מתכוון להתבטאויותיהם של ראשי המפלגות ובעיקר אלו הגדולות, אשר למילים שלהם יש כוח רב.
השיח הנוראי בסוגיית הרפורמה המשפטית ממחיש זאת היטב. נכון, לא נעים לשמוע את הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ המתנגד לרפורמה המשפטית אומר כי "המדינה זה אנחנו אלה שמחזיקים על כתפיהם את הטפילים", ואת ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק קורא לסירוב פקודה ומרי אזרחי בטענה שישראל הופכת לדיקטטורה. אני מתכוון בעיקר ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, העומד בראשות מפלגה גדולה שזכתה בבחירות האחרונות ב-24 מנדטים, אשר לכל אורך המחאה, הלגיטימית יש לומר, של מתנגדי הרפורמה המשפטית, ואף לפניה, בחר להתבטא בשיח מפלג ומסית.
נכון, ראשי המערכת הפוליטית התבטאו בעבר בצורה לא ראויה ומפלגת. זכורה היטב התבטאותו של רבין בהיותו ראש ממשלה בתקופת תהליך אוסלו על המתנחלים "אני מצפצף עליהם", וגם לחישתו של נתניהו כראש ממשלה בשנת 1997 כי "אנשי השמאל שכחו מה להיות יהודים". אבל נראה כי במידה והייתה תחרות הפוליטיקאי הבכיר המפלג ביותר בתולדות המדינה, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד היה המנצח ללא עוררין בפער גדול. זכורה היטב אמירתו של לפיד בבחירות 2020 שכינה את נתניהו וגוש הימין "חארות" וטען כי "הם גנבו לנו את המדינה", וגם בכהונתו הקצרצרה כראש ממשלה אף הצהיר כי "לא ניתן לכוחות האופל לפרק אותנו מבפנים".
אבל בימים אלו, בהם יש מי שיטען כי החברה הישראלית קרועה ושסועה, ובזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת המגבלות שהטילה עליו היועצת המשפטית לממשלה להתבטא בנושא (דבר אשר ממחיש יותר מכל כי הרפורמה היא מהלך מוצדק, מוסרי ודמוקרטי), שומר על טון פייסני ושיח מאחד הקורא להידברות בין הקואליציה לאופוזיציה במטרה להגיע להסכמות על הרפורמה המשפטית, ממשיך ראש האופוזיציה יאיר לפיד לנהל שיח מפלג ומשסע, במקום לקרוא לאחדות לאומית ולהידברות.
לסיכום, להצהרותיו ולמעשיות של ראש האופוזיציה יש תפקיד חשוב בחוסן החברה הישראלית, בייחוד ברגעי משבר כפי שמדינת ישראל חווה בימים אלו על רקע הרפורמה המשפטית. ראוי היה שיאיר לפיד ילמד שיעור באחריות לאומית ויתחיל לנהוג בממלכתיות ולפעול למען שיח של הידברות ופשרה בעם ישראל.
